מגיני שלמה/שבת/קנה/א
מגיני שלמה 
שבת קנה א
ד"ה אמר ר"פ הכא בכלכלה דחוקה עסקינן כו' וק' לי הא איפכא שמעינן לה כו' בחנם נשארה בקשיא כי זהו אורחא דתלמודא בכמה דוכתי דדחי חד אמורא שום תיובתא אע"ג דלא ס"ל הכי כדי לתרץ חבירו וכ"כ התו' ז"ל עצמן בחגיגה שם:
שם ד"ה והלכתא צדדין אסורין ותימא לר' אמאי לא חשיב הני בהדי יע"ל קג"ם כו' גם קושיא זו לא הבנתי מה היא דאביי ורבא לא פליגי כ"א בסוגיא בעלמא ולענין דינא אפשר דתרוויהו שוין דאביי לא קאי כ"א אהא דבעי לאתויי דתנאי פליגי בצדדין ודחי אביי דלעולם דכ"ע צדדין אסורין ופליגי בצידי צדדין ואביי גופא אליבא דהלכתא אפשר דס"ל דצדדין מותרין כרבא וכ"ש צ"צ וברייתא מוקי דתנאי היא אלא דליכא לאתויי ראיה דתנאי דוקא היא דנוכל לומר כ"ע אוסרין ואיכא למימר איפכא דאביי ס"ל דצדדין גם צדי צדדין אסורין דס"ל כת"ק דברייתא ורבא פליג אאביי דעכ"פ תנאי היא דאין לחלק בין צדדין לצ"צ ופליגי תנאי בתרווייהו ולענין הלכה אפשר דס"ל דתרווייהו מותרין כרשב"א או כת"ק ותרווייהו אסורין וא"כ כיון דלענין דינא אפשר דאביי ורבא שוין א"כ אין שייך לפסוק הלכה דאע"ג דבהא ליתא לרבא דאמר דאין לחלק בין צדדין לצ"צ דהא פסקינן הלכתא דאיכא חלוק מ"מ נגד אביי אין לפסוק דלא כרבא דאפשר דאביי ורבא לענין דינא שוין ומה שצדקו דברי אביי בסוגיא אין לפסוק הלכה כדפריך פ' ד' מיתות סוגיא דשמעתתא הלכתא קאמר:
שם ד"ה רב יודא פ"ה דהיתר פקיעין הוי שוי אוכלא וא"כ צ"ל דרב הונא ור"י פליגי בהא ול"נ לר"ת לאפלוגינהו בהכי כו' נלע"ד לישב דלא פליגי רב הונא ור"י בהא אלא פליגי באוקמתי דמתני' ותרוייהו ס"ל דהתרת פקיעין הוא לפעמים שוי אוכלא כגון בעלי זוטרי ולבהמה גדולה הוא מיטרח באוכל' וא"כ רב הונא לשיטתו דס"ל דמטרח באוכלא שרי מוקי מתני' בהתרה דהוי מטרח באוכלא ור"י מוקי לה בהתרה שהוא שוי אוכלא דלכ"א הוי התרה דומיא דפספוס דלר"ה הוי פספוס דכיפין מיטרח מיירי גם התרה במטרח ולר"י הוי פספוס דכיפין שווי הוי גם התרה שווי דלכ"א מיירי כל התירא דמתני' בחדא ענינא ואיסורא בחדא ענינא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |