מגיני שלמה/פסחים/סט/א

מגיני שלמה פסחים סט א

דף ס"ט ע"א

דף סט ד"ה אם דחו כו' ותימ' לר"י דמה ראיי' מייתי כו' ר"י ז"ל אזיל לשיטתי' שפי' לעיל דר"א לטעמייהו דרבנן פריך והלכך מקשה שפיר והא לרבנן יש לחלק. אבל רש"י ז"ל ס"ל דודאי אין לחלק בין אפשר לל"א. כיון דגלי קרא במילה כמ"ש. והא דאיצטריך ר"א לק"ו. משום דלא תימא דלמא אע"ג דמדאורייתא שרי מ"מ רבנן גזרו עליהם שלא ידחו שבת והעמידו דבריהם כמו שגזרו בכמה דברים וכאשר הוא לפי האמת גם לר"א וכדאמרינן לקמן בפרק האשה לכך מייתי דאם כדבריו שהם איסורי תורה לא גזרו ק"ו באיסורי שבות ובברייתא מייתי שבות משבות דמיחוי קרביו שבות הוא לכ"ע ולא ידעתי שם שום איסור דאורייתא דלמ"ד מנקבן בסכין אינו אלא מחתך בבשר וכ"ש למ"ד שירקא דמעיא דאינו אלא מוציא הרעי ונראה דגזרו משום דנראה כמתקן כלי שבלא זה יסריחו וא"כ אם לא גזרו בדבר דאתעביד צורך גבוה ק"ו לפני שחיטה וא"כ ר"א טעמיה, דנפשיה קאמר. דלדידיה לא שני ליה בין אפשר לל"א כמ"ש. ור"א משיב לדברי ר"א. ועוד דא"כ דיש לחלק בינייהו מ"מ מייתי ר"א ראיי' דיותר יש לגזור באיסור דאורייתא ובבריית' מייתי ראי' דיותר יש לגזור בדבר שאינו צורך גבוה. אע"ג דא"א מ"מ איתעביד ליה צ"ג והני מילי צורך גבוה נינהו אע"ג דאפשר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף