מגדל עוז/שחיטה/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שחיטה ז

א

שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א"ט (דף מ"ה) :
כתב הראב"ד ז"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר"מ ז"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל כמוהו:

ב

שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א"ט (דף מ"ה) :
כתב הראב"ד ז"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר"מ ז"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל כמוהו:

ג

שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א"ט (דף מ"ה) :
כתב הראב"ד ז"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר"מ ז"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל כמוהו:

ד

שני קרומות יש על הריאה עד שבאונות בשר. פ' א"ט (דף מ"ה) :
כתב הראב"ד ז"ל הנה הוא סובר וכו': ואני אומר מאחר שאין בלשונו השגה אצל ר"מ ז"ל אין לי עסק לברר הסברות כמו שכתבתי כמה פעמים ודי לו ולי שיש גאונים ורבנים ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל כמוהו:

אבל אם נסמך הנקב עד האום של ריאה כו' עד וכיצד עושין לה מפרקין וכו' שנקב זה בריאה הוה קודם השחיטה וטריפה: כתב הראב"ד ז"ל זה העיקר טעות גדולה הוא: ואני אומר קראו עיקר לפי שכתב לפנינו בזה הפרק זה עיקר גדול יהיה בידך שכל ריאה שנופחין אותה כו'. ומכל מקום תמה אני למה אמר שהיא טעות גדולה שהרי הדין הזה מחלוקת ישנה פרק א"ט (דף מ"ח) גבי מימרא דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחים חוששין לה מר יהודה משמיה דאבימי אמר בין כך ובין כך חוששין לה כו' עד דאסיקנא היכי עבדינן מייתי סכינא דחליש פומיה כו' עד ואי ליכא מכה בדופן מחמת ריאה היא ואע"ג דלא מפקא זיקא טריפה רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי ונחלקו הגאונים והמפרשים הראשונים והאחרונים ז"ל בגירסא ובפירוש ועלו דברי ר"מ ז"ל בשיטת רבינו האיי גאון והר"ז בעל המאור ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ויש להם פנים נכוחים ונכונים בהלכה:

ה

אבל אם נסמך הנקב עד האום של ריאה כו' עד וכיצד עושין לה מפרקין וכו' שנקב זה בריאה הוה קודם השחיטה וטריפה: כתב הראב"ד ז"ל זה העיקר טעות גדולה הוא: ואני אומר קראו עיקר לפי שכתב לפנינו בזה הפרק זה עיקר גדול יהיה בידך שכל ריאה שנופחין אותה כו'. ומכל מקום תמה אני למה אמר שהיא טעות גדולה שהרי הדין הזה מחלוקת ישנה פרק א"ט (דף מ"ח) גבי מימרא דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחים חוששין לה מר יהודה משמיה דאבימי אמר בין כך ובין כך חוששין לה כו' עד דאסיקנא היכי עבדינן מייתי סכינא דחליש פומיה כו' עד ואי ליכא מכה בדופן מחמת ריאה היא ואע"ג דלא מפקא זיקא טריפה רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי ונחלקו הגאונים והמפרשים הראשונים והאחרונים ז"ל בגירסא ובפירוש ועלו דברי ר"מ ז"ל בשיטת רבינו האיי גאון והר"ז בעל המאור ומקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ויש להם פנים נכוחים ונכונים בהלכה:

ו

ריאה שנמצא בה מקום אטום עד שלימה מכל נקב: כתב הראב"ד ז"ל זה המחבר שונה וכו': ואני אומר כבר השיבותיו והבינותי דעת ר"מ ז"ל והנה הוא מודה לו שגאונים וגדולים עומדים בשיטתו ואף כי הרבה מפרשים נחלקו עליו אין מטעין דבריו:

ז

ריאה שנמצא בה מקום אטום עד שלימה מכל נקב: כתב הראב"ד ז"ל זה המחבר שונה וכו': ואני אומר כבר השיבותיו והבינותי דעת ר"מ ז"ל והנה הוא מודה לו שגאונים וגדולים עומדים בשיטתו ואף כי הרבה מפרשים נחלקו עליו אין מטעין דבריו:

ח

ריאה שנמצא בה מקום אטום עד שלימה מכל נקב: כתב הראב"ד ז"ל זה המחבר שונה וכו': ואני אומר כבר השיבותיו והבינותי דעת ר"מ ז"ל והנה הוא מודה לו שגאונים וגדולים עומדים בשיטתו ואף כי הרבה מפרשים נחלקו עליו אין מטעין דבריו:

ט

ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב"ד ז"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר"מ ז"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א"ט (דף מ"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש"י ז"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ"ש רמז"ל אות באות:

י

ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב"ד ז"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר"מ ז"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א"ט (דף מ"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש"י ז"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ"ש רמז"ל אות באות:

יא

ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב"ד ז"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר"מ ז"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א"ט (דף מ"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש"י ז"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ"ש רמז"ל אות באות:

יב

ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב"ד ז"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר"מ ז"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א"ט (דף מ"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש"י ז"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ"ש רמז"ל אות באות:

יג

ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב"ד ז"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר"מ ז"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א"ט (דף מ"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש"י ז"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ"ש רמז"ל אות באות:

יד

ריאה שנשפכה כקיתון כו' עד שהדבר קרוב שניקבה כשנכנסה: כתב הראב"ד ז"ל וכיון שנמצא המחט וכו': ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים כי ר"מ ז"ל קיצר לשון הגמרא והניח מקום לכל מי שרוצה להקשות שיקשה וגם בזה כך הוא כי כן יכול להקשות על לשון הגמרא דגרסינן פרק א"ט (דף מ"ח) אתמר מחט שנמצא בריאה רבי יוחנן ור' אלעזר ורבי חנינא מכשרי וכו' עד דאסיקא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבא כשרה ע"כ. אלא על כרחנו נצטרך לפרש מחט שנמצאת בריאה על ידי משמוש היד ועדיין היא שלימה כמו שהיתה מקודם לכן ובזה נסתלקה קושייתו מעלינו ומעל התלמוד אבל דין אם נתחתך למדנוהו מחיתוכא דכבדא שכתבנו למעלה שהלכה כרב אשי שחילה בין קופא לבר לקופה לגאו ופירש"י ז"ל בה שכן דין הריאה בין שלימה בין חתוכה כמ"ש רמז"ל אות באות:

טו

תולעת שהיתה וכו' ואם נשתנית למראה וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב"ד ז"ל אני אומר כל מקום שהזכירו פסול בריאה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה הוא וגם רמז"ל רבינו עומדים בשיטתו באותה הלכה פ' א"ט ולכלם יש פנים:

טז

תולעת שהיתה וכו' ואם נשתנית למראה וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב"ד ז"ל אני אומר כל מקום שהזכירו פסול בריאה וכו': ואני אומר גם זו מחלוקת ישנה הוא וגם רמז"ל רבינו עומדים בשיטתו באותה הלכה פ' א"ט ולכלם יש פנים:

יז

וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א"ט:
כתב הראב"ד ז"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א"ט (דף נ"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ"מ ר"מ ז"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז"ל נכונים:

יח

וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א"ט:
כתב הראב"ד ז"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א"ט (דף נ"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ"מ ר"מ ז"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז"ל נכונים:

יט

וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א"ט:
כתב הראב"ד ז"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א"ט (דף נ"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ"מ ר"מ ז"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז"ל נכונים:

כ

וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א"ט:
כתב הראב"ד ז"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א"ט (דף נ"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ"מ ר"מ ז"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז"ל נכונים:

כא

וחמש מראות אסורות וכו' עד כל עוף שנמצא הכבד שלו וכו' עד סוף הפרק. פרק א"ט:
כתב הראב"ד ז"ל זה כתב במקום הוריקה כבד כנגד בני מעים וכו': ואני אומר רש"י ורבותינו בעלי התוס' פירשו כן כדבריו וגם רבים אחרים פרק א"ט (דף נ"ז:) גבי בעיא דבעא מיניה רב יוסף מר' יהושע בן לוי הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו כו' עד דאסיקנא אמר רבה הוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה ופירושו סמוך ומצד בני מעיה שהוא מקום הדק ומצד הצלעות שהוא כלפי פנים של הגוף סמוך לבני מעים ומתוך כך התירו אם נמצא הירקות במקום הגס מן הכבד ואפי' במקום מרה ובמקום חיותה שהוא מקום תלייתה וגם אם היה מן הצד החיצון שהוא כנגד הצלעות ודקדקו בזה דקדוקים רבים שאין לנו מקום להאריך בהם ומ"מ ר"מ ז"ל יש לו קבלה בפירושו מפי רבותיו וגם גדולים הסכימו כדבריו וכן נ"ל מלשון כנגד דמשמע שמעמידין זה המראה כנגד המראה של בני מעים והם דומין זה לזה כשנראין זה לעומת זה אבל לפירוש הראשון קשיא לי [לימא] תלמודא הוריקה כבד סמוך לבני מעים מהו כי לשון כנגד הוא לפי דרך אותו הפירוש אדרבה משמע שהוריקה הכבד מבחוץ מצד הצלעות כנגד בני מעים כלשון כי מנגד תראה, כשמש נגדו, ויש להסתפק מתוך כך אם מחמת האור הוריקה או מחמת בני מעים והשיבו ריב"ל דודאי באור תולין שבא מצד חוץ דאי מחמת בני מעים הוריקה מצד פנים הוה ליה למהוי הירקות והיה זה מן התימה שיסתפק רב יוסף בזה כלל ולא שום אדם בעולם שזה דבר הניכר לעין הוא ואפי' תינוק בן יומו יודע כי הסמוך לאש נכוה תחלה ומי שקרוב לחולי ידבק בו ואח"כ יעבור מן הקרוב לרחוק וגם לפירוש זה היה לנו לאסור בצד החיצון ולהתיר בצד הפנימי דאתמהה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא הלא נראו דברי רמז"ל נכונים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.