מגלה עמוקות/קח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן קח
איתא בפרקי היכלות דר' ישמעאל, אמר ר' ישמעאל סח לי מטטרון שר הפנים, בשעה שעלה משה למרום, צוה הקב"ה אותי ונתן לי משיעור קומה שלו ע' אלף רבוא פרסאות על ע' אלף רבוא פרסאות, למד משה התורה בע' פנים על ע' לשון, וכן נביאים ע' פנים בע' לשון, וכן כתובים. ובארבעים יום למד משה הכל, ובשעה אחת שכחה, שלח לו הקב"ה יפפי"ה שר התורה ולמדה עמו, עד שנתנה לו במתנה. וכשעלה אלישע בן אבויה וטעה בה (חגיגה ט"ו ע"א), שלח לו הקב"ה ענפי"אל השר, והכה אותו בס' פולסי דנורא וכו', עד שהתענה משה קכ"א תעניות, אז פתח הקב"ה מעונות חשמ"ל, ונתקבלה תפלתו של משה ועשאה עטרה, ויצאו באותו פרק אלף ות"ת מלאכים וקבלו תפלתו, עיין שם בארוכה. והנה לדעתי על זה יהיה תפלת משה, מאחר שיתקבל תפלתו בסוף ק"ך יום, דהיינו ביום הכפורים שעלה ג' פעמים מ' יום, ולא נענה רק עד סוף ק"ך יום. ועל זה תהיה התפילה בכאן ואתחנן אל ה' בעת ההיא, רצה לומר באותו עת ממש שנתקבל תפילתו לסוף ק"ך יום, ועתה הגיע הוא גם כן לק"ך שנה, לכן הוא כתיב, רצה לומר באותו עת שהגיע הוא לק"ך שנה בן מאה ועשרים שנה אנכי היום (דברים לא ב), כמו שמתחילה היו הימים ק"ך, כן עתה הגיע לק"ך שנה. ולכן כמו שחייו של משה נחלקים לג' פעמים מ', מ' שנה היה במצרים, מ' שנה מלך בכוש, מ' שנה מלך על ישראל במדבר (כדאיתא בילקוט שמעוני רמז קס"ז). ולפי שבכוש היו שנותיו בצער ובגירות, כן היו גם כן הימים שהיה בהר סיני מ' יום אמצעיים בכעס, כמ"ש רש"י (ד"ה כימים) אנכי עמדתי בהר כימים הראשונים (דברים י י), מה ראשונים ברצון אף אחרונים ברצון מראש אלול עד יום כיפורים, מכלל שאמצעים בכעס (סדר עולם פ"ו), שהימים הם כמו שני חיי משה, ואותן מ' שנה שבכוש היה בצער, לכן גם אלו מ' יום בצער, וטעם עלייתו ג' פעמים, הם לקביל ג' אבות, ולפי שיצחק הוא דין, לכן אמצעיים בצער. ועל זה אמר משה מאחר שאתה החלות להראות לי בק"ך ימים שהייתי בהר לקביל ג' אבות, גדלך זה אברהם, ידך זה יצחק, שכנגדו היו מ' יום אמצעיים, אשר מי אל לקביל יעקב, ושם נשמע תפלתו לסוף ק"ך יום, לכן גם עתה תשמע תפלתי, אעברה נא, שיפתחו לי עתה מעונות חשמל, ויצאו גם כן אלף ות"ת חיילות עם מטטרון לקבל התפלה, כמו שבאו מתחילה. וזה נרמז במ"ש מתחילה אתה החלות להראות את עבדך שהוא מטטרון, כמ"ש שמע אלהינו אל תפלת עבדך (דניאל ט יז), ובמלת אתה החלות, נרמזו החיילות שיצאו באותו פרק שהם אלף ת"ת, הפוך אותיות את"ה החלו"ת, תמצא החול"ה את"ה, ר"ל באותו פרק דאיתמר ויחל משה (שמות לב יא), שדרשו רז"ל (ברכות ל"ב.) שנעשה משה חולי על ישראל שהוחלה בתפילתו, אז יצאו אלף ת"ת מרכבות. וזה סוד יד חזק"ה שהוא לסוף ק"ך יום, והטעם שהתענה משה קכ"א ימים, לפי ששיבר משה את הלוחת אותיות החלו"ת, הם אותיות הלחות, ולפי שהלוחות הם ה"ו מן השם, בסוד והלחו"ת מעשה אלהים המה (שמות לב טז), לקביל ב' לוחות שאמרו במדרש רבה (שמו"ר פמ"א ו) שהם כנגד שמים וארץ, ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, שזכר טעם התעניות שהתענה עבור הלוחות שהם סוד שמים וארץ, ולפי שסוד לחות הם ו"ה, הוצרך להתענות קכ"א תעניות שכן צירוף של ו"ה כזה, ו"ה פעמים ו"ה, בגימטריא קכ"א, לכן הוצרך להתענות קכ"א תעניות. גם נרמז בכאן ענין שכחת התורה שקיבלה משה במזל תאומים, עד שנתן לו הקב"ה במתנ"ה (כדאיתא בנדרים דף ל"ח.), א"ת עבד"ך בגימטריא תאומי"ם, והוא בגימטריא במתנ"ה, ששכח מה שקיבל בחדש סיון שנתן לו הקב"ה במתנה, כמ"ש לקחת מתנות באד"ם (תהלים סח יט), על אותו החדש שמזלו אדם שהוא תאומים, גם על מזל אלול שגם שם מזל בתולה שהוא גם כן צורת אדם, מה שאין כן בכל החדשים. לכן התפלל גם כן עתה אעברה נא בחודש אדר שהוא מזל דגים, ותעשה אדם כדגי הים, רצה לומר כמו ששמעת לתפלתי באותו זמן ולקחתי מתנות באדם, שיצא מטטרון עם אלף ת"ת מרכבות שלו בחודש שמזלו אדם, גם עתה במזל דגים יהיה גם עת רצון כמו מזל אדם. ולכן בתפלה למשה (תהלים צ' טו) התפלל שמחינו כימות עניתנו, שהוא לסוף ק"ך יום שנשמע תפלתו ויצא בשמחה שהוא ביום הכפורים, שיצאה בת קול לך אכול בשמחה לחמך (קהלת ט ז) כדאיתא במ"ר (קה"ר פ"ט ז), שהיה לסוף ק"ך יום. כן גם כן עתה בסוף ק"ך שנה שנות ראינו רעה תשמע תפלתי יראה אל עבדיך (תהלים צ טז), ר"ל אעברה נא ואראה, לקיים יראה יראה, ובר"ת 'שנות 'ראינו 'רעה 'יראה 'אל, נרמז בכאן שר הגדול שהוא שרריא"ל, שסודו שרר"ך אגן הסהר (שיר השירים ז' ג), בשעה שרצה משה לראות את ארץ ישראל, שהיא סוד סה"ר שזכר בספר סודי רזא בשם פרקי היכלות. ובשעת מיתת משה רבינו באו אליו ג' מלאכים שנרמזין במלת אל יחסר המז"ג, 'מיכאל מימין, 'גבריאל משמאל, 'זגנזגאל באמצע שהוא מטטרון, שיש לו ע' שמות של הקב"ה כדאיתא בפסיקתא (אותיות דר"ע), שם הראשון שלו נקרא זגנזגא"ל, לפי שמסר לו הקב"ה כל גנזי אוצרות. על זה אמר הקב"ה רב ל"ך, דייקא רבן של כל המלאכים הוא רב שלך שהוא זגנזגא"ל, שממונה על אוצר רב של גנזי אוצרות, וצו את יהושע, רצה לומר בסוד כי מלאכיו יצוה לך (תהלים צא יא), שרמז על ב' מלאכים העומדים במרכבה, מימין מיכאל ומשמאל גבריאל, ז"ש מלאכיו דייקא, אותן המלאכים שעומדים במרכבה, כמ"ש המשל ופחד עמ"ו (איוב כה ב), עמ"ו דייקא, שכל המלאכים הם חדשים לבקרים, רצה לומר בכל יום בורא הקב"ה מלאכים חדשים יוצר משרתים בכל יום, אבל אשר משרתיו שהם מיכאל וגבריאל, הם עומדים לעולם ברום עולם, ועל אותן ב' מלאכים שאמר יצוה לך, אמר כאן צו את יהושע, שיהיו לו רק אלו ב' מלאכים, וחזקהו על מיכאל, ואמצהו על גבריאל ולא יותר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |