מגלה עמוקות/קד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן קד
רצה משה לחיות באותו הפרק שיושבין ישראל תחות צילא דהימנותא, והוא סוד הסוכות כדאיתא בזוהר (ח"ג ק"ג ע"א), והוא בסוד בינה שפורס סוכת שלום עלינו, לכן אמר ואתחנן בנ' זקופה, בעת ההיא שהיא בהיפך אתוון אהיה, שהיא רזא דסוכה בסוד אהיה, והוא סוד ה' ראשונה שבשם, בעת ההיא דייקא, לכן אמר הויה בנקודת אלהים, אתה החלות להראות ז' ענני כבוד שהקיף אותם הקב"ה, שהם סוד שבעה ימי סוכות, לכן ר"ת אה"ל, שפורס הק"בה מיד ביציאתו ממצרים ויסעו מסכות (שמות יג כ), שבאותו פרק הקיפום הקב"ה בג' גווני אבות, סוד ג' פסוקים של (שמות יד יט) ויסע, (שמות יד כ) ויבא, (שמות יד כא) ויט, שהם אברהם יצחק ויעקב, ולפי שבסוכה שלנו ארבע מינים שהם סוד ד' רגלי המרכבה, ונוטלין את הלולב בימין ז"ש את גדלך, אתרוג בשמאל ז"ש את ידך החזקה שהיא יד שמאל. וכבר האריך האר"י ז"ל שד' מינים שבלולב, הם סוד אלף כ"ד שכן עולים בחשבון, והוא סוד פסוק תשב אנוש עד דכ"א ותאמר שובו בני אדם (תהלים צ ג), שאותו מזמור אמר משה ביום הכפורים כשנמחל לישראל אותו עון ואמר סלחתי כדבריך (במדבר יד כ), אז אמר ויהי נועם (תהלים צ יז), כי אז נועם ה' אלהינו לחזות בנועם ה' (תהלים כז ד), כי יצפננו בסוכה (תהלים כז ה), באותו זמן תשב אנוש, מדת תשובה קיימת עד דכ"א, עד סוכות שאז נוטלים ד' מינים בידם שסודם דכ"א, אלף כ"ד. וזה סוד הגמרא (סוכה) פרק לולב וערבה (סוכה דף מ"ה.) אמר ר' אבהו אמר ר' אליעזר כל המקיים לולב באגודו והדס בעבתו, מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב קרבן, שנאמר (תהלים קיח כז) אסרו חג בעבותים וכו'. והענין כי מזבח היה ל"ב על ל"ב אמה (יומא ט"ז ע"א), שהוא בתבריתא אלף כ"ד, ל"ב פעמים על ל"ב, וכן אתר"וג לול"ב הד"ס ערב"ה, גם כן בגימטריא אלף כ"ד, מזה הטעם כשמקיים ד' מינים שנרמז במלת עבותים, גם ח"ג נוטרייקון "חותם "גדול, שכן לולב הוא מפתח גדול של תורה שבכתב שעולה אלף כ"ד, הוא שוה כמו קרנות המזבח שעולה גם כן אלף כ"ד, והוא מספר א"ת גד"לך וא"ת יד"ך החז"קה, שהוא גם כן בגימטריא אלף כ"ד, ה' תיבין אילו לסוד סוכה, שהיא בסוד ה' ראשונה שבשם. ולכן אמר משה אשר מי א"ל בשמים, א"ל דייקא שסודו א"תרוג ל"ולב, שבו מנענע מעלה ומטה מוליך ומביא למי ששמים וארץ שלו (סוכה ל"ז ע"ב), ולכן ביקש אעברה שהוא בהיפוך אתוון ארבעה, על ארבעה זינין אילו שהם רזא דיחודא קדישא. גם התפלל אעברה בה' יתירא, על סוד מצות סוכה שהיא סוד ה' ראשונה שבשם, אעבר"ה נ"א נוטרייקון "אור "עמך "באורך "רבון "העולמים "נראה "אור, כי עמך מקור חיים, לכן באורך נראה אור (תהלים לו י), ליישב תחותא צילא דמהימנותא, לקיים קרא בצילו חמדתי וישבתי (שיר השירים ב' ג), שהוא צל סוכה. ופריו מתוק לחכי, הוא כנגד ארבע מינים (זוהר ח"ג ק"ג ע"א), לכן אראה את הארץ באותו פרק. השיב הקב"ה רב לך, כבר אותן ענני כבוד היו בשבילך במדבר, וישטמהו ורבו בעלי חצים (בראשית מט כג), שהם מצרים שרבו בקשתם ויורו בחצים על ישראל, והענן היה מקבלם אבני בליסטראות (מכילתא יט ד), וכל זה היה בשבילך. ודרש רב מלשון רובה הקשת (בראשית כא כ), זה היה בשבילך וכבר זכית לז' ענני כבוד, ואין צריך אתה יותר בשביל זה לארץ ישראל. וכן בר"ת ה"חלות ל"הראת א"ת ע"בדך, ר"ת אעל"ה, שהוא סוד ד' מינים בזוהר פרשת כי תצא (זוהר ח"ג רפ"ג ע"א) על פסוק (שיר השירים ז ט) אמרתי אע"לה בתמר, שהוא נוטריקון "אתרוג "ערבה "לולב "הדס, וכן נ"א במילוי "נון "אלף, בגימטריא ה' ענ"ני כב"וד, שהיו ארבעה עננים מארבע רוחות העולם ואחד למעלה בדמות מרכבה עליונה, שד' חיות הם מד' רוחות העולם ואחת למעלה, וכן מצינו בדברי המגיד של בית יוסף שהבטיח לו שבכל מקום שילך, יהלכו ה' ענני כבוד עמו, עיין שם בארוכה שפעם אחת נסתלקו ממנו מחמת איזה חטא שאירע לו, עיין שם. אם כן על זה התפלל משה אעברה נא בה', שיהיו תמיד ה' ענני כבוד מקיפין אותו ולא יסתלקו ממנו, והם נרמזו במילת נ"א, כשתמלא אותיות נ"א בגימטריא ה' ענ"ני כבו"ד. השיב לו הקב"ה רב לך יותר מה' ענני כבוד, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, ז"ה דייקא, ז' ענני כבוד מקיפין אותך במקום שבקשת להיות לך ה':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |