אילת השחר/שבת/קה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קה TriangleArrow-Left.png א

דף ק"ה ע"א

מנין ללשון נוטריקון מן התורה. נראה דדרשה דנוטריקון הוא אסמכתא בעלמא ואין זה דרשה גמורה. וכעי"ז כתב הרא"ש בנזיר (דף ה' א') במה שדרשו סתם נזירות שלשים יום מ"יהיה" בגימטריא שלשים, דהוא אסמכתא בעלמא, ועיקרו הוא הללממ"ס, אבל גימטריא אינה מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, וה"נ בנוטריקון.


אחת שחרית ואחת בין הערבים. ופירש"י כיון דהו"ל שהות בינתים כדי לידע הו"ל כשתי העלמות. צ"ב מנלן דידע, הרי האמת היא שלא נודע לו. ותוס' נחלקו על רש"י ומפרשים דמיירי שנודע לו בינתיים, ולרבותא נקט דאע"ג דיש הפסק ושהות גדול בינתיים. וצ"ע מה בכך שיש הפסק גדול בינתיים. וכי זה סיבה לפטור.

והנה תניא בכריתות (ט"ז ב') מודה רבן גמליאל שאם כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת אחרת פטור. ובתוספתא (פי"ב הי"א) מוסיפה עוד כתב אות אחת בשבת ואות אחת ביו"ט, אות אחת בשבת ואות אחת ביום הכיפורים פטור שאין ב' ימים מצטרפים למלאכה אחת. וצ"ע תיפו"ל משום שהם שתי אזהרות לחוד, ולא רק משום שהם ב' ימים.

והנה לכאו' מחלוקת ר"ג וחכמים היא לא רק לגבי כותב, אלא בכל המלאכות, כגון קצר חצי גרוגרת שחרית וחצי גרוגרת בין הערבים דלר"ג חייב ולחכמים פטור. ולהדיא כתבו התוס' לעיל (דף ע"א א') דגם בקוצר נחלקו ר"ג וחכמים, וא"כ למה נקטו פלוגתייהו בכותב. וי"ל לדעת הראשונים שהביא הביה"ל (סי' ש"מ ס"א) דבכתיבה אין איסור חצי שיעור דאוריי', אלא רק מדרבנן אסור, וקמ"ל דמ"מ יש ידיעה לחצי שיעור.

המנ"ח (מצוה לב, ה) כתב דאם כתב אות אחת שחרית וא' בין הערבים במזיד ונודע לו בינתיים מצטרף לחייבו, וכל מה שחכמים פוטרים משום דידיעות מחלקות, זהו רק בשוגג ולענין חטאת ולא במזיד. ותימה דסו"ס כיצד יתרו בו, הרי בתחלה כותב אות אחת ובסוף אות אחת, ואיך יתרו בו על חצי שיעור, ואפשר שכונתו לענין חיוב כרת, דע"ז אי"צ התראה. ומיהו בפיה"מ להר"מ אהך מתני' מפרש להדיא דחכמים פוטרים גם במזיד, דידיעות מחלקות ואין מצטרף.

עוד דן שם המנ"ח דהנה בכתיבה ודאי אם נמחק האות הראשון קודם שנכתב השני פטור דבעינן ב' אותיות כתובות לפנינו, אבל בשאר מלאכות כגון קוצר יש להסתפק במי שקצר חצי גרוגרת ונאכל ואח"כ קצר עוד חצי גרוגרת אם מצטרף לחייבו, ולכאו' נראה שפטור, מדאמרי' לעיל (דף פ' א') דהמוציא חצי גרוגרת ונשרף וחזר והוציא חצי גרוגרת פטור דאין מצטרף, אבל במנ"ח שם דחה זה דאפשר דשאני הוצאה שמלאכה גרועה היא, ובשאר מלאכות יתכן דחייב.



פרק שלושה עשר
האורג

האורג וכו' שיעורו ב' חוטין. ומצינו לעיל (דף צ"ג ב') דמ"מ חשיבות הוצאת קנה לאריגה הוא כדי לארוג בקנה מפה, ואין כדאי לו להוציא קנה אריגה שיכול לארוג עי"ז רק ב' חוטין, בלי אפשרות להמשיך עוד, עי' משנ"ת שם.


והתופר שתי תפירות. הנה קיי"ל (סי' ש"מ סי"ד) דהמדביק ניירות ג"כ חייב משום תופר, ויל"ע מה השיעור שם, דלכאו' אין שייך שם שתי תפירות.

המשנ"ב (שם ס"ק כ"ז) הביא מקרבן נתנאל להחמיר שלא לתפוס שני בגדים עם סיכה, ואפי' בשתי תחיבות דהוי איסור דרבנן, ואם עושה ג' פעמים הוי איסור דאוריי'. והחזו"א כתב (במכתב שנדפס במהדורה חדשה שיצאה בשנת תשל"ג, סי' קנ"ו לסי' ש"מ) דכיון שאין דרך תפירה בכך ומוכח לכל שאינו עושה לקיומא הר"ז מותר, ואין להחמיר כלל וכלל. ואמנם שמעתי מהחזו"א לגבי סיכת בטחון שפעם אחת ודאי מותר. והיה משמע ממנו שלתחוב ב' פעמים אין פשוט להתיר.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א