מגדל עוז/שחיטה/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png שחיטה TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א"ט (דף מ"ו מ"ז) :

ב[עריכה]

חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א"ט (דף מ"ו מ"ז) :

ג[עריכה]

חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א"ט (דף מ"ו מ"ז) :

ד[עריכה]

חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א"ט (דף מ"ו מ"ז) :

ה[עריכה]

חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א"ט (דף מ"ו מ"ז) :

ו[עריכה]

חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א"ט (דף מ"ו מ"ז) :

ז[עריכה]

חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א"ט (דף מ"ו מ"ז) :

ח[עריכה]

חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א"ט (דף מ"ו מ"ז) :

ט[עריכה]

חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א"ט (דף מ"ו מ"ז) :

י[עריכה]

חסירה כיצד וכו' עד ואם לא חזרה בידי אדם היא וטרפה. הכל פרק א"ט (דף מ"ו מ"ז) :

יא[עריכה]

בהמה שהיתה חסרה רגל כו' עד אם נחתך היד שלה מותרת. פ' א"ט (דף נ"ח) ובבכורות פ' על אלו מומין (דף מ') :

נחתך הרגל מן הארכובה ולמעלה כו' עד ט"ז אצבעות בשור. פ' בהמה המקשה (דף ע"ו)

יב[עריכה]

בהמה שהיתה חסרה רגל כו' עד אם נחתך היד שלה מותרת. פ' א"ט (דף נ"ח) ובבכורות פ' על אלו מומין (דף מ') :

נחתך הרגל מן הארכובה ולמעלה כו' עד ט"ז אצבעות בשור. פ' בהמה המקשה (דף ע"ו)

יג[עריכה]

בהמה שהיתה חסרה רגל כו' עד אם נחתך היד שלה מותרת. פ' א"ט (דף נ"ח) ובבכורות פ' על אלו מומין (דף מ') :

נחתך הרגל מן הארכובה ולמעלה כו' עד ט"ז אצבעות בשור. פ' בהמה המקשה (דף ע"ו)

יד[עריכה]

ומנין גידין אלו בעוף ששה עשר גידין תחלתן מן העצם שלמטה מאצבע יתירה עד סוף הרגל שהוא קשקשים קשקשים: כתב הראב"ד זה חדוש גדול שלא שמעתי כמותו וכו': ואני אומר לא ראינו אינה ראיה אך אמנם כי גם אנחנו לא שמענו ולא קבלנו אלא כפירש"י ז"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו וגם לא החזיקו עצמן לבדקן מפחד בקיאותם בענותנותן ואנחנו בספרד אפילו בעוף הורגלנו בישיבתנו על פי קבלתנו לבדקן למראית עינינו מאדוני אבי זלה"ה אשר קבל מרבותיו ואבותיו הראשונים נ"ע ולצייר בדיקתן בכתב א"א וגם דברי ר"מ ז"ל קבלה מפה אל פה היא ומעשה רב לו בכל מקום השומע ישמע והחדל יחדל:

טו[עריכה]

בהמה שנחתכו רגליה עד שהרי ניטלו צומת הגידין: כתב הראב"ד ז"ל זאת האומנות לא עלתה לו כהוגן בכאן וכו': ואני אומר בינותי בסופרים ובספרים פ' בהמה המקשה וכן בפירש"י ז"ל וכן שניטלה צומת הגידין שנחתכו כדברי ר"מ ז"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו ולפיכך זכה ר"מ ז"ל באומנותו ומפי רבותינו נ"ע היתה קבלתו וכן קבלנו אנחנו מפי רבותינו ז"ל וכך שמענוה ואף כי רש"י ז"ל ורבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו בעניני זה הפסק בדבר זה לא חלקו:

טז[עריכה]

בהמה שנחתכו רגליה עד שהרי ניטלו צומת הגידין: כתב הראב"ד ז"ל זאת האומנות לא עלתה לו כהוגן בכאן וכו': ואני אומר בינותי בסופרים ובספרים פ' בהמה המקשה וכן בפירש"י ז"ל וכן שניטלה צומת הגידין שנחתכו כדברי ר"מ ז"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו ולפיכך זכה ר"מ ז"ל באומנותו ומפי רבותינו נ"ע היתה קבלתו וכן קבלנו אנחנו מפי רבותינו ז"ל וכך שמענוה ואף כי רש"י ז"ל ורבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו בעניני זה הפסק בדבר זה לא חלקו:

יז[עריכה]

בהמה שנחתכו רגליה עד שהרי ניטלו צומת הגידין: כתב הראב"ד ז"ל זאת האומנות לא עלתה לו כהוגן בכאן וכו': ואני אומר בינותי בסופרים ובספרים פ' בהמה המקשה וכן בפירש"י ז"ל וכן שניטלה צומת הגידין שנחתכו כדברי ר"מ ז"ל וגם רבותינו בעלי התוס' כן הסכימו ולפיכך זכה ר"מ ז"ל באומנותו ומפי רבותינו נ"ע היתה קבלתו וכן קבלנו אנחנו מפי רבותינו ז"ל וכך שמענוה ואף כי רש"י ז"ל ורבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו בעניני זה הפסק בדבר זה לא חלקו:

יח[עריכה]

נחתך בבהמה האחד העבה עד אחד מהששה עשר טריפה. פרק בהמה המקשה:

יט[עריכה]

נחתך בבהמה האחד העבה עד אחד מהששה עשר טריפה. פרק בהמה המקשה:

כ[עריכה]

ועוף שנשתברו אגפיו עד ויראה לי שהיא אסורה. פרק א"ט (דף נ"ו) :

כא[עריכה]

ועוף שנשתברו אגפיו עד ויראה לי שהיא אסורה. פרק א"ט (דף נ"ו) :

כב[עריכה]

ועוף שנשתברו אגפיו עד ויראה לי שהיא אסורה. פרק א"ט (דף נ"ו) :

כג[עריכה]

לחי העליון שנוטל טריפה עד הרי זו מותרת: שלחו חכמי לוני"ל לר"מ בהלכות אלו טריפות נמצא כתוב בהמה שניטל לחי העליון שלה טריפה ואנחנו בעניותינו לא שמענו עד היום הזה ולא מצאנו כתוב בשום חבור שנעשה בכל לשון והיה בעינינו כשאומר לחי התחתון כשר רבותא אתא לאשמועינן אע"פ שנראה כעיקור וכל שכן לחי העליון סוף דבר אין אנו יודעים היאך יאסר אם ינטלו הלחיים העליונים עם חוטמו לדברינו שאנו מתירין מסוכנת. פרש לנו אדונינו פירוש מכוון ואם און פעלנו לא נוסיף: תשובה מי תלה הסימנין בלחי התחתון וכו' (עיין בכ"מ לשון התשובה) ומפני זה מנו נטילת לחי התחתון דוקא בכשרות ולא העליון. וזה שאמרתם שלא שמעתם ולא ראיתם בחיבור מי שמנה טריפה זו הרבה דברים לא יזכירום כל המפרשים מפני שלא שמו דעתם להם וכשיבין אדם אותן יראו. וזה שאמרתם שאם תהיה טריפה היאך נתיר את המסוכנת לא ידענו מי תלה זו בזו ומאי זה צד באה קושיא זו כדי שנהיה צריכין לפרק עכ"ל ז"ל:

כד[עריכה]

וכל אבר שנאמר בו עד שהיא מותרת. זה כלל:

כה[עריכה]

בהמה שניטלה האום עד סוף הפרק. פרק א"ט (דף נ"ד נ"ה) :

כו[עריכה]

בהמה שניטלה האום עד סוף הפרק. פרק א"ט (דף נ"ד נ"ה) :


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.