חתם סופר/שבת/לו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png לו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הני תלת מילי אשתני שמייהו מכי חרב בית המקדש. י"ל שיפורא חצוצרתא. כי חצוצרת היא על כל צרה שלא תבא אמרו חז"ל במס' ר"ה שבתענית חצוצרת מאריכים שמצות היום בחצוצרת ושופר במועד ור"ה שמצות היום בשופר אמנם מכי חרב בית המקדש הצרות והתעניות המה לטובה מלך קשה כהמן וכל כי האי ריתחא לירתח ולפרקון ויאה עניותא וההיפך אל תשמח ישראל אל גיל בעמים ע"כ חצוצרת הוא השופר והשופר החצוצרת. וערבה צפצפה כי ערבה הם ההדיוטים אשר לא נאה להיות המצפצפים וראש המדברים בעם ומכי חרב בהמ"ק הערבה הם המצפצפים בעו"ה ירהבו הנער בזקן ומי שהי' הצפצפה נעשה עתה כערבה בעו"ה שרי חכימיא להיות כספרי' וכו'. ופתורה פתורתא ע"ד אל תתאוה לשלחנם של מלכים ששולחנך גדול משולחנם ומכי חרבה בהמ"ק בעו"ה נעשה שולחן הגדול קטן בעיני העם והקטן גדול. ועד"ז בבל בורסיף ע"ד בית ועד יהיה לזנות והגבל ישתומם:

בבל בורסיף נ"מ לגיטי נשים. מ"ש רשב"א שבתוס' דבבל שם מדינה תמוה מאד וכ' במג"ש שלא יצאו דברים מפי רשר'א והביא כמה דוכתי דבבל שם עיר ומקרא מלא דבר הכתוב ע"כ קרא שמה בבל כי שם בלל. ולולי דמסתפינא הייתי מגיה בתוס' ובפסקי תוס' מ"ש ואין כותבים שם מדינה ט"ס הוא. וצ"ל וכותבים שם מדינה בגט מיהו במס' סוכה קשה להגיה בתוס' ע"ש. רוצה כי עיר גדולה שהיא מטרופילין נקראת מדינה וכותבין בגט מדינתא בבל ובורסיף כותבין מתא בורסיף כמ"ש ב"ש סי' קכ"ח סק"ו ונהי דבלשון ב"א נתחלף שמיהן מטעמא דפי' רש"י בור שאפי' שנטלו מימיו מ"מ ממדינתא למתא לא נתחלף וא"א לשנות שמם בגט וגם ליכא למיחש לערעור אם כותבים בבל מדינתא יודעים שעל בבל הישנה כותבים כן או מתא בורסיף יודעים שעל בורסיף הישנה נתכוין שהוא מתא ולא מדינתא. וא"כ ליתא לפירש"י כנלע"ד לקיים דברי תוס'. מיהו במבי"ט ח"ב סי' רט"ו כתבו בטבריא שבגליל התחתון נפסל הגט אע"ג דליכא טברי' בגליל התחתון וממילא נדע דעל טברי' זו נתכוין מ"מ דילמא איכא טברי' בסוף העולם שהוא בגליל תחתון ע"ש. וא"כ לכאורה ה"נ כיון דבבל דהשתא נקרא בורסיף אי כותבים בבל אע"ג שכ' מדינתא נימא שבבל א' שבסוף העולם נתכוין ופסול וצדקו דברי רש"י. מיהו יש לחלק התם ליכא שום טברי' בגליל התחתון במדינתנו ע"כ חוששים לטברי' בסוף עולם אבל הכא כיון דבורסיף דהשתא היה נקרא בבל מקדמת דנא והיא מדינתא נימא עליה נתכוין ולא על בבל דהשתא שהיא מתא ולא מדינתא ולסוף העולם לא ניחוש כיון דאיכה בבל מדינתא קמן דאיכא למתלות בה. ובזה י"ל שלא לסתור המבי"ט עצמו במה שהכשיר גט בח"א סי' ק"ג בשנכתב בכתובה קיראנה בקו"ף ובגט נכתב כיראנה בכ"ף והכשיר כיון דליכא אחרית' קמן שנקראת כן ולא חשש לסוף העולם וצ"ל דאיכא קמן למיתלי' בה היינו אותה שנקראת בכתובה כך וה"נ דכוותי'. ומיהו ההוא דקיראנה כבר צוחו עליו ובטלו דבריו עמ"ש בגט פשוט סוף סי' קכ"ד יע"ש. מ"מ מסתייען ליישב דברי תוס' בשמעתין ונימא בהכי פליגי רש"י ותוס' ועיין תשובתי סוף סי' תשנ"א:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף