מגיני שלמה/חולין/כב/ב

מגיני שלמה חולין כב ב

דף כ"ב ע"ב

ומה תורים ובקונ' פי' דלא בעי אלא לעיכוב מנ"ל כו' וקשה כו'. ולא ירדתי כלל לסוף קושיי' התוס' ז"ל דנהי דתורים גדולים משמע מ"מ מי כתיב תורין דווקא דכל מדות התורה כן הוא דקרא כתיב חד ואינך אתא מא' מהמדות כדלקמן דטריפה כתיב בהדיא בעגלה ואי לאו מיעוטא ה"א דגם בשחיטה כשירה מק"ו וכן איפכא וכן בלוים כתיב שני' וילפינן גם מומין וכל התלמוד מלא מזה וא"כ אע"ג דכתיב גדולים הוי אתא מק"ו דגם קטנים כשרי' אפי' לכתחיל' וקושיי' התו' אתישבא מ"מ שפיר דהכי יליף בק"ו ומה תורין שאין מפורש בהן הקטנים ולא הוכשרו בהן בפי' הוכשרו גדולי' ב"י שהוכשרו קטנים בפי' לכ"ש וכיוצא בהן פי' רש"י בהדי בב"מ פרק הפועלים דף פ"ח גבי ומה שור שאינו אוכל במחובר ועכובא דכתב רש"י כוונתו מנ"ל למעט גדולים דנהי דקטנים כתיב מ"מ לא כתיב קטנים ולא גדולי' ואימא גדולי' אתי מק"ו:

ואל אלקים יודע כי כמה ימים אחר זה מצאתי שמורי מהר"ם ז"ל הרגיש בזו ותמה על התו'. ותירץ דהל"ל מלתא דמשתמע מיניה גדולים וקטנים ולמה כתב תורין דמשמע גדו' ע"ש ואני שמעתי ולא אבין דמאן לימא לן דאיכא מלתא דמשתמע מיניה תרווייהו דלמא גדולים לית להו שמא אחרינ' אלא תורין מדלא כתיב בני וקטנים מקרי בני וא"כ כתב רחמנ' חדא ובאידך סמך אק"ו וכיוצא בזה מצינו:

ועי"ל דעכובא כפשטיה דנהי דכתיב קטנים ולא גדולים היינו למצוה אבל לעכב בדיעבד מנין דפסולין משמע אפי' בדיעבד וכיוצא בזה פריך לעיל דף י"ג וא"כ א"ש כל הקושיו' דודאי תורין משמע דוקא גדולים מ"מ בדיעבד מנין וכן ב"י קטנים משמע ולא גדוליה למצוה אבל לעכב נילף ק"ו ומה תורין שלא הוכשרו קטנים למצוה כו' הוכשרו גדולים אפי' למצוה ב"י שהוכשרו קטנים למצוה א"ד שלפחות בדיעבד יוכשרו גדו' ומייתי רבא מדכתיב כמה פעמים בני שינה הכתוב לעכב דלא כפי' התו' בדבור שאחר זה דכן משמע דברי רש"י ד"ה לא לישתמיט. ומ"ש התו' דבחד בני הוי מצי למידרש לדברינו א"ש דה"א למצוה ומ"מ הראשון נראה עיקר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף