מגיני שלמה/שבת/קה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


מגיני שלמה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קה TriangleArrow-Left.png א

דף ק"ה ע"א

ד"ה ורבנן סברי פ"ה דנקט אות א' שחרית כו' ואין נראה חדא דהוי ליה לפרש שיעור שהות ועוד כו' תחלה אפרש דעתי בכוונת התו' בקושיא הראשונה כי ראיתי החכם בעל תוספת י"ט נר"ו שפי' דברי התוס' וז"ל כי אחת שחרית וא' בין הערבים אינו שיעור מפורש עכ"ל משמע מדבריו דקושית התוס' שהיה לו לתנא להשמיענו כמה הוא שיעור שהות ולא ידעתי למה יפרש השיעור והתנא מלתא פסיקתא נקט דא' שחרית וא' בין הערבים ודאי איכא שיעור שהות ויותר ומאי נפקא לן בהכי שיפרש השיעור ולי נראה דקושית התו' דה"ל למנקט. שיעור שהות שהיא רבותא יותר דאפ"ה הוי ידיעה דאח' שחרית היא יותר ויותר משיעור שהות ולפיכך כתבו התו' דבריהם על מלתא דרבנן ולא כתבו במתני' דעיקר הקושיא דה"ל למנקט שיעור שהות שהיא רבותא לרבנן דאפי' בזמן קצר הוי ידיעה ואצ"ל בזמן גדול שהוא כל היום ואע"ג דאיכא למימר דלרבותא דר"ג נקטיה כדכתבי התו' לשיטתם מ"מ טפי ה"ל לאשמועינן רבותא דרבנן כדי שנדע דשיעור שהות הוי ידיעה והוי נפקות' גם לר"ג לענין שיעור שלם דשיעור שהות הוי בשתי העלמות ואפשר שזהו כוונת החכם הנ"ל, ג"כ דה"ל לפרש שיעור שהות משום שיעור שלם כמ"ש יהיה איך שיהיה מכל מקום נלע"ד לישב דאין כוונת רש"י ז"ל מ"ש. כדי לידע שאפשר שידע אלא כוונתו דוודאי ידע דשיערו חכמים דבכל היום כלו א"א שלא שמע כדאמרינן פ' כלל גדול דימים שבינתים הוין ידיעה דא"א שלא שמע ה"ה שיערו חז"ל ג"כ הכא ומה שהקשה החכם הנ"ל ממ"נ אי מיירי בשגגת מלאכות הא אמרינן דימים שבינתים לא מחלקים ואי בשגגת שבת הא אמרינן דדוקא ימים שבינתים מחלקי' לא כל היום דשבת עצמו י"ל דלעולם מיירי בשגגת מלאכות ולא דמי להתם. דהתם מיירי דלא ידע מעולם דמלאכות אלו אסורות ובהא אמרינן דאפי' ימים שבינתים לא מחלקים וכ"ש יום ההוא עצמו כמ"ש רש"י דמשום הפסק ימים אין לו לדעת אא"כ ישב ועסק לפני חכמים דמנא ליה לידע כיון שלא ידע מעולם אבל הכא דידע בתחלה איסור כתיבה בתורה אלא ששכח בשעת מעשה א"א בכל היום א"א שלא חזר ונזכר שחטא כיון שהוא יודע האיסור אלא ששכח ואע"ג דלעיל אמרינן דהכיר ולבסוף שכח הוי כלא ידע מעולם היינו בשוכח עיקר שבת כיון שהוא שכח שיש שבת בתורה אפשר שלא נזכר בימים שבינתים אבל הכא שיודע שיש שבת בתורה ויודע כל אבות. מלאכות אלא ששכח אחת מהן פשיטא כיון שהוא שומר שבת כהלכתו ודאי נזכר בינתים שחטא ושגם מלאכה זו אסורה כיון שידע מתחילה. ועי"ל דהכא מיירי דלא שגג לא בשבת ולא במלאכה רק שנתכווין לכתוב בדבר שאינו מתקיים כגון במשקין דשרי מדאורייתא וכתב בדיו דלא מיבעיא לאביי דאמר נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר דחייב אלא אפי' לרבא דאמר פטור מ"מ לשיטת רש"י בנתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר מודה רבא דחייב וכבר ישבתי דבריו בע"ה וא"כ ה"נ מיירי בנתכוין לכתוב אות זה וכתב אות אחר וא"כ כיון דידע איסור שבת ואיסור מלאכה רק בשגג באות א"א שלא נזכר בכל היום מה שעשה וא"כ נתישבה גם קושיא שניה דכתב אות א' בטברי' אע"ג דהוי שיעור שהות מ"מ אפשר דלא ידע אבל בכל היום קים להו לרבנן דודאי ידע ודוק:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף