מגלה עמוקות/קז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן קז
איתא בזוהר פרשת יתרו (זוהר ח"ב ע"ח ע"ב) עשו ויעקב חלקו הקדשים ביחד על פי הדין מאחר שלקח אברהם חודש ניסן, יצחק אייר, יעקב סיון שהוא מזל תאומים, היה ראוי עשו גם כן ליקח שלשה ירחים תמוז אב אלול, וסימן זרח משעיר למו את"א מרבבות קודש (דברים לג ב), ר"ל ג' חדשים אילו שנרמזין במלת את"א, א"ב ת"מוז א"לול, ונלקח מעשו הרשע חודש אלול לגמרי, בסוד האויב תמו חרבות לנצח (תהלים ט ז), וגם תמוז אב אתאביד מיניה (כדאיתא שם בזוהר), ולא נתנה לו רק כ"א יום בין המצרים, בחודש אלול ניתן לו תשובה לישראל, וזה היה הענין בלק ובלעם רצה ליקח מישראל חודש אלול שהוא היה שלו, שכן מלחמות סיחון ועוג היתה בסוף אלול (עיין במדרש במ"ר פי"ט ל"ב), ושמע המושלים ברקיע שאמרו באו חשבון ומלאכי האמורי אתחריב, ואמרו שולטני' גבורים אוי לך מואב (במדבר כא כט), ולכן אמר לשון אר"ה (במדבר כב ו), שהיה מתירא אלול רא"ש מנוטריקון של אר"ה, שהוא מיד אחר אלול הוא ראש השנה יומא דתשובה, לכן אמר לכה נא בה', על סוד התשובה, ואמר נכה בלשון רבים בנ', על נ' יום של תשובה שיש בהם אלף רי"ש שעות, שכן כ"ד פעמים נ' עולה אלף ר', לכן אמר ארה לי, שרמז על ה' של תשובה שהיא א"לף ר" שעות בנ' יום, זה נרמז במלת אר"ה. ובלעם שידע שהקב"ה נתן לנו נ' ימים אילו בתשובה, והיא אחת מז' דברים שנבראו קודם שנברא העולם (כדאיתא בנדרים דף ל"ט:), לא אמר רק קבה (במדבר כב יא), שהם על ענין כ"א יום שבין המצרים שבהם קטב מרירי שולט (דברים לב כד) כדאיתא בגמרא (פסחים קי"א ע"ב), שזה היה כח של בלעם, ובאומות העולם ק"ם כדאיתא בברכות (במ"ר פי"ד כ'), נוטריקון "קטב "מרירי, שבהם כל מיני כישוף בעולם. אבל באמת בישראל לא ק"ם (דברים לד י), ר"ל "קטב "מרירי אינו נמצא בישראל כי לא נחש ביעקב (במדבר כג כג). וידוע בספר הפליאה שכ"א מאות מיני עשבים יש בעולם שממונים עליהם המלאכים, בסוד הידעת חקות שמים (איוב לח לג), שהם המלאכים הממונים על עשבים, שאמר הקב"ה לאיוב אם ידעת כמה הם, שאומרים להם גדל ומכים אותם כדאמרינן בפרק קמא דחולין (ב"ר פ"י ו'), חזר ואמר אם תשים משטרו בארץ, ר"ל במלת אר"ץ הן נרמזין המזלות המלאכים הממונים על עשבים שהם כמנין אר"ץ (כדאיתא בחולין), ר"ל א' היא אלף, ר' כפשוטה, ץ' באי"ק בגימטריא תת"ק, הרי אלף ר' תת"ק, עולין למספר ב' אלפים ק'. והוא נרמז במלת ק"בה, שאמר בלעם לקלל אותם באילו הכ"א ימים שמושלים בהם קטב מרירי, וחיילותיו קסם ונחש שממונים עליהם כ"א מאות כמנין קב"ה, ק' כפשוטה, ב' מורה על ב' אלפים, כמ"ש בלק גם ק"ב לא תקבנו (במדבר כג כה). זכינו לדין שלא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם (דברים כג ו), ואמר מילת אבה, ולא אמר רצה, או מאן ה'. לרמז שלא די שלקח הקב"ה מרבבות קודש, שהם שרי האומות א' של א"תא שהוא אלול, ונתן לנו בהם ימי תשובה שנרמזו בה, אלא אפילו חודש אב לא נתן לו לגמרי, שהוא חודש אריה בקליפה לקח גם כן ממנו ולא נתן לו רק י' ימים, כדאמר רבי יוחנן (בתענית דף כ"ט.) אלו הוינא התם הוי עבידנא תענית, ולקביל זה נתן לנו י' ימי תשובה. ז"ש ויהפוך ה' אלהיך לך (דברים כ"ג), רמז במלת ל"ך על אותן נ' ימים, ל' יום של אלול, וך' ימים של תשרי עד גמר החתימה, א"ת הקללה לברכה, א"ת דייקא, גם את זה לעומת זה עשה אלהים (קהלת ז יד), ר"ל כמו שנתן הקב"ה 'אב 'תמוז לעשו, נתן לנו הקב"ה כנגדן 'אלול 'תשרי. ובלק שאמר ארה לי א"ת העם הזה, א"ת דייקא, שהוא 'אלול 'תשרי, אולי אוכל נכה בנ', על נ' ימים אלו. אבל הקב"ה היפך לך, ל"ך דייקא, שהיפך אותן נ' יום מקללה לברכה. ועל זה בקש משה להפך דעת בלעם בן בעור שצרר את ישראל בקוסמין ובדרגין דיליה, לכן פתח ואתחנ"ן, א"ת דייקא, תחנתו היתה על אותיות א"ת שאמרנו, בעת ההיא, בע"ת בגימטריא בלע"ם ב"ן בעו"ר, שקישר בכשפיו עת צרה הוא ליעקב שהיא בין המצרים, ובמלת לאמ"ר נרמזין ד' מראות נגעים, שהם שתים שהן ארבע כדאיתא בשבועות דף א' (שבועות ב' ע"א), בסוד חשמ"ל דסיטרא אחרא נוטריקון 'חמור 'שור 'מחלת 'לילית, קליפת ישמעאל שהוא חמור, בת זוגו מחלת בת ישמעאל. קליפת אדום הוא שור, ובת זוגו לילית. וזה נרמז במלת ההיא, שהיא נוקבא. ההוא, שהוא דכורא. ובמלת לאמ"ר, נוטריקון 'לילית 'אדום 'מחלת 'רהב, שהוא שר של ישמאל ונוקבא על דכורא שהיא רמוזה בדין קשה. ועל זה רצה משה ליכנס לארץ ישראל ולהתפלל על זה, ופתח באדנ"י דתמן דינ"א. ולכן אמר אתה החלות להראות, שהוא ר"ת של פסוק 'האויב 'תמו 'חרבות 'לנצח (תהלים ט ז). ואמר ב' פעמים את, על אלו ד' חדשים. א"ת גדלך, מלת א"ת רמז 'אלול 'תשרי. א"ת ידך החזקה, רמז על 'אב 'תמוז, דתמן מפני ידך ישבתי יהפוך ידו כל היום (איכה ג ג), והוא יד החזקה מסיטרא דדינא שאויבים משלו בנו, אבל אלול תשרי, תמן גדלך שמגדלים הקב"ה בתשובה ובמצות. ועל אילו הימים שבין המצרים שבהם שולטים המלאכים הממונים על עשבים, עליהם אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, מה אקוב לא קבה אל (במדבר כג ח), שהם המלאכים אשר עליהם אמר קרא הידעת חוקת שמים אם תשים משטרו בארץ (איוב ל"ח), שהם כמנין אר"ץ הם כ"א מאות, כמ"ש אשר יעשה כמעשיך אין עוד מלבדו כתיב (דברים ד לה). והנה רצה משה ליכנס לארץ ישראל ולהעביר כחות הטומאה, שיהיו כל ד' חדשים לנו ולא לעשו, וזה רמז במלת אעבר"ה, שרצה להעביר ר"ע הב"א באותן הימים, ויהיו כל ארבעה חדשים לנו כמו נ"א יום של ימי התשובה. השיב הקב"ה רב לך, ר"ל רב הוא לישראל שנתתי כל ל' יום של אלול, שהוא זמן בית דין שלשים יום קודם יום הדין שהוא ראש השנה, ועוד כ' ימים עד גמר החתימה, שהיא בסוד ל' וך', שהם של תשרי כנרמז במלת ל"ך, ואל תוסף דבר אלי עוד בדבר הז"ה, שרמז על יום י"ז בתמוז שבו מתחילין יום רעה. גם אמר רב לך, צריך אתה להיות בכאן להכניע כח מחלת בת ישמעאל, שהיא כח החמור במדבר, ואתון של בלעם שהיא סוד אשל"א רברבא, ר"ל אשלא הוא סוד מחלת בת ישמעאל, שהוא בגימטריא אלף של"א, כמנין אשלא, א' בתרא הוא אלף. ז"ש רב לך, צריך אתה להקבר כאן להכניע אשל"א רברבא, וכן קליפת רהב שכתב בזוהר בלק (זוהר ח"ג קצ"ב ע"ב) הופיע מהר פארן, זה רהב, פאר"ן בגימטריא אש"ל, הוא גם כן נקרא אשל הגדול, שכנגדו הוצרך אברהם להשכים בבוקר לחבוש את החמור (בראשית כב ג), משמורה ראשונה של לילה (ברכות ג ע"א), והוצרך ליטע אש"ל בבאר שבע (בראשית כא לג) כנגד קליפת ישמעאל בנו, שלקחה לו אמו שנקראת הג"ר, שהיתה כלולה מן ר"ח כחות של דין כמנין יצח"ק, ממצרים היתה אשתו (בראשית כא כא), דתמן אשר בשר חמורי"ם בשרם (יחזקאל כג כ), והיתה יושבת במדבר פאר"ן, לקביל זה נטע אש"ל, לעקור אשל הגדול איהו אש"ל ואיהו אשל"א רברבא. מזה הכח אמר בלק אר"ה, שהוא נוטריקון 'אשלא 'רברבא, ושלח אחר בלעם פתור"ה, שהוא סוד רה"ב מחל"ת חושבן דדין כחושבן דדין. לכן אמר כאן רב לך על אש"ל הגדול, א"ל תס"ף הוא בגימטריא תקע"א, שהוא סוד עקת"א של קליפות ישמעאל שכתב האר"י שיש לישמעאל תקע"א כחות, שהוא כמנין א"ל תס"ף, לכן אל תוסף דבר אלי עוד, צריך אתה להיות כאן לתקן קליפת ישמעאל, צו את יהושע וחזקהו לקביל רהב, ואמצהו לקביל סמאל, שהם תרין דכורין לקביל תרין נוקבין, לקביל לילית אמר כי הוא יעבור, שממנו רוח הטומאה בא אל הארץ, לקביל מחלת שהוא בלשון מחול, אמר והוא ינחיל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |