מהדורא בתרא/יבמות/עב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהדורא בתרא TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png עב TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהדורא בתרא
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמ' ונולד כשהוא מהול כו' אין נימולין אלא ביום כו'. מהרש"ל מחק מלות ונולד כשהוא מהול מתוך הברייתא וע"ש טעמו אבל דבריו תמוהים מה שכתב דפשיטא הוא דצריך שימול ביום זה אינו דכמה אמוראי בפ' ר"א דמילה דס"ל דאין צריך מילה כלל וכמ"ש התוס' פרק החולץ בשם בה"ג ע"ש גם מ"ש בטור יו"ד לא ידעתיו דהא בסי' רס"ג כתבו גבי כל ערלות כמו ששנויה הכא ובפ' ר"א דמילה ופסק דלא כר"ג אלא כר"ת שכתבו התוס' בשמו דפסק דצריך שימול ומ"ש מדהביאו הסמ"ג והרא"ש פ' החולץ מהאי ברייתא דאמר גר עובד כוכבים כו' ע"ש כן הוא גם בתוס' ולא זו הדרך ולא זו העיר שלא הביאו ראיה אלא לה"ג דפסק הגר שנתגייר דצריך מילה כהני תנאי דהכא דס"ל כתנא דפר"א דמילה דס"ל נמי הכי ולא כתנא דפליג התם אבל לענין קטן שנולד כשהוא מהול אע"ג דס"ל לתנאי דה"נ דצריך שימול מ"מ לא פסקו ה"ג כמותו משום דכמה אמוראי לא ס"ל וכל ספרים שלפנינו נכונים וברורים הם בלי מחק ודו"ק:

תד"ה משום דלא נשיב כו' דעשו פסחים אבל לא עשו כתקנן כו' עכ"ל דאע"ג דמילת זכרים שלהם לא היה מעכבת לא מקרי כתקנן כיון דכל זכרים שלהם שנולדו במדבר לא אכלו מפסחיהם כל מ' שנה חוץ מאותו פסח דפ' בהעלותך וק"ק אמאי לא דחו בזה פרש"י שפי' דנזופין היו מחמת עון העגל שהיה בשנה ראשונה ומאז לא מלו בניהם וא"כ דמאי אולמיה אותו פסח דפ' בהעלותך שהיה בשנה שניה ג"כ לא היה כתקנן אבל לדברי התוספות שפירשו דנזופין היו מחמת מרגלים שהיה בשנה שניה ניחא שהיה אותו פסח דפ' בהעלותך כתקנה שעדיין לא היו נזופים ולדברי התוס' צ"ל דלאו דוקא קאמר מ' שנה לא נשבה כו' דבשנה ראשונה גם בשני עד מעשה מרגלים לא היו נזופין עדיין ודו"ק:

בתוס' ד"ה מיתיבי כו' אע"ג דצריך שימול מדרבנן מפני שנראה כערל לא אסרוהו בתרומה כו' עכ"ל דע"כ צריך שימול מיהת מדרבנן כברייתא דלעיל ולקמן דקאמר לימא כתנאי היינו נמי אם צריך שימול מדאורייתא או מדרבנן אבל לענין תרומה למ"ד צריך שימול מדרבנן שרי בתרומה כהך ברייתא דהכא ומה שיש לדקדק בזה על פרש"י עי' במ"ק ודו"ק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון