אילת השחר/שבת/נג/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף נ"ג ע"ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
לא דגמר מכה ומשום תענוג. יל"ע אי רק לבהמתו שרי, או גם לבהמת אחרים שרי, ובפשיטות נראה דההיתר הוא משום שגם לו עצמו יש מכך הנאה, וא"כ דוקא לבהמתו שרי.
ויש לפרש דלפי המסקנא גם באדם לא הותר כי אם לתענוג, אבל משום צערא אסור דהוי בכלל הגזירה של שחיקת סממנים שכל דבר שבא לרפואה הר"ז בכלל הגזירה. אבל בשו"ע (סי' שכ"ח סכ"ב) מבואר דבכל ענין שרי.
שהיה תחום שלה כו'. ופירש"י ואפ"ה לא יביאנה בידיו ממש הואיל והיא יוצאה חוץ לתחומה. וצ"ע אמאי בידים ממש אינו אסור משום מוקצה, ואפשר דבידיו ממש היינו שמושכה באפסר וכדו'.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |