שיח השדה/שבת/קנה/א
והלכתא צדדין אסורין. בחגיגה ט"ז ב' ש"מ סמיכה בכל כחו בעינן כו' מבואר דאין אסור להשען על בע"ח כ"א בכל כחו וכן הא דתניא בעירובין ק' א' דאין נשענין באילן מיירי בכל כחו [אילן ובהמה חד דינא כמבואר בשמעתין] והכי אי' בהדיא בירושלמי פ"ה דביצה ה"ב מ"ד נשענין בבריא דמסתמיך ציבחד מ"ד אין נשענין בתש שנשען בכל כחו אמנם הרמב"ם סתים לה בפכ"א משבת וכן כל הפוסקים לא חילקו בין בכל כחו ללאו בכל כחו וכבר תמה בבה"ל ס"ס של"ח על כל הפוסקים שהשמיטו חילוק זה, ואולי י"ל דלעיל קנ"ד רבה משפשף לברי' אגבה דחמרא א"ל צדדין נינהו פירש"י אין זה עיקר תשמישו מקרי צדדין ואפשר דס"ל להרמב"ם וש"פ דסמיכה שאינה בכל כחו לא גריעא מצדדין דלמאן דאסר צדדין ג"ז יהא אסור ולפ"ז רמי בר חמא דמדייק שם ס"ל כרב אשי דמסיק התם דצדדין מותרין אבל למאי דפסקי' בשמעתין דצדדין אסורין אסור גם שלא בכל כחו, ומה שפסק הרמב"ם פ"ג ממעה"ק הי"ג דסמיכה בכל כחו לאו משום דרמי בר חמא אלא משום סוגיא דזבחים ל"ה, והא דירו' דביצה י"ל דירו' לשיטתי' בשבת פ"ה ה"ב דצדדין מותרין [ומובא ג"כ ברא"ש לעיל פ"ד סי' ב' ועי' יפ"ע בשמעתין] אבל למסקנא הכא אסור ואתיא ברייתא דעירובין דף ק' אין נשענין באילן כפשטי' בכל גווני, אך יל"ע לכאו' מל' הרמב"ם פ"א מחגיגה ה"ט דלכאו' נ' מדבריו דאין איסור סמיכה בשבת וי"ל, וכן בירושלמי דחגיגה דקדקו ממשנה זו דסמיכה בכל כחו בעינן וזהו הירושלמי לשיטתו דצדדין מותרין וכנ"ל:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |