מגדל עוז/סנהדרין/יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ סנהדרין יח

א

אלו הן הלוקין כל העובר וכו' עד אינו לוקה. במכות פרק הלוקין (דף י"ג):

ב

כל לאו שאין בו מעשה וכו' עד ומקלל חבירו בשם. מסכת שבועות פ' שבועות תניין (דף כ"ח.) וריש מסכת תמורה (דף ג') ובמכות פרק הלוקין (דף ט"ז) :

וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד כו' עד אין לוקין עליו. בסנהדרין פרק ארבע מיתות ופרק הנחנקין (דף פ"ו) :

וכל לאו שניתן לתשלומין כו' עד אין לוקין עליו. במכות פרק הלוקין:

כל לאו שניתק לעשה כו' עד אם לא קיים עשה שבה. בסנהדרין פרק ארבע מיתות ובמכות פרק הלוקין:

וכל לאו שבכללות עד לוקין עליהן. פרק ארבע מיתות:

ג

אי זהו לאו שבכללות זה לאו אחד שכולל וכו' כיצד כגון זה שנאמר אל תאכלו ממנו נא וכו' עד מפי השמועה למדו שזה לחלק: כתב הראב"ד ז"ל זהו דלא כאביי ורבא עכ"ל: ואני אומר לא כתב כן על לאו שבכללות דלא תאכלו על הדם שזה מפורש פרק ארבע מיתות בסנהדרין וגם במכות פרק הלוקין אבל כתבו על ענין הנא והמבושל ואילו ראה הראב"ד ז"ל ספר המצות שחיבר ר"מ ז"ל בלשון ערב ומ"ש שם בעיקר התשיעי לא היה כותב השגה זאת וגם איני צריך לכתוב הצלתו כי הקדים דברו לרפואתו וז"ל אמר אביי אכל נא לוקה שתים מבושל לוקה שתים נא ומבושל לוקה שלש וזה שהוא יסבור שלוקין על לאו שבכללות ואחר שאכל נא עבר על שני לאוין האחד מהן אל תאכלו ממנו נא שיצא לנו מכלל מה שאמר כי אם צלי אש שהוא כאילו אמר אל תאכלו אלא צלי והוא אכלו בלתי צלי וכשאכל נא ומבושל לוקה לפי דעתו שלש אחת על אכלו נא ואחת על אכלו מבושל שלישית על אכלו בלתי צלי ואמרו שם בסדר זה הדבר ורבא אמר אין לוקין על לאו שבכללות איכא דאמרי חדא מיהא לקי כלומר כשאכל נא ומבושל לוקה אחת ואיכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה כלומר אמרו יתברך לא תחסום שור בדישו שהוא לאו אחד ימנע מדבר אחד ואולם זה הלאו המונע משני הדברים נא ומבושל אין לוקין עליו וכבר נתבאר בגמרא סנהדרין אין לוקין על לאו שבכללות ולפיכך מאמר אביי הוא נדחה והאמת שהוא לוקה אחת בין שאכל נא או מבושל או נא ומבושל אחת בלבד הוא דלוקה ולפיכך נמנה אמרו יתברך אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים מצוה אחת עכ"ל והדין עמו דקי"ל בכוליה תלמודא אביי ורבא הילכתא כרבא בר מיע"ל קג"ם וזה פשוט ונכון ואולי בגירסת הראב"ד ז"ל מהפך דברי אביי לרבא ומרבא לאביי כאשר מצאתי אני בגירסאות הצרפתיות ואעפ"כ מן התימה שיכתוב דלא כאביי ולא כרבא והנוסחא הספרדית היא עיקר:

הרי נאמר לא ימצא בך וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק ארבע מיתות היא עיקר ההלכה הזאת ובת"כ וביארה ר"מ ז"ל ביאור רחב בעיקר התשיעי שבספר המצות שהזכרתי בסמוך:

ד

מי שלקה בב"ד כו' עד שכריסו נבקעת. ביבמות פרק הבא על יבמתו ובסנהדרין פ' הנשרפין (דף פ"א):

ה

מי שעבר על איסור כרת כו' עד ופוצעין את מוחו בגזירין. פרק הנשרפין:

גזרת הכתוב הוא כו' עד סוף הפרק. במכות פרק אלו הן הלוקין:

ו

מי שעבר על איסור כרת כו' עד ופוצעין את מוחו בגזירין. פרק הנשרפין:

גזרת הכתוב הוא כו' עד סוף הפרק. במכות פרק אלו הן הלוקין:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.