מגלה עמוקות/קג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן קג
על נ' ימים שאמרנו שרצה משה להיות בארץ ישראל באותו פרק, שיש לנו ג' זמנים של תשובה שתיקנו לנו ג' אבות העולם, ראש השנה, וצום כפור, והושענה רבה. ראש השנה כנגד יצחק, בההוא יומא אתעטיר יצחק לריש אבהון כדאיתא בזוהר ויקרא עמוד נ"ב (זוהר ח"ג ל"ב ע"א). יום כיפור לקביל יעקב, יום ה' גדול ונורא הוא, שהוא יעקב מה נורא המקום הזה (בראשית כח יז). הושענה רבה לקביל אברהם, שהוא היה בדור כ"א (כדאיתא במדרש רבה), וכן הושענה רבה הוא יום כ"א בחדש. לכן ביקש משה שיזכה ליכנס לארץ ישראל, ולחיות ו' חדשים אלו שבהם כלולים עתי התשובה הנרמז בנ' של ואתחנן, וכן במלת ההי"א בהיפך אתוון אהי"ה, שהוא עד יום הושענה רבה דתמן שם של אהיה, וביום הכפורים שם של הויה בנקודת אלהים שהוא סוד בינה, ובראש השנה יומי דדינ"א בהיפך אתוון אדני. ג' בתי דינים אלו סידר משה זה כנגד זה, באמרו את גדלך זה אברהם, ידך החזקה זה יצחק, אשר מי אל זה יעקב, שהם סוד ג' זמנים אלו, זה שרמז אשר מ"י אל דייקא, סוד התשובה היא נרמזת במלת מ"י, דתמן מ' יום עד יום הכפורים, ומן יום כיפור עד גמר החתימה י' יום, שאז בא אברהם שסודו אל חסד אל (תהלים נב ג), והוא סוד חלוני רקיע שפתוחים בסוד חלו נ"א פני אל (מלאכי א ט), נ"א דייקא שעליה אמר יעקב יעבור נ"א אדנ"י לפני עבדו (בראשית לג יד), נא דייקא, שגילה יעקב לעשו שילך לדרכו שעיר"ה, שהוא שעיר המשתלח ביום הכיפורים שעיר לעזאזל (ויקרא טז י), ואז באותו פרק ויעקב נסע סכותה (בראשית לג יז), שהוא יושב תחת צילא דהימנותא והוא הגמר החתימה, ויבא יעקב שלם (בראשית לג יח), ר"ל ויהי בשלם סכו (תהלים עו ג), כשהשלים סוכתו שהוא יום הושענה רבה, אז משפטיך תהום רבה (תהלים לו ג), שחובטין ערבה שהיא מסוד נביאים חביט חביט ולא בריך (כדאיתא בסוכה דף מ"ד:), מילת חבי"ט, נוטריקון "חנוך "בן "ירד "טוב, והרע מסולק מן העולם. וזה נרמז במילת אעברה נ"א, ר"ל רוצה אני לראות את ארץ ישראל, ואתהלך לפני ה' רק כ"א יום, אעבר"ה בהיפך אתוון ר"ע הב"א, מאחר שנחה התיבה באותו פרק על הרי אררט (בראשית ח ד), דתמן רע כדאיתא בזוהר במדבר עמוד תכא (זוהר ח"ג רנ"ח ע"ב). וגם נרמז בו סוד ערב"ה שחובטין ביומא רבה, ונסתלקין ע' שרים של ע' אומות שנתמעטין פרי החג, ונשתיירו פר אחד ביומא דעצרת לקביל ישראל (זוהר ח"ג כ"ד ע"ב). כל זה תמצא במילת אעברה, שיבא פר אחד של ישראל שהיא א' של אעברה, וידחה ע' אומות שהיא ע' של אעברה, נשתיירו אתוון רבה שאז משפטיך תהום רבה, שנשלם סוד בוז שמנסכין מים בחג, וביום ערבה נשתלם סימן בוז כדאיתא בשבת דף קג (שבת ק"ג ע"ב), ואז שופך בו"ז על נדיבים (תהלים קז מ), הוא סוד תאלמנה שפתי שקר (תהלים לא יט), שהם סוד ערבה (עיין תנחומא אמור סי' י"ט), שהוא כנגד שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק וגאוה ובו"ז, לכן התפלל משה על אותו פרק להעביר את שפתי שקר ביום כ"א שהוא יום הושענה רבה. ועל זה אמר ואראה את הארץ, עד אותו פרק רוצה אני לחיות עוד ו' חדשים, לכן ו' יתירא במלת ואראה, ארא"ה בגימטריא רב"ה, לכן אמר הה"ר, שהוא נוטרייקון "הושענה "רבה, שבאותו פרק בה"ר ה' ירא"ה (בראשית כב יד), שהוא בהיפוך ארי"ה מן הימין לקביל דרגא דאברהם, על זה אמר ההר הטוב, ולתקן עץ הדעת שהוא סוד מטטרון, שיהיה הטוב גובר ולהעביר ר"ע הב"א, כמבואר בהיפוך אתוון של אעבר"ה, ונרמז במילת חביט חביט ב' פעמים לקביל ב' בדי ערבות, ונוטריקון של חביט כמ"ש חנוך בן ירד טוב. השיב לו הקב"ה רב לך, מה רב טוב דייקא, כבר הגברת מדת הטוב על ישראל בעולם, (ורמז במלת רב ל"ך, עתי התשובה שהם נ' יום כמנין ל"ך), אל תוסף וגו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |