מגדל עוז/זכיה ומתנה/יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ זכיה ומתנה יב

א

שכ"מ שאמר כו'. עד אין דבריו קיימין. פ' יש נוחלין (דף ק"ל) משנה וגמ':

ב

שכ"מ שאמר כו'. עד אין דבריו קיימין. פ' יש נוחלין (דף ק"ל) משנה וגמ':

ג

שכ"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב"ד ז"ל כל מ"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ"מ מ"ש ר"מ ז"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:

ד

שכ"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב"ד ז"ל כל מ"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ"מ מ"ש ר"מ ז"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:

ה

שכ"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב"ד ז"ל כל מ"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ"מ מ"ש ר"מ ז"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:

ו

שכ"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן: כתב הראב"ד ז"ל כל מ"ש בכאן לא כתב וכו': ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק יש נוחלין והרוצה ללון בעומקה יעיין בה בשיטתנו ומ"מ מ"ש ר"מ ז"ל מקובל היה לו ויפה עשה שהלך בשיטת רבותיו נ"ע וטעמו מתוק לחכנו ואם יש יותר יפה ממנו מה טוב חלקנו:

ז

נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב"ד ז"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב"ד ז"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר"י בן ברוקא בשכ"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר"מ ז"ל נכונים:

וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל"ה וקל"ז):

ח

נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב"ד ז"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב"ד ז"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר"י בן ברוקא בשכ"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר"מ ז"ל נכונים:

וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל"ה וקל"ז):

ט

נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב"ד ז"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב"ד ז"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר"י בן ברוקא בשכ"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר"מ ז"ל נכונים:

וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל"ה וקל"ז):

י

נכסי לפלוני וכו' עד ולא עשה ולא כלום: כתב הראב"ד ז"ל זה אינו מחוור וכו': ואני אומר עיקר הלכות אלו פ' יש נוחלין ומה שהקשה הראב"ד ז"ל למה לא הקשה ממעשה דרב ביבי בר אביי משום שהקנה לבנו יש לי לומר דקושטא עדיפא להו לאקשויי וחדא מתרתי תלת טעמי דכל דוכתא נקיט תלמודא חדא מינייהו וכ"ש האי דהכי הוא קושטא ומה שהבין מדבריו שמפרש דברי ר"י בן ברוקא שאינן בבריא הוא דבר דלא אפשר שהרי הוא תלמוד ערוך פ' יש נוחלין גמרא מתני' דהאומר איש פלוני יירשני כו' דגרסינן בעי רבא בבריא היאך כי קאמר ר"י בן ברוקא בשכ"מ אבל בבריא נמי והבן במראה ומזה תעמוד על דברי רשב"ג באותו פרק עצמו גמ' מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו' ולא תצטרך בה לפנים ותמצא דברי ר"מ ז"ל נכונים:

וכן אם נתנן עד יקנה השני. פרק יש נוחלין (דף קל"ה וקל"ז):

יא

היה חוב על הראשון וכו' עד הן של שני. כן כתב ר"י אלפס ז"ל בהלכות פרק יש נוחלין מההיא דפ"ק דמציעא ופרק מי שהיה נשוי בשני מקומות. הא' גמרא מתני' פלוני יירשני במקום שיש בת. והב' גמרא מתני' דהכותב נכסיו לבנו כו':

יב

שכ"מ שאמר לאשה פנויה וכו' עד תעמוד בידו. בכתובות פ' מי שהיה נשוי (דף צ"ה):

מעשה באחד שאמר נכסי לאמי וכו'. עד אחר מיתת אשתו. פ' יש נוחלין (דף קכ"ה):

יג

הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו וכו' עד כקניין הגוף. כל אלו ההלכות אמורין בנזיקין פרק החובל (דף פ"ח) ובב"ב פ' יש נוחלין (דף קל"ו) וביבמות פ' החולץ (דף ל"ו):

יד

מתנת בריא שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה עד אע"פ שא"צ. הכל פרק יש נוחלין (דף קל"ה) פרק מי שאחזו (דף ע"ב):

טו

מתנת בריא שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה עד אע"פ שא"צ. הכל פרק יש נוחלין (דף קל"ה) פרק מי שאחזו (דף ע"ב):

טז

בריא שנתן מתנה עד שטר הוא זה. פרק מי שמת (דף קנ"ג):

יז

הצדיקים הגמורים עד (סוף הפרק) ושונא מתנות יחיה. פ"ק דבתרא (דף י"ג) ובחולין פרק אלו טרפות (דף מ"ד) וכמה מקומות בתלמוד. וכתבו כאן ר"מ ז"ל כדי לחתום ההלכות האלו בענין טוב ויפה:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.