מגדל עוז/נזקי ממון/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png נזקי ממון TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

שור שקשרו בעליו במוסרה עד פטור מלשלם. פ' שור שנגח ד' וה' (דף מ"ה) ופרק שור שנגח את הפרה:

ב[עריכה]

היה מועד לקרן ימין וכו' עד משלם חצי נזק: כתב הראב"ד ז"ל מגופו כר' יהודה עכ"ל: ואני אומר לא ידעתי מה בא לחדש כי מאחר שכתב חצי נזק פשיטא לן דמגופו משלם וכמו שכתב למעלה חצי נזק מגופו ונזק שלם מן העלייה ואי כר' יהודה נמי פשיטא דהא בשלהי פרק שור שנגח ד' וה' אמרה רב ואוקמוה כר' יהודה:

ג[עריכה]

בהמה שחבלה כו' עד משלם נזק שלם. פרק המניח (דף ל"ה) :

ופטור מן השבת כו' עד כמו שיתבאר. פרק החובל ופרק המניח והביאור פ"א דהל' חובל ומזיק:

ושורו שחבל באביו כו' עד כמו שיתבאר. פרק המניח והביאור פ"ד דהל' חובל ומזיק:

ד[עריכה]

המכניס שור לחצר וכו' עד כדין הנוגח בר"ה. פרק שור שנגח את הפרה (דף מ"ז ומ"ח):

ה[עריכה]

נפל לבור כו' והמים הרי הן ככלים עד כמו שיתבאר: כתב הראב"ד ז"ל לא ידעתי למה פטור וכו': ואני אומר אטו דידיה הוא או מנפשיה אמרה מתניתין היא פרק שור שנגח את הפרה דרבא אמרה דתנן התם (דף מ"ז:) נפל לבור והבאיש את מימיו חייב וגרסינן עלה בגמרא (דף מ"ח:) אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש בשעת נפילה אבל לאחר נפילה פטור מ"ט הוי שור בור ומים כלים ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים ושיילינן הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור הוא אלא לרב דאמר עד דמפקיר ליה מאי איכא למימר ומסיק אלא וכו' אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש מגופו אבל הבאיש מריחו פטור מ"ט גרמא בעלמא הוא וגרמא בעלמא פטור ע"כ. וקי"ל הלכה כרבא דהוא בתרא ועוד דהא ליכא מאן דפליג עליה וקי"ל הלכתא כשמואל בדיני וכ"ש בהא דהא אפילו רב מודה בה ולא קא שאיל תלמודא אליביה אלא לאוקומה כדברי הכל וכ"כ מורי הרשב"א ז"ל שהבאיש בשעת נפילה כלומר שהיה מלוכלך ואי נמי שעכרן ברפש עם נפילתו הניחא לשמואל כו' ואע"ג דקי"ל כשמואל אפ"ה מבעיא לן אי כשמואל בלחוד אמרה או ככ"ע ואמרי ליה ככולי עלמא אמרה וכשהבאיש מגופו אבל מריחו אפילו רב דמחייב משום ממונו פטור דאינה אלא גרמא בנזקין ע"כ. ומה שהקשה הראב"ד חצר השותפין הוא י"ל דהכניס שורו לחצר בעל הבית קתני ולכך נזהר ר"מ ז"ל שכתב לאותה חצר ובשלא ברשות נמי מיירי והכי משמע כולה סוגיין הכא ופרק המניח דקא מייתי לה וגם סדור דבריו של ר"מ ז"ל כך הוא שהרי לאח"כ כתב ואם הכניס ברשות כו' כדכתיבנא בס"ד מעתה תמה על עצמך במה נעשית חצר השותפין הרי לא השאילו לו לכלום ושלא ברשותו הכניסו ולא קיבל עליו לשמור וממילא ניחא מה ששאל למה פטור כי התלמוד נותן טעמו לרבא ולמתני' ולשמואל. ואחרי שובי נחמתי ע"כ אמרתי הרבה ראה לבו של הראב"ד ז"ל חכמה ודעת לכן אמר לבי כי השומע לא הבין או הסופר מלשון ההשגות בספור דברי ר"מ ז"ל שהיה לו לכתוב כל הפיסקא לגמרי וז"ל בסמוך ואם הכניס ברשות בעל השור פטור עכ"ל. ועל פטור זה הקשה ראב"ד ז"ל מפלפולי מה שהעתקתי והן קושיות אמתיות נראות לעיני כל משכיל ומ"מ כי מעיינת בהן שפיר בשמעתא דמן ריש פירקא וע"כ משכחת להו לרבנן קמאי בעלי התוס' ז"ל והבאים אחריהם נ"ע דאקשוה ופירקוה וגם בירושלמי דאנן פסקינן הלכה כרבי דקאמר בכולן פטור עד שיקבל עליו לשמור וס"ל כי כשהכניס שורו ברשות ולא קיבל עליו אחריות הנה הוא כאילו התנה להדיא שלא יהא אחד מהן חייב בנזק חבירו ואח"כ נגח שור של זה לזה ומהאי טעמא ניחא ליה בכולה שמעתין שורו של בעל הבית כי נגח לשור המכניס דאל"כ אמאי פטור ליחייב מידי דהוה אחצר השותפין דחייב בעל הקרן לכ"ע דהא לא מצי למימר ליה תורך ברשותי מאי בעי כיון שהכניס ברשות דנהי דבסתמא לא קביל עליה נטירותא לרבי מ"מ לא מצי למימר ליה הכי ועוד אני רואה סתם התלמוד דקאמר בשמעתין להדיא וה"מ דלא ידע ביה אבל אי ידע ביה חייב והוא הלכה פסוקה וגם ר"מ ז"ל פסק בסמוך תוך הפרק והוא הנכון ומה שייעד ר"מ ז"ל לבאר הוא בפי"ג לפנינו:

ו[עריכה]

הכניס שורו לחצר עד אין לו רשות. פ' שור שנגח את הפרה (דף מ"ח):

ז[עריכה]

הכניס שורו לחצר עד אין לו רשות. פ' שור שנגח את הפרה (דף מ"ח):

ח[עריכה]

שמין לנזקין עד לניזק. פ"ק דנזיקין (דף י' וי"א):

ט[עריכה]

פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל"ד):

י[עריכה]

פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל"ד):

יא[עריכה]

פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל"ד):

יב[עריכה]

פחת הנבלה על הניזק כו' עד כשעת העמדה בדין. הכל פ' המניח (דף ל"ד):

יג[עריכה]

על המזיק לטרוח בנבלה כו' עד סוף הפרק. פ"ק דנזיקין שם והביאור תוך זה הפרק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.