מגיני שלמה/שבת/עד/ב
מגיני שלמה שבת עד ב
ד"ה חבית' ותנור' וחלת' פי' רש"י דמשום בונה לא מחייב כו' הנה כבר האריך הרמב"ן ז"ל בספר מלחמות פ' הבונה להוכיח דרב ס"ל יש בנין בכלים אבל שאר אמוראי לא ס"ל הכי וכתב דאפי' שמואל דפליג עם רב גבי עייל שופת' כו' פרק הבונה מ"מ מודה לרב דיש בנין בכלים ולא פליג. עליה בשופת' וכתב דהיינו טעמא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו סוף פ' כירה דהמחזיר מטה של טרסיי' בשבת חייב חטאת ע"כ תורף כוונתו ולא הארכתי להביא דבריו אלו כ"א לתרץ דברי רש"י ז"ל:
דנלע"ד דגם רש"י ז"ל ס"ל כוותיה בחד' אבל פליג עליה. בהא דכתב דגם שמואל מודה לרב בהא ורש"י ז"ל לא ס"ל הכי דהא כתב בהדיא בכירה דמיטה של טרסיי' חייב מטעם מכה בפטיש ולא משום בונה דאין בנין בכלים ונ"ל דמשום שמואל כתב כן דרש"י ס"ל דשמואל דלקמ' פליג עם רב וס"ל דאין בנין בכלים ולכן כתב רש"י דהטעם גבי מטה של טרסיי' הוא משום מכה בפטיש אלא דקשיא לי לקמן פ' הבונה דעביד צריכות' בפלוגת' דרב ושמואל וקאמ' דאי אפליגו בעוש' נקב בלול של תרנגולין ה"א בהא קאמר רב משום בונה משום דדמי לבנין דעבדין לאוירא אבל שופת' בקופינא דאין דרך בנין בכך אימ' מודה ליה לשמואל צריכ' ואי פלוגת' דרב ושמואל משום בנין בכלים הל"ל דקמ"ל דיש בנין בכלים דזה עיקר פלוגתייהו ויותר נראה לומר דגבי מטה של טרסיי' שהוא של פרקי' בהא ס"ל לרש"י דלכ"ע אין בנין בכלים אבל בבנין גמור בהא ס"ל לרב ושמואל דיש בנין בכלים אלא דקמפלגי בשופת' דקופינ' דאין דרך בנין בכך אי חייב משום בונה וטעמא דשמואל משום דאין דרך בנין בכך ואע"פ שיש בנין גמור בכלי' כמ"ש מ"מ בהא לא מחייב משום בונה ולכן עביד צריכות' בהא מלת' כיון דעיקר פלוגתייהו בהכי אבל רבא ס"ל דאפי' בבנין גמור אין בנין בכלי' וטעמיה דרש"י נ"ל דס"ל דבשל פרקי' לא מצינו מחלוקת ע"ז בתלמוד דהא פ' י"ט דף כ"ג מוקמינן להא דאין זוקפין המנורה בי"ט במנורה של חוליות ופליגי ב"ש וב"ה וסברי ב"ה דאין בנין בכלים א"כ ליכא למימר דס"ל לרב דיש בנין דלא כב"ה אבל בבנין גמור ס"ל דיש בנין אבל רב' ע"כ לא ס"ל הכי דסוגי' דתלמוד' משמע דאין בנין בכלים כלל חדא ממנפח בכלי, זכוכית דלקמן כמ"ש התו' דמייתי לה תלמוד' גבי הלכת' פסיקת' משמע דהלכת' הכי. ועוד מפ"ג דעירובין דף ל"ה דרבה ור"י דאמרי תרווייהו הת' דאין בנין בכלים בסנדל של עץ והתם בנין גמור הוא ולא ס"ל לרש"י דמיירי במנעול וקטיר במתנא דאביי ורב' הוא דמוקמי בסוף שמעתתא בתר הכי משמע דלרבה ור' יוסף לא הוי הכי כמו שהרגישו בכל זה התו' דלקמן פ' הבונה ותרצו לשיטתם ורש"י לא ס"ל הכי דבאמת פשט' דשמעת' לא משמע הכי מדקאמר בשינוי' דאביי ורב' הכ' במנעול וקטיר במיתנ' עסקינן משמע דלרבה ור"י לא הוי הכי דאל"כ כי פריך ואלא מתני' במאי מוקי לה הל"ל הב"ע כגון דבעי סכינ' למפסקי' כיון דגם לרבה ור"י מיירי במנעול וקטיר כו' ומשמע התם דגם אביי ורב' מודו לרבה ור"י דאין בנין בכלים דלא פריך אביי ארבה כ"א אמאי דמוקי רבה דר"א סבר דסנדל של עץ אהל הוא אבל בהא דקאמר רבה דלמ"ד כלי הוא אין בנין בכלים לא פריך אביי מידי ואם אית' לא הוי שתיק אביי למפרך גם אה' לומר והא ק"ל דיש בנין בכלים בבנין גמור ש"מ דגם אביי ורב' מודו בהא וא"כ אביי דשמעתין גבי חלת' ע"כ אין טעמו משום בונה על כן פי' רש"י דמשום בונה ליכא הכ':
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |