מגדל עוז/מאכלות אסורות/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ מאכלות אסורות א

א[עריכה]

מצות עשה לידע הסימנין עד אשר לא תאכל. המצות מפורשות בתורה וסידר דבריו על כך ועל פירוש ההלכות השנויות פרק אלו טרפות (דף נ"ט) וכן פירש בספר המצות והביא בו לשון ספרא אותה תאכלו אותה באכילה ואין בהמה טמאה באכילה ואין לי אלא בעשה בל"ת מניין ת"ל את זה לא תאכלו ממעלי הגרה אין לי אלא זו בלבד שאר בהמה טמאה מניין ודין הוא ומה אלו שיש בהן סימן טהרה הרי הן בל"ת על אכילתן שאר בהמות טמאות שאין בהן סימן טהרה אינו דין שיהיה בל"ת על אכילתן ע"כ:

ב[עריכה]

סימני בהמה וחיה כו' עד בלחי העליון. פרק אלו טרפות (נ"ט:):
כתב הראב"ד ז"ל זה אינו צודק וכו': ואני אומר פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה כי ידעתי בודאי קטנו עבה ממתני ואיך אוכל להעיז פני לומר על השגת לשונו כי חיסר עיונו אבל איני מאשים רק הקורא לפניו שלא המשיך עיניו והמתיק תנועת קריאת לשון ר"מ ז"ל ועליו ערער והיא קושית התלמוד על שער בת רבים בעד האשנבים נשקפה ותיבב סובב סובב ואיש נבוב ילבב. והנני כותב לפניך הלשונות ועיניך רואות שהן שוות אות באות. גרסינן פרק אלו טריפות (דף נ"ט) גמ' מתני' דסימני בהמה וחיה ת"ר אלו הן סימני בהמה כל בהמה מפרסת פרסה וכל בהמה שמעלת גרה בידוע שאין להם שינים למעלה וטהורה ואקשינן וכללא הוא והרי גמל דמעלה גרה הוא ואין לו שינים למעלה וטמא ופרקינן גמל ניבי אית ליה ואקשינן תו והרי בן גמל דניבי נמי לית ליה ואקשינן תו והרי שפן וארנבת דמעלה גרה הן ויש להן שינים למעלה וטמאים ועוד שינים מי כתיבי באוריתא אלא ה"ק כל בהמה שאין לה שינים למעלה בידוע שהיא מעלת גרה ומפרסת פרסה וטהורה ופרכינן ולבדוק בפרסותיה ופרקינן כגון שהיו פרסותיה חתוכות וכדרב חסדא כו' ושקיל וטרי ומפורש כל מאי דאצטריך כלל ופרט כמו שכתב ר"מ ז"ל בדינין הסמוכין לזה. למדנו מלשון הגמ' שהברייתא היתה מפרשת סתם המשנה ששנינו סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה ולא פירש מאיזה מקרא ובאה הברייתא לפרשו מדכתיב כל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו דשמעת מיניה שאלו שני סימנין מתחברין ואין מתפרדין לעולם אלא כשנמצא מעלה גרה ידענו שגם הוא מפריס פרסה ואע"פ שרגליו חתוכין חוץ מן הגמל וכן כשהוא מפריס פרסה ידוע שגם הוא מעלה גרה ואע"פ שפיו חתוך חוץ מחזיר וכדמסיק ליה בגמ' בההיא שמעתא ואסיקנא נמי פרק בהמה המקשה ופרק אלו טרפות דחיה בכלל בהמה לסימנין ואח"כ ביארה הברייתא דרך כלל כי כל שמעלת גרה בידוע שאין לה שינים למעלה כלומר ואם מצאנו לחי העליון של בהמה ואין בה שינים ידענו שהיא מעלת גרה וטהורה היא שבודאי היא מפרסת פרסה ג"כ מלבד הגמל כדפירש לפי המסקנא ומסדר התלמוד רצה לדקדק בלשון עצמו עד שיברר כוונתו כדרך בעלי הלשון והיינו דקא מסיק אלא כל בהמה שאין לה שינים כו' וכדפרישית שאלמלא זה הביאור לא היתה מובנת יפה כוונתו ואע"פ שהיה מובן בפירוש שכתבתי ובלשון וטהורה היא יותר כדפרישית. ור"מ ז"ל ביאר דבריו פרט וכלל כמו שפירשתי ממש ולא הוצרך לשנות לשון הברייתא כלל מן הטעם שכתבתי בהקדמה ואח"כ כמה פעמים שלוקח לשון העיקרי ולגלות מקום מוצאו וז"ל סימני בהמה וחיה נתפרשו מן התורה עד כאן וזהו לשון המשנה. עוד כתב ז"ל והם שני סימנין מפרסת פרסה ומעלה גרה ע"כ זהו לשון הברייתא והמקרא. עוד כתב ז"ל עד שיהיו שניהם ע"כ. זה הוא מסקנא דברייתא ממש כי בא לומר מה שפירשתי שאין מתפרדין בשום בהמה וחיה חוץ מן הגמל והחזיר וממילא יצאו שפן וארנבת מוסף על מ"ש שפרטן הכתוב לאיסור ור"מ ז"ל ג"כ פרטן לפנינו בזה הפרק וז"ל שאין לך טהורין אלא עשרה מינין האמורין בתורה וכמו שאין אתה יכול להקשות מהן לפי המסקנא בתלמוד כך אין הראב"ד יכול להקשות לר"מ ז"ל. עוד כתב ז"ל וכל בהמה וחיה שהיא מעלת גרה אין לה שינים בלחי העליון ע"כ. בא מעתה ליתן שלשה כללים נמשכים זה אחר זה כלומר אחר הדברים האלה כלל גדול יהיה בידך שכל בהמה וחיה שהן טהורין מחמת השני סימנין המפורשין בתורה שאמרנו ודע כי סימן המעלה גרה אין לו שינים ולא יקשה לך משפן וארנבת כי אותן אין מפריסין פרסה וטמאים הם כמו שביארתי. ואין ר"מ ז"ל עוסק עתה אלא לפרש הטהורים שסימניהן שנים כי כן תצטרך לפרש על מסקנת הגמ' על כרחך. ונפקא ליה לר"מ ז"ל סידור זה למי שפרסותיו חתוכות כמו שפירשתי שהוא עתיד לבאר שכן דרך המחברים ואילו היה כותב וכל בהמה וחיה שיש לה שינים למעלה אינה מעלת גרה היתה קושית הראב"ד קושיא חזקה שהיה מובן מן הלשון שהיה בא ליתן סימני טומאה אבל עתה שבא ליתן סימני טהרה אינה קושיא כלל ואע"פ שהיא קושיא בגמ' היינו בתחלה שלא הודיענו סימני טהרה שהן ביחד עד עתה אבל ר"מ ז"ל שהודיענו סימני טהרה תחלה וכתב עד שיהו שניהם ומפי המסקנא כדכתיבנא ובהם הוא עוסק אין עליו קושיא כלל וכמו שכתבם למעלה אלא שלשונו ותנועת קריאתו צריך עיון דק מאד כעיון בעלי דקדוק הלשון המעיינים בחבוריהם ולכך צריך להמשיך קריאתו עם הלשון הבא אחריו בסמוך וז"ל וכל בהמה שהיא מעלת גרה היא מפרסת פרסה חוץ מן הגמל וכל בהמה שהיא מפרסת פרסה היא מעלת גרה חוץ מן החזיר לפיכך כו' כלומר ומאחר ששלשה אלו הכללים יהיו בידך דע לפיכך כו' ובזה עלו דברי ר"מ ז"ל על נכון:

וכל בהמה שהיא מעלת גרה הרי היא מפרסת פרסה חוץ מן הגמל: כתב הראב"ד ז"ל אף שזה מפורש בתורה עכ"ל: ואני אומר וכי מפני שהכלל הזה וחבירו הבא אחריו וכל בהמה מפרסת מפורסמין בתורה לא היה לו להודיענו והלא הברייתא גופא מוכחא מקרא וכבר כתבתי שלכך קראו משנה תורה ועוד שכבר כתב למעלה בסמוך שכללים הוא כולל בכאן מפני הדברים שעתיד לומר כמו שביארתי:

וכל בהמה שהיא מפרסת עד שכן הוא בשרו שתי וערב. פרק אלו טריפות (דף נ"ט):

ד[עריכה]

בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה עד ונכרך אחר הטהורה: כתב הראב"ד ז"ל והוא שיהא הטמא בעדרו עכ"ל: ואני אומר סברא נכונה היא זו ואמיתית וכן משמע במסכת ע"ז (דף ל"ט) גבי שמעתין דחלב שחלבו עכו"ם וגם ר"מ ז"ל רמז במתק לשונו שהוא דעתו במה שכתב מן הבהמה הטמאה בה"א הידיעה מכלל שהבהמה היתה שם שאם לא היתה שם היה כותב שמא מבהמה טמאה נולד ומיהו לפי שלא מצאו בתלמוד מבואר לא ביארו ואע"פ שהיא סברא נכונה כדרכו כי יארך החבור ולכך קראו משנה תורה ומ"מ עיקר ההלכה פ"ק דמסכת בכורות. וכרוך אחריו ילפינן לה מריש פרק אותו ואת בנו (דף פ') בשמעתין דחוששין לזרע האב:

ה[עריכה]

בהמה טמאה שילדה כו' עד הטהור טהור. פ"ק דבכורות (דף ד') ופרק מרובה (דף ע') מייתי לה גמרא מתניתין דגנב והקדיש ואח"כ טבח כו':

דג טמא כו' עד אלא בלעו. פ"ק דבכורות (דף ז'):

ו[עריכה]

בהמה טהורה שילדה עד לשתי בהמות. פרק אלו טריפות ופרק המפלת (דף כ"ד):

ז[עריכה]

וכן בהמה שנמצא בה דמות עד שיש לו פרסה. פרק בהמה המקשה:

ח[עריכה]

אין לך דבר בכל בהמה כו' עד דמה טעון כסוי. פרק א"ט (דף נ"ג):

ט[עריכה]

אין לך דבר בכל בהמה כו' עד דמה טעון כסוי. פרק א"ט (דף נ"ג):

י[עריכה]

וסימני חיה מפני השמועה הם כו' עד חרוקות והדורות: כתב הראב"ד ז"ל זה הלשון כמה הוא משובש וכו': ואני אומר שמעתא ברירא היא פ' א"ט (דף נ"ט) גמרא מתני' דסימני חיה דת"ר חיה בכלל בהמה לסימנין כו' עד דאסיקנא בתר שקלא וטריא הלכך כל היכא דמפצלין לית דינא ולית דיינא וכל היכא דלא מפצלין בעיא כרוכות וחרוקות והדורות ודמבלע חרקייהו והיינו ספיקא דעיזא כרכוז ע"כ. אמנם רבו הפירושים בהן ושמותיהן, והראב"ד ז"ל כתב והשיג לפי שיטתו אבל ר"מ ז"ל הלך לפי קבלתו והנני מודיעך אותם למחלקותם. רש"י ז"ל פירש מפוצלות פורקיד"ש בלעז ור"ת ז"ל פירש שהן כפופין בראשן כקרני האיל והסכים בזה ר"מ ז"ל כר"ת ז"ל. וכרוכות פירש"י ז"ל גילדי גילדי שהן קליפה על קליפה כקרני השור ור"י בעל התוספות פירש שהן עגולות והסכים בזה ר"מ ז"ל כפרש"י ז"ל. חרוקות לכל המפרשים רוצה לומר מלאות פגימות וחרוצים ולכך פירש ר"מ ז"ל כקרני העז למען תבין. והדורות היא גירסת רש"י ז"ל ופירש לפי שיטתו שהן עגולות ור"י בעל התוספות ז"ל גורס חדודות ופירש לפי שיטתו שהן חדין בראשן כקרני הצבי, וי"ג הדורות ומפרשין אותן עקומות כלשון הדורים איישר והן עקומות כקרני האיל ובזה הסכים ר"מ ז"ל:

יא[עריכה]

בד"א במין שאינו מכירו עד מין בהמה הוא. פ' א"ט ופרק אותו ואת בנו (דף פ'):

והקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי זה ספק. כתב הראב"ד ז"ל ולמה כתב בקרש כו' עכ"ל ההשגות גם בלשונם גם בלשון ר"מ ז"ל: ואני אומר האמת הוא שכך היא המסקנא לשם קרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת מותר מאי קרש אמר רב יהודה טביא דבי עילאי וגם ר"י אלפס כן פסק ור"מ ז"ל כן כתב בזה הפרק ובזאת הפיסקא וז"ל והקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי הוא חיה עכ"ל. וכן מצאתי בספר שהוגה לפני ר"מ ז"ל ובחתימת ידו וגם בספרד ארץ מולדתי היה כתוב כן בספר שבידי אך הספר שהגיה עליו הראב"ד ז"ל טעות סופר היה בו ועל כן שניהם לא מעלו:

וכל שיסתפק לך וכו' עד ומכסין את דמו. פרק אותו ואת בנו (דף ע"ט) ורמיזא פרק אלו טריפות:

יב[עריכה]

בד"א במין שאינו מכירו עד מין בהמה הוא. פ' א"ט ופרק אותו ואת בנו (דף פ'):

והקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי זה ספק. כתב הראב"ד ז"ל ולמה כתב בקרש כו' עכ"ל ההשגות גם בלשונם גם בלשון ר"מ ז"ל: ואני אומר האמת הוא שכך היא המסקנא לשם קרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת מותר מאי קרש אמר רב יהודה טביא דבי עילאי וגם ר"י אלפס כן פסק ור"מ ז"ל כן כתב בזה הפרק ובזאת הפיסקא וז"ל והקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת הרי הוא חיה עכ"ל. וכן מצאתי בספר שהוגה לפני ר"מ ז"ל ובחתימת ידו וגם בספרד ארץ מולדתי היה כתוב כן בספר שבידי אך הספר שהגיה עליו הראב"ד ז"ל טעות סופר היה בו ועל כן שניהם לא מעלו:

וכל שיסתפק לך וכו' עד ומכסין את דמו. פרק אותו ואת בנו (דף ע"ט) ורמיזא פרק אלו טריפות:

יג[עריכה]

כלאים הבא עד ממין טהור כלל. פרק שני דבכורים (משנה ח') ופ"א דבכורות (דף י"ב) ופ' ספק אכל דמס' כריתות: