מגלה עמוקות/קמ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מגלה עמוקות קמ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אופן קמ
הנה מלחמת עמלק היא מצוה אחת שצוה הקב"ה לישראל בכניסתם לארץ מג' מצות (סנהדרין כ' ע"ב), שסימנם מצות ה' 'ברה 'מאירת 'עינים (תהלים יט ט), בר"ת מן 'ברה 'מאירת 'עינים, נרמזין ג' מצות אלו שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ, דהיינו ב' של בר"ה 'בנין בית המקדש, מ' של מאירת למנות להם 'מלך, ע' של עיני"ם מלחמת 'עמלק. וסימנם מב"ע, נוטריקון 'מושל 'בגבורתו 'עולם (תהלים סו ז), והיה חושב שיקיים שלשתן 'משה 'בן 'עמרם, אבל באמת שלא יתקימו עד שיבא 'מנחם 'בן 'עמיאל, הנה אותו המזמור של השמים מספרים (תהלים יט ב), אמר משה ביומא דהלולא רבא יום קבלת התורה, שיש באותו מזמור קכ"ו תיבות, שהוא סוד ו' פעמים אהי"ה, ובה' פסוקים תורת ה' תמימה (תהלים יט ח), יש בהם קכ"ו אותיות, והוא חותם התורה שבה' חומשים, והם קכ"ו ימים שהיה משה בהר, והוא רזא דשם המפורש שהם ששה חותמות שבספר יצירה שחתם בהם הקב"ה ששה רוחות, פנה למעלה, וחתם שם יה"ו וכו', ו' פעמים יה"ו הם עולים לחשבון קכ"ו, והם סוד חותם של תורה סוף ה' חומשי תורה הכי הוי, וידוע (תנחומא תצא סי' י"א) שאין השם מלא אלא במחיית זרעו של עמלק. ולכן נתאוה משה לכניסת ארץ ישראל ולהשלים השם והכסא, וג' מצות אלו שנצטוו, הם להשלים ג' אותיות שחסרים מכס יה, דהיינו בבנין בית המקדש ישלימו אות א' של כסא, כי שמה ישבו כסאות למשפט (תהלים קכב ו), ובית המקדש הוא כסא ה', כמו שכתוב כסא כבוד מרום מראשון מקדשינו (ירמיה יז יב), רצה לומר מקום המקדש הוא כסא כבוד, נמצא שבבנין של בית המקדש נשלם אות א' של כסא. ובמינוי מלך נשלם אות ה' מן השם, כי הוצרך המלך להיות ממלכות בית דוד שהוא מלכות שמים ה' אחרונה של השם, כמ"ש דוד כי בכה ארוץ גדוד (תהלים יח ל), אמר בכה בתוספת ה'. ובמחיית זרעו של עמלק שפגם באות ברית שהיא רזא דו' גוף וברית חשבינן חד, הרי שבג' מצות אלו יושלם התיקון של השם והכסא. ולכן אמר משה ואתחנן אל ה' בעת ההיא, ר"ל שרצה לתקן באותו עת מה שצוה הקב"ה לאמר לדורות, ההוא כתיב, ר"ל אותן אותיות החסרים מן השם שהוא ה"ו, ומן הכסא שהוא א', רצה הוא לתקן עתה, ולפי שאי אפשר להכרית זרעו של עמלק, אלא מי שיניקתו משם של ב"ן שהוא בעולם העשייה, כי עמלק הוא סוד כל"ב, ולכן הוא מאמין בצורת כלב, ולכן נקרא עמלק כדאיתא במדרש (תנחומא תצא סי' ט') עם שלקק ככלב, ורזא דמלה כי יניקת כל"ב מבחוץ דרגא בתראה, יונק משם של ב"ן חושבנא דדין כחושבנא דדין, בסוד ויזנ"ב ב"ך כ"ל הנחשלים אחריך (דברים לה יח), ס"ת כל"ב. וזה סוד כלב ששימש בתיבה, ולקה בשימוש אחורים (סנהדרין דף ק"ח:). ורזא דא מבואר בקרא ויזנ"ב ב"ך כ"ל הנחשלי"ם אחריך, ס"ת בכל"ם, אחריך דייקא שיונקים מאחוריים, והוא חטא שהכניס נח"ש בין אותיות מיל"ה, כנרמז במלת הנחשלי"ם שהוא בהיפוך אתוון נח"ש מיל"ה. ולכן נרמז בכאן סוד גדול שהוא סוד אותיות בכל"ם, שסמנום חכמי הדקדוק אותיות מקור, שמוסיפין בהם אותיות בכל"ם, כידוע לבעלי החכמה הזאת, לפי שהוא השחית מקו"ר הקדושה, לכן קבלתו מכלב בהיפוך אתוון בכל"ם. והנה זה יניקת עשו שהלך לצוד ציד להביא (בראשית כז ה), והביא לאביו יצחק מטעמים של כלב (תרגום יונתן בראשית כז לא, עיין שם בפירוש יונתן), כמ"ש יצחק מי הצד ציד (בראשית כז לג), ר"ל מי הוא זה שהביא לי מטעמים מאותו הבריה שהוא צד ציד, דהיינו שצדין חיות ועופות עם כלבים. וזה היה החטא בבית שני שהיו רומוס ורומלס יונקים מן כלבית (כדאיתא במדרש רבה (אס"ר פ"ג ה')), והם היו מושלים על כל ישראל בגלות אדום שהיתה יניקתם מן כח הכלב, ולכן באותו מקדש בבית שני שמשלו אדום, היה בא דמות כלב על המזבח (כדאיתא ביומא דף כ"א:), שזה הורה על שליטת כלב ההוא באותו זמן, ויעקב חטא בזה כששלח מלאכים לפניו (בראשית לב ד), היה מחזיק באזני כלב (כדאיתא במדרש רבה פרשת וישלח (ב"ר פע"ה ג')), ובזה עבר עבירה שחטא בזה והתעבר על ריב לא לו (משלי כו יז), רצה לומר לא לבדו עשה זה רק לזרעו, ומה היה החטא, הוא קרא לעשו אדון שאמר לאדוני לעשו (בראשית לב ה), לכן נלקו בניו בבית שני בגלות עשו שירד דמות כלב על המזבח, ואותו כלב נקרא בלאדן (כדאיתא בזוהר פרשת צו), ואמרינן בפרק חלק בגמרא (סנהדרין) דף צ"ו (ע"א) מאי בלאדן (ישעיה לט א), כלבא. ראו נפלאות ה' שמשלם כפי מעללו, יעקב קרא לעשו אדון, ובאמת הוא בל אדון שהוא אינו אדון, וגם הוא כופר ביחודו של עולם, ואומר בלאדון מי אדון, לכן ירד אותה דמות לגבי מזבח. ולפי שעמלק יניקתו מן שם של ב"ן, לכן הוצרך לבא שמואל הנביא שיניקתו מן שם של ב"ן, שהיה מסטרא דנוקבא בסוד ונתת לאמתיך זרע אנשים (שמואל א' א' יא), אמתיך דייקא, ולכן אמר עלי לחנה אלהי ישראל יתן את שלת"ך (שמואל א' א יז) חסר א', הוא רזא דדכורא, אבל הוא היה מסיטרא דנוקבא, לכן לא היה חי רק נ"ב שנה, שהוא מסוד שם של ב"ן, כי מי שיניקתו משם של ב"ן, ראוי הוא לילך בשליחותו של מקום להלחם בב"ן כסיל, שהוא עמלק, שיניקתו כלב שהוא מיניקת העשייה דתמן שם של ב"ן, ב"ן שנה שאול במלכו (שמואל א' יג א), ב"ן דייקא, כי הוא בא משבט בנימין לקיים מאמר אביו שקרא לו ב"ן ימין (בראשית לה יח), גם לקיים מצות רחל שקראת לו ב"ן אוני, לשבר כח הקליפה שנקראת און, כמ"ש אך עשרתי מצאתי און לי (הושע יב ט). וכן שלמה בנה הבית היה גם בן נ"ב שנה יניקתו גם כן משם של ב"ן. וכן דוד שבנה יסודי המקדש היה מסיטרא דנוקבא, כמ"ש ואני עבדך בן אמתך (תהלים קטז טז), ב"ן דייקא, לכן התפלל כי סבבוני כלבים (תהלים כב יז), הצילה מיד כל"ב יחידתי (תהלים כב כא), והוצרך לעמוד בחצות לילה לשבר כח משמורה שנייה כלבים צועקים (ברכות ג' ע"א), שבאותו פרק שיצאו ישראל ממצרים כתיב ולכל בני ישראל לא יחרץ לשונו (שמות יא ז). ולכן הוצרך שלמה בנו לשאול מסנהדרין (בפרק במה מדליקין שבת דף ל':) אבא מת וכלבים של בית אבא רעבים. בכאן יש שאלה גדולה איך זילזל שלמה בכבוד דוד אביו, ולשאול על ידי איש אחד שתי שאלות הללו, והלא כל איש משכיל ישתומם על זה, וכי קצרה יד שלמה לשלוח מן המשרתים אשר לפניו שלא יבא לשאול ב' שאלות אלו ביחד לדמות אביו לכלב, עד שהוצרך אחר כך לזלזל בכבוד אביו ולומר עליו כי לכלב חי טוב מן אריה המת (קהלת ט ד), אנת שלמה אן חכמתך אן סוכלתנותך. אבל כל מילי דשלמה מלכא כולא ברזא דחכמתא עילאה, כל יומי דדוד הוי קאים בפלגא דלילא, כמ"ש חצות לילה אקום להודות לך כדאיתא (בברכות דף ג':), והטעם אמר מקודם זה חבלי רשעים עודני (תהלים קיט סא), עבור הרשעים שסבבו כלבים, הוצרך לעמוד כל חצות לילה כנגד כח כלבים שצועקים באותו פרק, ואמרו בגמרא שעד חצות לילה היה עוסק בתורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות (ברכות שם), וזה מרמז בתחילת הלילה שאז הקליפות באים לשלוט בעולם, בסוד אז תרמוש כל חיתו יער (תהלים קד כ). ז"ש חבלי רשעים עודני (שם קי"ט) כד רמיש לילא, לכן תורתך לא שכחתי שהיה עוסק בתורה, ואחר כך מחצות לילה ואילך אקום להודות לך בשירות והודאות (תהלים קיט סב), והיה מתגבר כארי וכשחל, לכן 'שכחתי 'חצות 'לילה, ר"ת שח"ל, שבזה הגביר תרין סיטרין בישין, והם ב' משמורות משמורה של חמור שהוא רה"ב, ומשמורה שנייה שכלבים צועקים הוא סמא"ל, שניהם יחד בגימטריא שח"ל. ולכן זכה דוד שקרא אותו הקב"ה בן, כמ"ש בני את"ה (תהלים ב' ז), וכן צוה דוד בשעת מותו שיעמוד שלמה בכל חצות לילה ויזכה לזה למעלות ב"ן, ז"ש ויצו דוד את שלמה בנ"ו (מלכים א' ב' א), וכי עד השתא לא ידענא ששלמה בנו, אבל הכוונה שצוה לשלמה שיזכה לשם של ב"ן שיעמוד בכל חצות לילה, וכן שלמה היה חייו נ"ב שנה, שהוא סוד שם של ב"ן, וגם בשבילו נחרב נ"ב שנה, כמו שכתבו רז"ל בשבת (קמ"ה ע"ב) מאדם עד בהמה נדדו (ירמיה ט ט), בהמ"ה בגימטריא נ"ב, ושבח זה שלח שלמה לסנהדרין כשמת אביו בשבת של עצרת, (כמו שכתבו התוספות פרק קמא דחגיגה (י"ז ע"א ד"ה אף), והביא שם ראייה מירושלמי (חגיגה פ"ב ה"ג)), שבו ניתן תורה שבכתב, ונסתלק דוד שהוא סוד תורה שבעל פה, בעת רצון במנחה בשבת בשעה שעינא פקיחא שולט בעולם. ולכן הודיע זה לסנהדרין מאחר שאבא מת, והוא עמד כל ימיו לקביל הכלבים שהם סוד חצות לילה, ועתה כלבים של בית אבא רעבין, מי יקום לנו עם מרעים (תהלים צד טז), הם הם הכלבים, כמ"ש דוד כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני (תהלים כב), ומי יתיצב לי עם פועלי און, לעמוד במקום אבא ולהגין לנו בעד כלבים החיצונים שהם רעבים פצו עלינו פיהם מכאן ולהבא. והתשובה מן הסנהדרין היתה ברזא דחכמתא, שצריך להשתיק המקטרגים וליתן לתוך פיהן חולקא דילהון, כדאיתא בזוהר אחרי מות עמוד קי"ב (זוהר ח"ג ס"ג ע"א), ובפנחס שם עמוד תל"ט (זוהר ח"ג רל"ח ע"א), וזה סוד חתוך נבילה לפני כלבים. ועל השאלה השנייה שהודיעם העדר דוד, השיבו שאין לנו תמורתו בזה העולם להתייצב עם פועלי און, אבל העמיד הקב"ה תרין כרובים שהם סוד מטטרון סנדלפון, שהם עומדין בשעה שאין מיין נוקבין לתתאי, מתעוררין יחוד העליון, שלולי זה לא היה תקומה בעולם. וזה סוד ואביך הנח עליו ככר, הוא סנדלפון בסוד ככר לאדן (שמות לח כז), כי שם א"ל אדנ"י הוא בעשייה דתמן סנדלפון, וכן בעשייה תמן ויהי אור (בראשית א ג), חשוב י"ו פעמים י"ה בסוד ויה"י, הוא מנין ככ"ר, והוא ראש לכל הבשמים מ"ר דרר (שמות ל כג), כי מלמטה למעלה הוא ראש בסוד צרור המור דודי לי (שיר השירים א' יג), מור הוא סנדלפון, ושד"י ילין הוא מטטרון, שהוא בגימטריא שד"י. נמצא שמלת ככר הוא סנדלפו"ן, ותינוק הוא סוד מטטרו"ן (כדאיתא בזוהר ויקרא עמוד קט"ו (זוהר ח"ג ס"ד ע"ב)) תינוק יונק משד"י אמו, והוא שד"י. ובזה הורו סנהדרין באצבע והשיבו שאין לנו תמורתו בזה העולם שיהיה כדוד מלך ישראל חי וקים שלא טעם מימיו טעמא דמותא, ועל זה אמר בספרו הנכבד ברזא דחכמתא כי לכלב חי טוב מן אריה מת, ר"ל הכלב החיצון שהוא חי עתה טוב לו, הטעם שטוב לפי שאריה מת, ר"ל מאחר שדוד אבא מת שהוא אריה, ונקרא אריה שיניקתו מן ד' שמות אצילות בריאה יצירה עשיה, משם של ב"ן שבמידת מלכות שמכל עולם ועולם, וד' פעמים ב"ן הוא סוד ר"ח, וח' הויו"ת יש בד' פעמים ב"ן, תצרף ח' עם ר"ח, הרי ארי"ה (כנ"ל באופן קכ"ד), מזה הטעם טוב לכלב חי. ולכן התחיל משה בכאן מאחר שאתה החלות להראות לי להלחם עם עמלק, במ"ש אנכי נצב על ראש הגבעה (שמות יז ט), וזה נרמז במלת א"ת גדל"ך, שהוא בגימטריא הב"ן, שזכה משה לשם של ב"ן, והיה בן בית להקב"ה בסוד בכל בית"י נאמן הוא (במדבר יב ז), ולכן ראוי הוא להלחם בעמלק שסודו כל"ב, שכן בכ"ל בהיפוך אתוון כל"ב, חשב משה שראוי הוא להלחם עם כלב, מאחר שהתחיל הקב"ה להראות את גדלו בתחלת יציאתם ממצרים, (כדכתיב ולכל בני ישראל יחרץ כלב לשונו שמות י"א), ומי שמתחיל במצוה ראוי לגמור כדאיתא (בסוטה דף י"ג:), את ידך החזקה שראוי לך לסייע אל המצוה שנשבעת שם בידך החזקה, כמ"ש כי יד על כס יה (שמות יז טז), גם שם הראה לו ידו החזקה כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל (שמות יז יא). לכן סיים אשר מי אל בשמים ובארץ, הזכיר כאן שמים וארץ, בסוד כה אמר 'י"י 'השמים כסאי 'והארץ 'הדום רגלי (ישעיה סו א), תסתכל תמן ותמצא שם מלא בראשי אתוון והכסא באמצע, כה אמר 'י"י 'השמים ראשי תיבות י"ה, 'והארץ 'הדום ראשי תיבות ו"ה, והכסא באמצע, שכן הוא סוד מרכבה גם כן בסוד יציאת השבת שתים שהן ארבע (שבת ב' ע"א), תרין אתוון מצד זה, דהיינו סופי תיבות של אד"ם נש"ר, ותרין אתוון מן צד שני סופי תיבות של כרו"ב ארי"ה, וך' של כסא באמצע, הרי שבמלות של המרכבה נרמזת מרכבה שלימה. לכן זכר כאן אשר מי אל, שהוא סוד חסד אל (תהלים נב ג), והוכן בחסד כסא (ישעיה טז ה), על הכסא שיהיה שלם בשמים ובארץ, ועל השם שיהיה שלם, ולפי שעמלק יניקתו מן העשייה תמן שם של ב"ן, לזה אמר אשר יעשה כמעשי"ך דייקא, וכגבורת"ך שידין אותם הקב"ה בגבור"ה, שהוא סוד ד' פעמים ב"ן עם ח' הויו"ת שבה כדמיון ארי"ה שאמרנו. ועל זה בקש משה אעברה נא עתה להלחם בעמלק בד' שמות של ב"ן, כי אעבר"ה הוא בהיפוך אתוון ארבע"ה, וחוזר ומפרש שבזה יהיה הכסא והשם מלא, ואראה את הארץ היא ה' שבשם, ההר הטוב ו' של שם, טו"ב דייקא דרגא דטוב, והלבנון היא רזא דא', לתקן אותיות הו"א (ז"ש בעת ההוא לתקן אותיות הו"א). השיב הקב"ה רב לך, אתה חושב להלחם בעמלק לפי שיניקתם מן שם של ב"ן שקראתי אותך בן ביתי, אבל הגדולה שלך היא בסוד שם של מ"ה שהוא יותר גבוה מן שם של ב"ן, כמ"ש מה שם בנו (משלי ל' ד) שהוא משה (זוהר ח"ב קצ"ז ע"א), לכן אל תוסף דבר, אבל צו את יהושע שהוא ישלים מלחמות עמלק מדור דור, מדורו של שאול שיניקתו מן שם ב"ן, לדורו של מרדכי שהיה גם כן משבט בנימן (מגילה י"ב ע"ב), דתמן שם של ב"ן, לכן חזקה"ו ואמצה"ו בגימטריא מרדכ"י:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף