מגיני שלמה/כתובות/סד/א

מגיני שלמה כתובות סד א

דף ס"ד ע"א

ודיני חליצה ויבום בהחולץ פי' הקונדרס כו' ואר"י דמה שהביא ראיה כו' נלע"ד דרש"י ז"ל ס"ל כיון דנפקא לן מקר' ובקר' לא כתיב מוכה שחין אלא שאין חוסמין אותה דמשמע שיש לה טענה ואין מזיחין אותה וממילא כל טענו' משמע וכ"ת דנוקי אמסתבר אטענה גדולה א"כ בורסי מנ"ל דפשיט' דמוכה שחין היא טענה גדולה יותר מבורסי שהיא הקטנה שבכולן השנוין שם במשנה כך נ"ל ראיית רש"י ואם קושית ר"י ז"ל הוא דאין ה"נ דמן התורה אין כופין באמתלא כ"א במוכה שחין וההיא מעשה דבורסי הוא דרבנן דהם תקנו כי היכי דתקנו גבי בעל לכוף אותו להוציא כך כופין ליבם לחלוץ נ"ל דרש"י ס"ל דא"כ לאו תקנת חכמים היא דהא אמרינן פ' החולץ דף מ"א דכל העולה ליבום עולה לחליצה ואפילו רבנן לא תקנו חליצה אא"כ אפשר ליבם כדאית' התם בהדיא אם לא במקום דלא אפשר והיתה צריכה לעגן לעולם כמ"ש התוס' ורש"י שם וא"כ גבי בורסי כיון שהיתה יכולה לקבל בורסי גבי אחיו ס"ל לרש"י דלא היו חכמים מתקנין חליצה לעקור דברי תורה דאין חליצה אלא במקום יבום משום טענה קלה דלך אי אפשי כיון דחזינן דקבלה בורסי ואפשר דגם מוכה שחין ושאר מומין לא היו מתקנין כיון דלא תתעגן שאינה יכולה להתיבם כגון מחמת אסור' כי הנך דהתם אלא מחמתה דהיא אינה רוצה לקבל מומיו מחמת זה לא הוי עקרי ד"ת דתשב ותתעגן דהא לא מיפקדא אפריה ורביה וכיוצא בזה כתב הרא"ש ז"ל גבי מורדת דמאיס עלי דאין כופין דמ"ש הרמב"ם ז"ל דאינה כשבוי' שתבעל לשנוי לה אינה טענה דתשב ותתעגן כו' אלא ע"כ התם בבורסי הוי הטעם משום אמתלא דמן התורה אין חוסמין אותה ומ"ש במשנה אמרו חז"ל היינו שחז"ל אמרו שהיא אמתלא דלא תימ' דלאו אמתל' היא כלל כיון שרגילה בבורסי ואפ"ה אמרו חכמים שהיא אמתל' וכ"ש שאר אמתלאות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף