מגלה עמוקות/עא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן עא
רצה משה להעביר סוספיתא דנחשא, שהוא סוד נ' ארוכה שהוא סוד נחש, לכן אמר ואתחנן בנ' פשוטה, שהיא מורה גם כן על הנחש. וידוע מה שאמרו בסנהדרין דף נ"ט (ע"ב) חבל על שמש גדול שנאבד מן העולם, שאלמלא לא נתקלל נחש, הקב"ה היה מזמן לו לאדם שני נחשים, והיה משגרו אחד לצפון ואחד לדרום והיה מביא לו אבנים טובות וסנדלפונים ובזנבו היה מוצא זבל לגינתו ולחורבתו. ויש להקשות פתח בנחש ומסיים בנחשים. אבל רזא דמלה נרמז בסוד נחש, שהוא מסוספיתא דנחש, ותקועים בנח"ש תרין סטרין מימין חמור ח' של נחש, משמאל שור ש' של נחש כדאיתא בזוהר בלק עמוד שע"ז (זוהר ח"ג ר"ז ע"א). וז"ש אלמלא לא נתקלל נחש, היו סטרין אילין התקועין בו שהם שני נחשים, היו כולם משרתים לאדם לטוב ולא לרע, אחד משגרו לצפון הוא שור משמאל שהוא צפון, ואחד משגרו לדרום הוא חמור מימין, והיה הוא מביא סנדלפונין, רזא דמלה בעולם העשיה המושל בו הוא סנדלפון ושם גברו הקליפות, ואילו לא חטא היה כל כחות הטומאה מסייעין לאדם והיו משרתים עושי רצונו, והשר הגדול שהוא סנדלפון שקושר כתרים לרבו בתפילתן של ישראל כדאיתא במדרש רבה פרשת בשלח (שמו"ר פכ"א ד'), ולכן אמר שהיה פורש בזנבו גינתו וחורבתו, שהיה מותר לחרוש בשור ובחמור יחדיו. אבל אחר שחטא אדם, צוה הקב"ה שלא לערבב כחות הטומאה ולהוסיף כח שלהם, וצוה לא תחרוש בשור וחמור יחדיו (דברים כב י). ולפי שידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו (ישעיה א ג), כשהוא מלקה החוטאים הוא מלקה אותם על ידי שור וחמור, ולכן ראוי להיות רצועות הלוקים כלולים משור וחמור. ולכן בזה רצה משה לסלק תרין סטרין שור וחמור, וזה נרמז במ"ש בע"ת ההי"א לאמ"ר, בגימטריא שו"ר חמו"ר, ועליו אמר אעברה נא, מאחר שאתה החלות להראות את גדלך מדת ימין לסלק החמור, וזה היה סוד מתחילת שליחותו למצרים וירכיבם על החמור (שמות ד כ), שהוא היה חמורו של אברהם שהוא קליפת ישמעאל, את ידך החזקה משמאל פני שור, ובמראה הסנה ראה משה רבינו תרין סטרין אלין, כמ"ש וירא ה' כי ס"ר לראות (שמות ג ד), נוטריקון סמא"ל רה"ב. ז"ש אתה החלות להראות את גדלך בסנה המראה הגדול הזה, ואת ידך החזקה בשעה שאמר הקב"ה למשה מה זה בידך (שמות ד ב), ונהפך המטה לנחש, כשישראל אינן עושין רצונו של מקום אז מטה כלפי חובה, ונעשה ידו של משה צרעת באות השני שנתן לו הקב"ה (שמות ד ו), ושני אותיות אלו תלוין זה בזה, כי כן הנחש שתקועין בו חמו"ר שו"ר, הוא בגימטריא צרע"ת, סוד אשה רעה צרע"ת לבעלה (יבמות ס"ג ע"ב). לכן כשבא נחש על חוה נלקה בצרעת (שמו"ר פ"ג י"ג). ועל כן בעשיית העגל חזרו וניערו שור וחמור, כי עשיית העגל היה חציו שור וחציו חמור, לכן אמר סר"ו מהר מן הדרך (שמות לב ח), במלת סר"ו נרמז סמא"ל רה"ב, וגרמו דכר ונוקבא כדאיתא בזוהר פרשת פקודי (זוהר ח"ב קצ"ב ע"ב) על פסוק אלה אלהיך ישראל (שמות לב ד), שהוא זכר ונקבה. וזה רמז משה במה שאמר ו"עתה אם ת"שא חטאתם (שמות לב לב), במלת ועת"ה נרמזים חיילותיה של לילית, שהם כמנין ועת"ה שהוא תפ"א, ומלת תש"א בגימטריא סמא"ל הרש"ע, ובהיפוך אש"ת שהיא אשת זנונים, לכן איתמר (תהלים קו כ) וימירו את כבודם בתבני"ת שור, מלת בתבנית, בגימטריא אשת זנונים, לכן אתמר (שמות לב יז) וישמע יהושע את כל העם ברע, ברעה כתיב, שהיא לילית שהיא אשה ראה צרעת לבעלה, שאז חזרו ישראל לזוהמת נחש, לכן נעשו מצורעים כמ"ש (שמות לב כה) וירא משה כי פרוע הוא כדאיתא בזוהר (ח"ג ר"ו ע"א), לכן הוצרכו ליתן שקלים שהיא רפואה על חיילותיה, שעולים כמניין שקלים שהוא בגימטריא ל"ילית, ולכן פתח בפרשת שקלים בלשון כי תש"א (שמות ל יב), נרמז בו זכר ונקבה היפך אתוון אש"ת כמ"ש. וזה שאמר (שמות כ יז) ועבדו ואמתו שורו וחמורו, וזה שאמר יעקב ויהי לי שור וחמור (בראשית לב ו), ולעתיד משלחי רגל שור וחמור (ישעיה לב כ), ולכן המשחר"ר עבדו (ברכות דף מ"ז:) עובר בעשה שלעולם בהם תעבודו (ויקרא כה מו), לכן נקרא עבד משוח"רר בהיפך אתוון ש'ור ח'מור, שהוא מביא ומזווג שור וחמור יחדיו וכו'. {{ממ|ועל פי דברים אלו שמענו מאבינו אדונינו מורינו גאונינו ז"ל סוד מופל' מה שאיתא בזוהר פרשת בשלח עמוד קי"ד (זוהר ח"ב ס"ה ע"א) על פסוק לא תחרוש בשור וחמור יחדיו וכו', מבין סטרין דלהון נפיק מתקיפותא דילהון דאקרי כלב, ודא חצפי' מכולהו וכו'. הכוונה על חושבן אותיות האמצעות, דהיינו אות ו' שבמלת שו"ר ואות מ"ם ואות ו' שבמלת חמו"ר, שעולין מנין נ"ב כחושבן כל"ב, ועל דא כתב הזוהר נפיק מתקיפותא דילהון דאקרי כל"ב וכו', וסוד נעים הוא. וקשים גרים כספחת (יבמות מ"ז ע"ב) גם כן מטעם זה, שהם צרעת שבאים מב' סטרין ש"ור ו"חמור, שהם בגימטריא צ"רעת. לכן אמר החלות להראות את עבדך דייקא, היפך בתרין סטרין בישין שנקראו עבד משוח"רר, שהוא יונק מ"שור ו"חמור ומתמן צר"עת, אבל לי החלות להראות סיטרא דקדושה גדלך מימין, החזקה משמאל. וזה סוד לב"ת אש (שמות ג ב), שהראה בתחילת שליחותו בסנה אש דינא תקיפא, לב"ת נוטריי"קון ל"עולם ב"הם ת"עבודו, על תרין סטרין בישין שנרמז במלת ס"ר לראות, ס"מאל הוא ש"ור, ר"הב הוא ח"מור שר של מצרים בשר חמור בשרם (יחזקאל כג כ), לכן אמר הקב"ה למשה במראה הסנה של נעליך (שמות ג ה), על גוף שלו ממשיכא דחיויא דנגעה בו בת פרעה, מזה נעשה מצורע כדאיתא בתיקונים (תיקו"ז כא מ"ח ע"ב), שעל זה אמר השב ידך בחיקך (שמות ד ז), ואחר כך על גוף קדוש שלו המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא (שמות ג), הנה שבה כבשרו. וזהו סוד הפיכת המטה לנחש, כשאינם זוכים ישראל אז מטה כלפי חובה, כשזוכין אז מטה כלפי חסד, והמטה הזה שביד משה הוא סוד מטטר"ון, עליו קאמר החלות להראות את עבדך, זה מטטרון, כשזוכין את גדלך, אזי מטין האותיות שבמטה לצד החסד, כשאינן זוכין אזי מהפכין האותיות לצד הדין לכף החובה, ז"ש את ידך החזקה, א"ת דייקא האותיות שהיה במטה תבאנה האותיות לאחור ויגידו, ואז גובר הנחש ונהפך המטה לנחש, על זה אמר אעברה נא, רוצה אני להעביר אותיות נ"א נ"חש א"דם, רצה לומר אדם הראשון הביא נחש לעולם, ולמפרע נ"א א"ות נ', שהוא סוספיתא דנחש ומשם באים כל רע לעולם, היפוך אותיות אעברה ר"ע הב"א, כל רע הבא לעולם, מתרין סטרין בישין שהם חמור שור התקועין בנחש, והכל תלוי באות נ' של נחש, לכן רוצה אני לעבור נ"א נוטריקון נ' א"מה, שנקרא י"רדן אותיות ירד נ', וכן אמר בגמרא (בברכות דף נ"ד.), שמשם יורד דין לעולם, לכן ואראה את הארץ הטובה, ששם יהיה חלק הטוב גובר להעביר הרע מן העולם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |