מגלה עמוקות/קפד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן קפד
איתא במדרש ומובא בילקוט שהיה לו לפרעה ק"ך אלפים חיילות בכל זויות וזויות, ק"ך במזרח, ק"ך במערב, ק"ך בצפון, ק"ך בדרום, שהסוד הוא כי יניקת פרעה הוא בסוד ת"פ מחנות של לילות הרשעה, שנחלקים חיילותיה לד' פעמים ק"ך, ורזא דמלה גם את זה לעומת זה עשה אלהים (קהלת ז יד), כמו שהמרכבה בקדושה היא על ארבע, והם סוד ד' פעמים אלהים שאמר הקב"ה בפרשת שמות (ב כד) וישמע אלקים את נאקתם ויזכור אלקים, (שמות ב כה) וירא אלקים וידע אלקים. הראה לנו ד' פעמים מלת אלקים, כידוע שבכל צירוף של שם אלהים יש בו ק"ך צרופים, כדין תיבה שהיא בחמשה אותיות שבונות ק"ך בתים (כדאיתא בספר יצירה). לכן הראה הקב"ה למשה ד' פעמים הסנ"ה, שכן הסנ"ה בגימטריא ק"ך, ד' פעמים ק"ך לקביל ד' פעמים אלהים, ולפי שבשעת עשיית עגל רגליה יורדות מות (משלי ה ה) ת"פ מחנות של לילית {{ממ|כדאיתא בזוהר פקודי (ח"ב), הוצרכו ישראל לעשות בשביל זה את המשכן לתקן ת"פ מחנות אלו, לכן מ"ח קרשים היו במשכן, כל קרש י' אמות, י' פעמים מ"ח עולה ת"פ, וכל ישראל לא יכלו להקימו עד שבא משה שזכה לסוד הדע"ת שהוא חשבון ת"פ חסר א', זה סוד א' זעירא של ויקרא (א א), פירוש לבושא דיקר נתן לו שהוא הדעת, כמ"ש רז"ל (ויק"ר פ"א ו') על פסוק (משלי כ טו) כלי יקר שפתי דעת, משה הוא סוד הדעת, לכן זכה ללחות העד"ת שעולה ת"פ חסר א', מאהל מועד שהיה גם כן סוד ת"פ, ולכן נקרא משכן העד"ת. וזה סוד מ"ש רז"ל מדרש רבה שמות פרשה נ"ב (שמו"ר פנ"ב ד') על פסוק (משלי לא כט) רבות בנות עשו חיל, שכל ישראל לא יכלו להקימו עד שבא משה, ז"ש ואת עלית על כלנה, חי"ל דייקא שעולה מ"ח, שהם מ"ח קרשים שעולים ת"פ, ואת עלית על כלנה זה משה שזכה לסוד הדע"ת שעולה ת"פ, עלי"ת דייקא דהכי סליק בחושבניה, לכן יכול להקים אותו. וזה סוד ששקולה מלאכת המשכן כמעשה שמים וארץ (מגילה י' ע"ב), ר"ל כמו שמלאכת המשכן היה סוד ת"פ, כן בריאת שמים וארץ היה גם כן בסוד ת"פ, לכן יש ת"פ תיבות במעשה בראשית עד מלת ארץ ושמים (בראשית ב ד), ולכן נצטוו גם כן לבנות המקדש אחר ת"פ שנה מיציאת מצרים, וכן מן מקדש שבנה שלמה עד מקדש שני שבנה זרובבל היה גם כן ת"פ שנה, וכנגד זה היה גם כן בירושלים ת"פ בתי כנסיות ובתי מדרשות חוץ מבית המקדש מנין מלאת"י (ישעיה א כא) [כדאיתא במדרש איכה (פתיחתא י"ב)], לכן מלתי חסר א' כתיב וקרי בא', תרווייהו איתנהו, ת"פ מחנות יש לה מנין מלת"י בלא א', אבל היא רוכבת על ת"פ מנין מלאת"י בא', וכנגד זה היה גם כן בית המקדש שהיה רוכב על ת"פ בתי כנסיות. והנה רצה משה ליכנס לארץ ישראל בסוד ומשה עלה אל האלהים (שמות יט ג), שרצה להמתיק ד' בתי דינים של אלהים שמהם יניקת לילית שרוכבת על ת"פ מחנות שלה. וזה סוד אר"ץ כנע"ן שעולה תפ"א, שהיתה נבנית על יסוד לילית שרוכבת על ת"פ מחנות שלה מנין לילי"ת. וסידר משה תפלתו לתקן בתי כנסיות ובתי מדרשות לארץ ישראל, ולהעביר יניקת ת"פ מחנות שהם מד' שמות של אלהים, שכל אחת כלולה מק"ך מחנות כנגד ק"ך צירופי אלהים, ורצה משה להמתיק ד' שמות של אלהים עם ד' אותיות הוי"ה, לכן אמר ואתחנן אל ה', להמתיק עם שם של ה' ד' בתי דינים של מעלה, בעת ההיא דייקא לילית נקראת עת צרה, ורצה הוא להמתיק, ולזה אמר מאחר שאתה החלות להראות את גדלך, בשעת מראת הסנה שאמר משה אסורה נא ואראה המראה הגדול הזה (שמות ג' ג), שם נאמר ד' פעמים אלהים כמו שאמרנו, וד' פעמים הסנה שהוא בגימטריא ק"ך, שהם כנגד ק"ך צירופי אלהים ד' פעמים, ואחר כך הראה לו ד' פעמים אלהים בפרשת בשלח פרעה שהוא על הים, זכר בפרשה ראשונה עד ויסע מלאך אלהים (שמות יד יט), שם של אלהים ד' פעמים לקביל ד' בתי דינים אלו. ז"ש את ידך החזקה, כמו שנאמר על הים נטה את ידך (שמות יד כו), כנגד שנים אלו אמר כך, על מראה סנה אמר כמעשיך, וכנגד ים אמר כגבורתיך. נמצא שכבר החלות להראות לי ד' בתי דינים של אלהים, לכן אעברה בהיפוך אתוון ארבע"ה, נ"א נוטריקון 'נורא 'אלהים. והכוונה מאחר ששם של אלהים הוא נורא, ויש ארבעה בתי דינים, לכן אראה את הארץ לקיים קרא כי יש אלהים שופטים בארץ (תהלים נח יב), מלת בארץ דייקא, ההר הטוב הזה שהוא ירושלים, שרוצה אני לעקור כחות ארץ כנען שהיתה נבנית על כחות של אשה רעה שהיא לילית הרשעה, שהיה בה כחות הטומאה תפ"א כמנין אר"ץ כנע"ן, עתה רוצה אני לתקן תפ"א בתי כנסיות כמנין מלאת"י משפט. לכן אעבר"ה, בהיפוך אתוון ב"א רע"ה, ולעשות ההר הטוב הזה שהוא ירושלים, במקום הרע שהיה בו מתחילה. השיב הקב"ה רב לך, מלת ל"ך דייקא, כבר נרמז בשמך שאתה ממתיק ד' בתי דינים של אלהים, שכן מש"ה חשבון שלו הוא ארבע פעמים אלהים, בסוד א"ל שד"י שהוא בגימטריא מש"ה, א' של אל שדי שהוא אחד יותר על ד' פעמים אלהים, כי באות א' שצורתה י' ו' י' (כזה א), שמספרו כ"ו כמספר שם של ארבע שממתיק שם של ארבע כחות הדינים של ד' אלהים, לכן אמר רב לך במתיקות שם של אלהים דאיתמר גבך ומשה עלה אל אלהים (שמות י"ט), ואל תוסף דבר אלי עלה ראש הפסגה, וזכר ד' כחות וחתום בו שם של ד' להמתיק ד' בתי דינים עם ד' אותיות הוי"ה, וצו את יהושע וחזקהו כנגד שם של הוי"ה, ואמצהו כנגד שם של אלהים, שהוא יחזיק במדת הרחמים בארץ ישראל ויכניע כחות הדין, כי הוא יעבור כחות הטומאה מן הארץ והוא ינחיל ישראל בקדושה, שכן יהושע אמר שמש בגבעון דום (יהושע י' יב), שהוא כנגד סמא"ל, שכן גבעו"ן בגימטריא סמא"ל, שעליו נאמר (ישעיה כד כג) בושה החמה, ועל לילית איתמר וחפרה הלבנה, לכן אמר וירח בעמק אילון, שהוא לקביל כחותיה של לילית:
הג"ה
אמר הצעיר שלמה לכן הוצרכו ישראל לסבול ע"ל מצרי"ם שעולה ת"פ, וסוד ירידת מצרים הוא להתגבר על לילית ות"פ מחנות שלה, ולרשת אר"ץ כנע"ן שהוא סוד תפ"א, כמ"ש א"מ ז"ל. כי בחטא אדם גברו הקליפות של לילית, בסוד ומפרי העץ לא תאכלו וגו' (בראשית ג ג), כדאיתא בזוהר בראשית עמוד כ"ט, ושם עץ הדעת מוכיח עליה, כי הדע"ת עולה עם הכולל ת"פ, כ"ש א"א ז"ל, הוצרכו עתה לתקן זה בע"ל מצרי"ם שהוא גם כן ת"פ. ומן סוד זה היה ראוי להיות בגלות מצרים ת"פ שנה, רק וחמשי"ם עלו בני ישראל מאר"ץ מצרי"ם, ולא היו בגלות רק ת"ל שנה, כי הקב"ה עשה זה בחסדיו שלא ישתקעו בקליפה ח"ו כדאיתא בזוהר. וז"ש אני ה' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים (ויקרא כה לח), שהוא סוד ת"פ, לתת לכם את אר"ץ כנע"ן שהוא גם כן ת"פ, להיות לכם לאלהים שהוא ת"פ בקדושה, כמ"ש א"א ז"ל. וזה סוד (שמות ו ג) וארא אל האבות בא"ל שד"י, כי א"ל שד"י בגימטריא ד' פעמים אלהים שהוא ת"פ, כמ"ש א"א ז"ל. כי האבות תקנו גם כן חטא זה כידוע. וזה סוד ואקחה פ"ת לחם (בראשית יח ה) כמ"ש בזוהר, ולכן היה משה הגואל, כי מש"ה בגימטריא א"ל שד"י שהוא ת"פ. וזה סוד שאמר יעקב כשירדו למצרים וא"ל שד"י יתן לכם רחמים לפנ"י האי"ש (בראשית מג יד), א"ל שד"י דייקא שהוא ת"פ. לפנ"י אי"ש עולה גם כן תפ"א, כי מלך מצרים הים סוד לילית שרוכבת על ת"פ. וזה סוד סו"ס פרע"ה שעולה תפ"א שהיא לילית. ולכן ביציאת מצרים כתיב (שמות טו כ) ותקח מרים את הת"ף בידה, שהיא לילית כדאיתא (בגלאנטי). וזה סוד לא תקיפו פא"ת ראשיכם ופא"ת זקנם לא יגלחו (ויקרא יט כז), לא תכלה פא"ת שדך (ויקרא יט ט), כי צריכין ליתן חולקא דילהון, כמ"ש בזוהר אחרי מות עמוד קי"ב (זוהר ח"ג ס"ג ע"א) שזה סוד שער שבתפילין ושעיר לעזאזל. ואמר יעקב גם כן קחו מזמר"ת הארץ (בראשית מג יא), שהוא תרפ"ז, שהוא סוד רה"ב שר מצרים (במ"ר פי"ח כ"ב), ות"פ של מצרים שעולה תרפ"ז, ובזכות התורה נגאלו שיש בה תרפ"ז אותיות, כמ"ש א"א ז"ל באופן קפ"ז, וך"ב אותיות התורה הם, תצרף יחד עולה תרפ"ז. ולכן הוא אומר (משלי ג ח) רפאות תהי לשרך שעולה תרפ"ז, שהוא חשבון שמי"ם ואר"ץ, שזה סוד אלמלא תור"ה לא נתקיימה שמים ואר"ץ (נדרים ל"ב.):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |