מגיני שלמה/שבת/נג/ב
מגיני שלמה 
שבת נג ב
ד"ה כאן ליבש פ"ה ליחלב שיקבלו בכיס את החלב וק' דהא ודאי משוי הוא ולכ"ע חייב דהוי מלאכה הצריכה לגופה עכ"ל נ"ל דקושי' זו היא לשיטתם פ' המצניע דף צ"ד שפירשו דמלאכה שאינה צ"ל הוי שאינו צריך לאותו דבר שמלאכה נעשית בשבילו כמו שהיו צריכין לה במשכן כמו שהאריכו שם וא"כ הכא שהכיס צריך לו וגם החלב הוי מלאכה שצ"ל ואע"ג דכתבו שם דזב בכיסו אע"ג דהכיס צריך לו כגון לנקיי' מ"מ כיון שההוצאה אינו צ"ל דסגי ליה אי יתיב בחד דוכתא הוי אינו צ"ל י"ל דהכא גם ההוצאה צריך לו דעזי' יוצאות לרעות או רצות מאליהן לחוץ וצריך להוציא הכיס כמו במשכן שהיו צריכין להוציא החפצים שהיו צריכין להם אבל פירש"י ז"ל שמפרש דדבר שברצונו לא בא לו ואינו עושה כ"א לסלק מעליו היזק א"כ הוי מלאכה שאינו צ"ל דברצונו לא היה נוטף ולא היה צריך לכיס ואינו עושה אלא לסלק היזק הנטיפה כמו כחס על הנר או על השמן ולקמן בע"ה איישב מה שהקשו התו' על רש"י אי"ה וא"כ ת"ק דשרי ס"ל כר"ש דאמר מלאכה שאינו צ"ל פטור עליה ואע"ג דפטור אבל אסור מדרבנן אפשר דגבי בהמה לא גזרו כיון דלא סגיא ליה בלאו הכי מלשלח את בעירה וכן משמע מדברי התו' שכתבו דהוי מלאכה שצ"ל משמע אם לא היתה צ"ל לא הוי קשה מידי ואפשר דלרווחא דמילתא נקטי לומר דאפי' חיוב איכא ולעולם אפי' אי איכא אסורא דרבנן נמי קושיא ומ"מ נ"ל דרש"י ס"ל כמ"ש ור"י לטעמיה דאמר מלאכה שאינה צ"ל חייב ומ"ה הוי החלב משוי וכדי לישב דברי רש"י מה שכתב במשנה טעם אחר לדברי ר"י ממה שכתב בגמרא כמ"ש החכם מהרש"א ז"ל נלע"ד לפרש שיהיו דבריו מיושבין ועם זה יתורץ קושית התו' ג"כ דיש לדקדק עוד דבמתני' פי' רש"י לחלב לשמור חלבו שלא יטפטף לארץ שזהו לכאורה פי' הר"י פורת ז"ל וכאן כתב לקבל החלב הנוטף לכך נראה דתרי גווני לחלב איכא או שצורר דדיהן שלא ינטף כלל עד שיחלוב לערב או לקבל החלב הנוטף ובשניהם קושרין כיס ובשניהם אסר ר"י ומיהו ת"ק דלא הזכיר כיס כלל אלא יוצאות צרורות משמע שהיה לנו לאסור מחמת הקשירה ואפ"ה שרי דלא חיישינן דלמא נפיל וגם אפשר דכשקושרין ליבש או לשמור החלב צוררין הדד וכורכין עם הרצועה סביב נקב יציאת החלב כמו כל צורר האסור בתלמוד שפירושו קושר וכורך אבל אם רוצה לקבל החלב אינו צורר הדד כלל דלא איכפת ליה אם יצא אלא תולה בדד וקושר למעלה וא"כ ת"ק דשרי שרי כה"ג שהדד קשורה דלנפילה לא חייש וגם אם יטוף בה חלב אינו מתכוין לכך ושרי וגם לא שכיח שינטף כיון שקשר הדד אבל אם כוונתו לקבל חלב גם ת"ק מודה דאסור וקאמר ר"י דליבש שרי לעולם אבל ליחלב אסור לעולם לא מבעיא אם אינן צרורות דדיה אלא אפי' צרורות נמי אסור ובזה פי' רש"י הטעם משום דלמא נפיל אבל בבריי' שלא הזכיר צרורות כלל אלא שהכיס תלוי בדדיהן בזה פי' רש"י שהוא תלוי לשני דברים או לקבל החלב שלא יסרטו דדיהן וזהו טעמו של רב יודא דלא אוקמא דמשמע ליה דברייתא מילתא אחריתי היא ממתני' ולא מיירי שדדיהן קשורות ולכן פי' דמהדק פי' במקום קשירתן או לא מיהדק ועכ"פ צ"ל דרב יודא מפרש שהכיס הוא שלא יסרטו דדיהן דלקבל חלב פשיטא דאסור אפי' אי מהדק ורב יוסף קאמר ליה תנאי שקלת מעלמא פי' דמאי דוחקך לאוקמא מתניתא במלתא אחריתא שאינו במתני' דכיון דאשכחן תנאי במתני' דפליגי בכיס בדדיהן נימא דגם בריית' מיירי בהכי אע"ג דלא קתני צרורות:
ונ"ל דלכן קאמר תנאי שקלת מעלמא דבשלמא אי לא אשכחן תנאי דפליגי בכיס למה לן למימר דמיירי ברייתא בצרורות אבל כיון דאשכחן תנאי דפליגי בכיס נימא דגם ברייתא מיירי בהכי וא"א אפי' לדבריך דמילתא אחריתא היא מ"מ נוכל לסמכה לבריית' למתניתין ולא צריך למימר שינויי' מסברת עצמך דזהו כל כוונתו של רב יוסף דברייתא זו מיירי ליחלב לא בצרורות לשמור החלב אלא לקבל החלב שבזה אינן צרורות ואתיא כר"י ואע"ג דגם ת"ק מודה בהא מ"מ ר"י הוא דקאמר לה בהדיא וכה"ג אשכחן טובא ואע"ג דברייתא דעזי' יוצאות בכיס שבדדיהן מיירי בצרורות מ"מ נקוט מיהת פלגא בידך דברייתא דידן מיירי באינן צרורות ואפ"ה לא צריכינן לשנויי מסברין דנפשין אלא דאתיא כר"י דאסר ליחלב לעולם כמ"ש כנ"ל לישב שיטת רש"י דלא תקשי דידיה אדידיה ונתישבה גם קושית התוספות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |