מגדל עוז/תפילה/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ תפילה ח

א

תפלת הציבור כו' עד תפלת הציבור. פ"ק דברכות (דף ז') :

ב

תפלת הציבור כו' עד תפלת הציבור. פ"ק דברכות (דף ז') :

ג

תפלת הציבור כו' עד תפלת הציבור. פ"ק דברכות (דף ז') :

ד

וכיצד היא תפלת כו' עד אלא בעשרה. פרק הקורא את המגלה עומד ויושב:

וכן לא יהא אחד מברך ברכת כו' עד זהו הנקרא פורס על שמע. פרק מי שמתו (דף כ"א) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ"ג) :
כתב הראב"ד ז"ל אינו אומר אלא יוצר אור וכו' והיא אחת מהשתים שלפניה עכ"ל: ואני אומר אין כאן תפיסה לפי לשון הרמז"ל שכתב כאן ברכת שמע לשון יחיד דאיכא למימר היינו ברכה ראשונה דק"ש ולא כתב ברכות לשון רבים שיובן על שתיהן ורש"י ורבותינו בעלי שיטתנו ז"ל פירשו כך לשון פרוסה אבל האמת ויציב כי דעת רמז"ל על שתיהן. וביאר דעתו בפירוש המשנה בפרק עומד ויושב דמגלה ואמר שהוא לשון פריסת מפה הנופל על שתי הברכות שלפני ק"ש וגדולים עמדו בשיטתו ומצאו סמך לפירושו בתרגום יונתן בן עוזיאל כי הוא יברך את הזבח ומתרגמינן ארי הוא יפרוס על נכסתא למדנו שהוא לשון ברכה ועוד אמרו דאי ס"ד דליתא אלא ברכה ראשונה מאי כבוד הוה ליה למפטיר לברוכי עד דבעי תלמודא למימר פרק עומד ויושב דאיהו קא פריס על שמע וגם לי נראה מן הירושלמי דפרק עומד ויושב כן שהוא מצריך ששה שלא שמעו ושלא קראו כדי לפרוס ופחות מכאן אין פורסין והא ודאי אותן ששה בכל הברכות חייבים והאחרים שכבר יצאו הם העונים אמן וכן מצאתי בנימוקי ה"ר יונה הקדוש מטוליטולא ז"ל שכתב כל זמן שאין אדם יכול לברך אינו יכול לענות אמן ואע"פ שנהגו כרש"י ז"ל על פי רבותינו ואפילו באחד שלא יצא פורסין מ"מ דברי רמז"ל נכונים הם וכד"ן:

ה

וכיצד היא תפלת כו' עד אלא בעשרה. פרק הקורא את המגלה עומד ויושב:

וכן לא יהא אחד מברך ברכת כו' עד זהו הנקרא פורס על שמע. פרק מי שמתו (דף כ"א) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ"ג) :
כתב הראב"ד ז"ל אינו אומר אלא יוצר אור וכו' והיא אחת מהשתים שלפניה עכ"ל: ואני אומר אין כאן תפיסה לפי לשון הרמז"ל שכתב כאן ברכת שמע לשון יחיד דאיכא למימר היינו ברכה ראשונה דק"ש ולא כתב ברכות לשון רבים שיובן על שתיהן ורש"י ורבותינו בעלי שיטתנו ז"ל פירשו כך לשון פרוסה אבל האמת ויציב כי דעת רמז"ל על שתיהן. וביאר דעתו בפירוש המשנה בפרק עומד ויושב דמגלה ואמר שהוא לשון פריסת מפה הנופל על שתי הברכות שלפני ק"ש וגדולים עמדו בשיטתו ומצאו סמך לפירושו בתרגום יונתן בן עוזיאל כי הוא יברך את הזבח ומתרגמינן ארי הוא יפרוס על נכסתא למדנו שהוא לשון ברכה ועוד אמרו דאי ס"ד דליתא אלא ברכה ראשונה מאי כבוד הוה ליה למפטיר לברוכי עד דבעי תלמודא למימר פרק עומד ויושב דאיהו קא פריס על שמע וגם לי נראה מן הירושלמי דפרק עומד ויושב כן שהוא מצריך ששה שלא שמעו ושלא קראו כדי לפרוס ופחות מכאן אין פורסין והא ודאי אותן ששה בכל הברכות חייבים והאחרים שכבר יצאו הם העונים אמן וכן מצאתי בנימוקי ה"ר יונה הקדוש מטוליטולא ז"ל שכתב כל זמן שאין אדם יכול לברך אינו יכול לענות אמן ואע"פ שנהגו כרש"י ז"ל על פי רבותינו ואפילו באחד שלא יצא פורסין מ"מ דברי רמז"ל נכונים הם וכד"ן:

ו

וכיצד היא תפלת כו' עד אלא בעשרה. פרק הקורא את המגלה עומד ויושב:

וכן לא יהא אחד מברך ברכת כו' עד זהו הנקרא פורס על שמע. פרק מי שמתו (דף כ"א) ופרק הקורא את המגלה עומד ויושב (דף כ"ג) :
כתב הראב"ד ז"ל אינו אומר אלא יוצר אור וכו' והיא אחת מהשתים שלפניה עכ"ל: ואני אומר אין כאן תפיסה לפי לשון הרמז"ל שכתב כאן ברכת שמע לשון יחיד דאיכא למימר היינו ברכה ראשונה דק"ש ולא כתב ברכות לשון רבים שיובן על שתיהן ורש"י ורבותינו בעלי שיטתנו ז"ל פירשו כך לשון פרוסה אבל האמת ויציב כי דעת רמז"ל על שתיהן. וביאר דעתו בפירוש המשנה בפרק עומד ויושב דמגלה ואמר שהוא לשון פריסת מפה הנופל על שתי הברכות שלפני ק"ש וגדולים עמדו בשיטתו ומצאו סמך לפירושו בתרגום יונתן בן עוזיאל כי הוא יברך את הזבח ומתרגמינן ארי הוא יפרוס על נכסתא למדנו שהוא לשון ברכה ועוד אמרו דאי ס"ד דליתא אלא ברכה ראשונה מאי כבוד הוה ליה למפטיר לברוכי עד דבעי תלמודא למימר פרק עומד ויושב דאיהו קא פריס על שמע וגם לי נראה מן הירושלמי דפרק עומד ויושב כן שהוא מצריך ששה שלא שמעו ושלא קראו כדי לפרוס ופחות מכאן אין פורסין והא ודאי אותן ששה בכל הברכות חייבים והאחרים שכבר יצאו הם העונים אמן וכן מצאתי בנימוקי ה"ר יונה הקדוש מטוליטולא ז"ל שכתב כל זמן שאין אדם יכול לברך אינו יכול לענות אמן ואע"פ שנהגו כרש"י ז"ל על פי רבותינו ואפילו באחד שלא יצא פורסין מ"מ דברי רמז"ל נכונים הם וכד"ן:

ואין אומרים קדיש אלא בעשרה וכו' עד והכהנים הם מן המנין וכו' עד בתוך בני ישראל. פרק מי שמתו (דף כ"א) ופרק עומד ויושב (דף כ"ג). ובפרק אלו נאמרין (דף לא) במסכת סוטה נמי משמע לי כן דהא כי כולהו כהנים נמי אסקינן בירושלמי דברכות שפורסים כפיהם ולמי מברכין לאחיהם שבשדות אלמא הם לבדם מנין כל שכן שהם מן המנין כד"ן:

וכל אלו הדברים וכו' עד במקום אחד. בירושלמי דמגילה פרק עומד ויושב:

חצר הקטנה שנפרצה וכו' עד מופלגת ממנה. פרק כל גגות (דף ל"ג) :

ז

ואין אומרים קדיש אלא בעשרה וכו' עד והכהנים הם מן המנין וכו' עד בתוך בני ישראל. פרק מי שמתו (דף כ"א) ופרק עומד ויושב (דף כ"ג). ובפרק אלו נאמרין (דף לא) במסכת סוטה נמי משמע לי כן דהא כי כולהו כהנים נמי אסקינן בירושלמי דברכות שפורסים כפיהם ולמי מברכין לאחיהם שבשדות אלמא הם לבדם מנין כל שכן שהם מן המנין כד"ן:

וכל אלו הדברים וכו' עד במקום אחד. בירושלמי דמגילה פרק עומד ויושב:

חצר הקטנה שנפרצה וכו' עד מופלגת ממנה. פרק כל גגות (דף ל"ג) :

ח

ואין אומרים קדיש אלא בעשרה וכו' עד והכהנים הם מן המנין וכו' עד בתוך בני ישראל. פרק מי שמתו (דף כ"א) ופרק עומד ויושב (דף כ"ג). ובפרק אלו נאמרין (דף לא) במסכת סוטה נמי משמע לי כן דהא כי כולהו כהנים נמי אסקינן בירושלמי דברכות שפורסים כפיהם ולמי מברכין לאחיהם שבשדות אלמא הם לבדם מנין כל שכן שהם מן המנין כד"ן:

וכל אלו הדברים וכו' עד במקום אחד. בירושלמי דמגילה פרק עומד ויושב:

חצר הקטנה שנפרצה וכו' עד מופלגת ממנה. פרק כל גגות (דף ל"ג) :

ט

שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר"ה (דף ל"ד ל"ה) :

אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ"ד) :

וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:

י

שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר"ה (דף ל"ד ל"ה) :

אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ"ד) :

וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:

יא

שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר"ה (דף ל"ד ל"ה) :

אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ"ד) :

וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:

יב

שליח ציבור וכו' עד הרשות בידו. סוף ר"ה (דף ל"ד ל"ה) :

אין ממנין שליח ציבור וכו' עד שלש עשרה שנה. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ"ד) ופרקא קמא דחולין (דף כ"ד) :

וכן העלג כמו מי שקורא וכו' עד סוף הפרק. פרק עומד ויושב:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.