מגלה עמוקות/קפה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן קפה
איתא במדרש תנחומא פרשת כי תבא (סי' א'), צפה משה ברוח הקודש שעתיד בית המקדש ליחרב ולא יביאו ישראל ביכורים, לכן תיקן להם לישראל שיהיו מתפללים שלשה פעמים ביום שלשה תפלות ערב ובוקר וצהרים. בא וראה כח גדול של תפלה ממאה מעשים טובים, שכל מעשים טובים שעשה משה, לא בא לבקש ליכנס לארץ ישראל, רק בתפלה. והנה צריך ליתן טעם מה ענין ג' תפלות לבכורים. אבל רזא דמלה תמן תנינן במסכת בכורים (פ"ג מ"י) ר' שמעון אומר ג' מדות בבכורים, בכורים, עיטור ביכורים, ותוספות ביכורים. סתם ר' שמעון הוא רבי שמעון בר יוחאי שהוא ממלל מילין לצד עילאה ורזי דחכמתא עילאה, ושלש מדות הם שלשה עדרי צאן הרובצים על פי הבאר (בראשית כט ב), שהיא שכינה נקראת ביכורים, והם סוד שלשה אבות שתיקנו שלש תפלות (ברכות כ"ו ע"ב). ולכן כשצפה משה שיסתלקו להביא בכורים, שהיו תמן שלשה מדות האמורים אצל בכורים וראה מעלות התפלה, לכן אמר ואתחנן בב' נוני"ן, לרמז על מה שאמרו שם במדרש תנחומא (ובברכות דף ל"ב:) גדול כח התפלה יותר ממאה מעשים טובים, כי ב' נוני"ן הם כמנין מאה, שהתפלה גדולה מהם. ופתח משה בוי"ו ואתחנן, לרמז על יום הבכורים שהוא בו' בסיון, שראה משה שעתידין בכורים לבטל, לזה ביקש הוא בעת ההיא שיבא לארץ ישראל ויזכה להקריב בכורים, כנרמז במלת בעת שיש שלש מדות בבכורים, שכן בע"ת נוטרייקון 'בכורים 'עיטור בכורים 'תוספות בכורים. ועל זה הסדיר ג' תפלות בכל יום, שראה שהבכורים יהיו בטלים לאחר שיחרב המקדש, ויהיו בטלים ג' מדות של בכורים, כנגד תפלת שחרית אמר את גדלך שבעינו בבקר חסדך (תהלים צ יד) שהוא אברהם, ידך החזקה מנחה שהוא יצחק, אשר מי אל תפלת ערבית שהוא יעקב, לכן ביקש ליכנס לארץ ישראל כדי שלא יחרב המקדש ויקריבו בכורים, שכן אעבר"ה בגימטריא בכורי"ם, ואראה את הארץ אזי יקריבו בכורים שלא יחרב המקדש, (לזה אמר והלבנון שהוא בית המקדש). השיב הקב"ה רב לך, הלא תקנת לישראל במקום בכורים שהיו בהם ג' מדות, להתפלל ג' תפלות בכל יום, וזה נרמז במלת רב לך, כמ"ש איש אמונות רב ברכות (משלי כח כ), זה משה שהוא רבן של ישראל [מדרש רבה פרשת פקודי (שמו"ר פנ"א א')], שסידר להם התפלה והמאה ברכות. או יאמר שתפלת משה היה שיהיה בארץ ישראל ויזכה להקריב בכורים, ונמצא לפי זה שלא רצה ליכנס לארץ ישראל רק עד אחר שבועות שיקריב בכורים, כנרמז במלת אעבר"ה, אין אני רוצה להיות זמן רב, רק אעברה נא עתה להקריב בכורים, נמצא שאין אני מבקש להיות בזה העולם רק נ"א, נוטרייקון 'ניסן 'אייר, ואראה, ו' יתירה מרמז על יום שבועות שהוא ו' בסיון, שהקריבו בו' בסיון שנקרא יום בכורים, ועל אותו היום נתאוה משה שהוא יום נתינת התורה, ורצה להסתלק בהלולא דאורייתא כמו שדוד נסתלק בעצרת שחל להיות בשבת, כדאיתא בירושלמי בחגיגה (פ"ב ה"ג) והביאו התוספות פרק קמא דחגיגה (י"ז ע"א ד"ה אף) שאותו היום עצרת שחל להיות בשבת היה, לזה נתאוה משה גם כן למות באותו היום, שיהיה יום הלולא רבה דיליה ביום הלולא דאורייתא. השיב הקב"ה רב לך, הלולא רבה דילך אין צריך להיות כמו שהוצרך דוד להסתלק בהלולא רבה דאורייתא, הטעם לפי שדוד הוא סוד דאורייתא בעל פה, לכן הוצרך להסתלק ביום שבועות שניתנה בו תורה שבכתב, כדי לאכללא אתוון דשמא קדישא תורה שבעל פה שהיא סוד ה', עם תורה שבכתב שהיא סוד ו' שניתנה בו' בסיון, לייחד שכינתא לקודשא ב"ה, אבל עד עתה דרגא דילך היא תורה שבכתב. וז"ש רב לך, מדרגתך יותר רב ממדרגה של דוד, לכן אל תוסף:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |