מגיד משנה/גניבה/ו

מגיד משנה ‏ גניבה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כל דבר שחזקתו וכו' וכן אם רוב אותו הדבר וכו'. נראה שפסק כרב דאמר בפרק הגוזל (בבא קמא דף קי"ט) גזלן מאימת מותר ליהנות הימנו רב אמר עד שיהא רוב משלו ושמואל אפילו מיעוט שלו ע״כ שם. ואיכא דגרסי אורי אדא דלייא כדברי האומר וכו'. והוא פסק ז״ל כרב דהלכתא כוותיה באיסורי וכן כתב ר״ח בשם רבותיו והגאונים ז״ל אף על פי שיש פוסקין כשמואל מההיא דאדא דלייא, ויש תמה קצת בלשון הרב כשאומר וכן אם רוב אותו דבר דלדברי רב עד שיהא רוב היתר אסור ולמטה בהל' גזלה נתבאר:

אין לוקחין וכו'. משנה וברייתא שם פ' הגוזל (בבא קמא דף קי"ח ע"ב) והטעם שלוקחין חלב וגבינה במדבר לפי שאין דרך בעלים ללכת שם וליטלם.

ומה שכתב ארבע צאן. בגמרא אמרו שאם היו פטומות אפילו ג' מותר שבעל הבית מרגיש בהן והרב סמך לו על הכלל שכתב והוא נזכר בגמ' שם והכל לפי מה שהוא עניין ולפי המקום:

ג

אין לוקחין משומרי פירות וכו'. הכל מבואר שם במשנה וברייתא. ודין האריס בעובדא דרבה מפורש, ופירוש טורטנין מאזנים גדולים ששוקלין בהם פירות:

ד

אין לוקחין מן הנשים וכו'. משנה וברייתא שם. ופירוש עגלים בשרון מקום גידול העגלים והעגלים שם בזול והאשה מגדלתן ומוכרתן וכן הדין בכ"מ לפי מה שהוא עניין:

ולוקחין ביצים וכו'. מבואר במשנה. ודע שהרב ז"ל פסק כת"ק דברייתא ודלא כאבא שאול ודלא כרשב"ג:

ה

לוקחין מן הבדדין. פי' בעלי בית הבד ושוכרין אותו לעשות בו שמן. וגירסת הרב ז"ל בברייתא שם והבדדין לוקחים מהן שמן של זגים וזיתים וכן עיקר:

ו

מוכין שהכובס מוציא וכו'. פירוש כובס הצמר ומוכין הן מפסולת הגזה. ודין הסורק מבואר שם במשנה:

הכובס נוטל שלשה חוטין וכו'. משנה (דף קי"ח) כלשונה שלימה שם ופירושה שדרך האורגים שאורגין בסוף הבגד שנים ושלשה חוטין רחוק מן האריגה ועושין זה כדי להציל הבגד כדי שלא תסתר אריגתו בסוף הבגד ע"י הכביסה ואותן החוטין אם נשמטים משם בשעת הכביסה הכובס נוטלן שאין בעל הבגד מקפיד עליהם ואם היו שחורים ע"ג בגד לבן נוטלן אפילו הן ד' וה' דלמשקל הוו קיימי עכ"ל הרשב"א ז"ל, ובגמרא אמר רב דבאלימי תרי ובקטיני תלתא. והרב ז"ל כתב משנה כפשטה ולא חילק לפי שהוא ענין מועט גם בהלכות לא נכתבה רק המשנה כפשטה:

ז

החייט ששייר מן החוט כדי משיכת מחט. זה הוא הירושלמי כדאיתא בהלכות אבל במשנה שנינו כדי לתפור בו ופירשו בגמרא מלא מחט וחוץ למחט כמלא מחט פירוש כמלא שני מחטין שבכך יכול לתפור בו מעט וזהו שיעור משיכת מחט שבירושלמי ומפני שהלשון ההוא מבואר כתבו הרב. ודין הבגד שנוי במשנה:

ח

נסורת שהחרש מוציא וכו'. מבואר במשנה. והכשיל הוא המסיר עצים גסים יותר מן המעצד. ופירוש אם היה עושה אצל בעה"ב פירש"י שכיר יום:

וכל הדברים האלה. למד זה מדאמרינן בברייתא ובגמרא בזמן שבעל הבית מקפיד פירוש שדרך אנשי המקום להקפיד ואמרינן גבי מוכין דסורק מקום שנהגו להיות שלו הרי אלו שלו הנה שהכל לפי המנהג וכ"כ ז"ל:

ט

כל אומן וכו'. זה מבואר בברייתא שם:

אבל לוקחין ממנו כר מלא מוכין. גם זה שם בברייתא ואמר עלה מ"ט דקנינהו בשינוי ע"כ בגמרא. ופי' דאע"ג דשינוי החוזר לברייתו אינו שינוי כדאיתא פ"ב מהל' גזילה הכא שאני שאין זה גזל ודאי אלא מספק אתה בא לאוסרו וכיון שכן בשינוי כל שהוא מותר כך תירצו המפרשים ז"ל וזה הכלל לכל כיוצא בזה דאפילו בשינוי כזה מותר:

ואם אמר הטמן אסור. למד זה הרב מן המשנה דקא אסרה גבי נשים ובברייתא גבי שומר פירות ומדאמרה מתניתין וכולן שאמרו להטמין אסור משמע דכללא הוא:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף