מגיני שלמה/שבת/לו/א

מגיני שלמה שבת לו א

דף ל"ו ע"א

ד"ה דא ר' נחמי' וק' לר"ת דאמר פ' חבית כו' הנה רש"י ז"ל פי' בעירובין דף ל"ה דעיקר תשמישו של סכין הוא לחתוך לחם בשר ואוכלין ולא לחתוך חבלים או סלים וכן מה שהקשה רבי שמעון הזקן ז"ל יישב רש"י עצמו בפ' כל הכלים דלצורך מקומו כצורך גופו ותשמישו דמי ולעד"נ לפרש הטעם דר' נחמי' ס"ל דכל דבר שאינו עיקר תשמישו מקצה דעתיה מיניה ואין דעתו עליו ולכן אסור לטלטלו דלא הוי דעתיה עליה לטלטלו משום זה לא אסיק אדעתיה שיצטרך לזה להזמינו לזה והוי מוקצה לזה הדבר אבל לצורך מקומו לא אקצה דעתיה מן המקום דהמקום הוי תשמישו להניח עליו וא"כ דעתו אם יצטרך המקום להניח עליו שום דבר יטלטל כ"ד שמונח עליו ויניח צרכו עליו דהמקום מיוחד להניח עליו כ"ד שיצטרך לו וקרוב היה הדבר בעיני שלפי זה היה אפי' דבר שמלאכתו לאיסור לדברי ר"נ שרי בלצורך מקומו אע"ג דאסור לצורך גופו אין זה תימא דהא אשכחן קצת דמקילין בצורך מקומו יותר מצורך גופו בס"פ נוטל דקאמר ל"ש אלא לצורך גופו אבל לצורך מקומו מטלטלן ועודן עליו אלא דמדברי רש"י לקמן פ' כל הכלים לא משמע כן וצ"ל דדבר שמלאכתו לאיסור החמירו לר"נ לגמרי ומה שהביא ר"ת ז"ל ראיה מלקמן יש לומר דרש"י ס"ל דרבה בא לתרץ דלא תקשי מתניתי' אהדדי דמתניתי' זו התירה אפי' לצורך מקומו ומתניתין דריש פרקין לא התירה כ"א קורנס לפצוע בו אגוזים שהוא לבד לצורך גופו ולזה קאמר דלעיל מיירי בדבר שמלאכתו לאיסור ובזה לא שרי כ"א לצורך גופו דלא תימא כיון דבדבר שמלאכתו להיתר אין חילוק בין גופו למקומו א"כ גם בדבר שמלאכתו לאיסור נאמר כן להכי קאמר דשם יש חילוק וכן רבא קמתרץ מתניתין דריש פרקין דמאי דקתני לפצוע אגוזים אינו כ"א למעט מחמה לצל דגופו ומקומו לרבא שוין הן ותרווייהו הוי לצורך כדפריך התם לצורך מקומו שלא לצורך קרית ליה. ותני תנא לצ"ג וה"ה לצ"מ. ועי"ל דרבה מתרץ למאי דמוקים מתניתין בדבר שמלאכתו להיתר והא כל הכלים קתני להכי קאמר דמתניתין גם אכלי איסור קיימא וה"פ דמתניתין דכל הכלים ניטלין יש מהן לצורך ויש מהן אפי' שלא לצורך ולעולם כולן שוין שהן ניטלין:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף