מגיני שלמה/חולין/ח/ב

מגיני שלמה חולין ח ב

דף ח' ע"ב

ד"ה והלכתא אפי' בצונן עד ולא כפי' הקונטרס דפי' דאבשר קאי כו' לע"ד תימא איך אפשר לפרש אסכין דהא ע"כ סכין ששחט מיירי שהודח כבר מן הדם היה טופח עליו מן השחיטה דאל"כ למ"ד לא בעי הדחה איח"ד לחתוך בסכין מלא דם בשר בלא הדחה אפי' אם ידיח שר אח"כ אסור לסמוך על אותה הדחה שהרי משנה שלימה שנינו פ' כל הבשר צורר אדם בשר וגבינה כו' ובלבד שלא יגעו זא"ז ופריך וכי נוגעים זה בזה מאי הוי אמר אביי נהי דופה לא בעי הדחה מיהו בעי אלמא שני דברים האסורים אסור ליגע זה בזה ואפי' אם ידיח אח"כ א"כ היכי שרי בלא הדחה ואפי' אם היה הדם יבש עליו אין נראה שיתיר שום מזלא הדחה כי אי אפשר שהצונן אינו לח קצת ומלחלח הדם אין לתרץ דמיירי בבשר חי דלעולם דרכם להדיחו ודאי ידיהו כמ"ש קצת הפוסקים גבי סכין של מנקרי הבשר דדוחק הוא לפרש דצונן מיירי בבשר חי דדרכו בהדחה ולא במבושל לא בשאר צונן עכ"נ לרש"י ז"ל דמיירי שהסכין הודח כבר מרוב הדם שהיה עליו או נתקנח ועתה הוא נקי אלא שאסור תוך בו משום דבלע דם ופלט השתא דס"ל ב"ה רותח ובלע ופי' התם בהדיא ובצונן פליגי אי אגב דוחקא דסכינ' פליט קצת ובעי הצונן הדחה והדחה דסכין פשיטא דלא מהני שלא תיט מחמת דוחקא ונראה מדברי רש"י דגריס בעי הדחה א' בהדיא שם ואע"ג דר"י תקנת' דסכין קמ"ל מיהו צונן בעי הדחה פירושו אצונן כיון דמוכרח לפרש כך כמ"ש וכיוצא בזה פי' התוס' עצמן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף