מגדל עוז/איסורי ביאה/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ איסורי ביאה ו

א

דם הנדה ודם הזבה כו' עד וזו זבה. פ"ק דנדה ופרק בנות כותיים (דף ל"ה) :

ב

כיצד כשתראה האשה כו' עד אחד עשר יום בלבד. פרק תינוקת (דף ע"ב ע"ג) :

ג

כיצד כשתראה האשה כו' עד אחד עשר יום בלבד. פרק תינוקת (דף ע"ב ע"ג) :

ד

כל שבעת הימים עד כמו שיתבאר. הכל סוף נדה:

ה

כל שבעת הימים עד כמו שיתבאר. הכל סוף נדה:

ו

כל שבעת הימים עד כמו שיתבאר. הכל סוף נדה:

ז

אשה שראתה דם בימי זיבתה עד רבים ג'. בכריתות ריש פרק ארבעה מחוסרי כפרה (דף י"א) ופרק קמא דמגילה ובמסכת נדה בכמה מקומות:

ח

אין בין זבה גדולה כו' עד שתיהן שוות. פ"ק דמגילה (דף ח') :

ט

כיצד ראתה דם בימי זיבתה עד ואחר תטהר. סוף מסכת נדה (דף ע"ב) :

וטובלת ביום השביעי כו' עד או שני בני יונה. סוף נדה ופרק הקורא את המגילה למפרע:

י

כיצד ראתה דם בימי זיבתה עד ואחר תטהר. סוף מסכת נדה (דף ע"ב) :

וטובלת ביום השביעי כו' עד או שני בני יונה. סוף נדה ופרק הקורא את המגילה למפרע:

יא

כיצד ראתה דם בימי זיבתה עד ואחר תטהר. סוף מסכת נדה (דף ע"ב) :

וטובלת ביום השביעי כו' עד או שני בני יונה. סוף נדה ופרק הקורא את המגילה למפרע:

יב

זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע"ב) :

יג

זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע"ב) :

יד

זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע"ב) :

טו

זבה קטנה שטבלה עד שבעה ימים נקיים. פרק תינוקת (דף ע"ב) :

טז

פלטה שכבת זרע כו' עד יום אחד. פרק המפלת ופרק בנות כותים:

ראתה דם בעשירי עד שהן ימי זיבתה. סוף נדה (דף ע"ב) :

ראתה דם באחד עשר מימי זיבתה וטבלה לערב שהיא ליל שנים עשר ושמשה מטתה אע"פ שהיא טמאה ובועלה טמא ועושין משכב ומושב אינן חייבין כרת מפני שאין יום אחד עשר מצטרף לשנים עשר לעשותה זבה הועילה לה טבילת ליל זה להצילה מן הקרבן (פרק תינוקת דף ע"ב). עכ"ל הספרים המצויים וכך היה בספר החבור שראה הראב"ד ז"ל ועל כן (רש"י) [כתב] הראב"ד וקראוהו גרגרן וכו' יום אחד עשר שראתה בו עכ"ל: ואני אומר בדקתי בספר המוגה לפני ר"מ ז"ל ובחתימתו והיה מתוקן שאין יום י"ב מצטרף לי"א וכו' ולדעתי לא נתקן כי אם ע"פ ר"מ ז"ל כי מלשון ההלכה סוף נדה כך נראה דגרסינן בברייתא דאמרו להו ב"ה לב"ש לא אם אמרתם בתוך י"א יום שכן יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה תאמרו ביום י"א שאין יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה ע"כ ואע"פ שבפי' המשנה פירש כמו שהיה כתוב בתחלה אין לשון הביאור ראיה אצלי ללשון עיקר ההלכה שכבר כתבתי כמה פעמים שבכל יכלתו שונה לשון התלמוד ולכך קראו משנה תורה ואף כי לענין הדין הכל אחד ומ"ש הראב"ד ז"ל תמה אני אם יצא מפיו שהרי משנה שלימה היא פרק תינוקת ולא נאמר גרגרן על רישא אלא על טבלה ביום שלאחריו כדסיפא וכך היא שנויה שם הרואה דם יום י"א וטבלה לערב ושמשה ב"ש אומרים מטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן וב"ה פוטרין מן הקרבן טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה ואח"כ ראתה ב"ש אומרים מטמאין משכב ומושב ופטורים מן הקרבן וב"ה אומרים הרי זה גרגרן ע"כ וה"נ איתא בגמרא:

יז

פלטה שכבת זרע כו' עד יום אחד. פרק המפלת ופרק בנות כותים:

ראתה דם בעשירי עד שהן ימי זיבתה. סוף נדה (דף ע"ב) :

ראתה דם באחד עשר מימי זיבתה וטבלה לערב שהיא ליל שנים עשר ושמשה מטתה אע"פ שהיא טמאה ובועלה טמא ועושין משכב ומושב אינן חייבין כרת מפני שאין יום אחד עשר מצטרף לשנים עשר לעשותה זבה הועילה לה טבילת ליל זה להצילה מן הקרבן (פרק תינוקת דף ע"ב). עכ"ל הספרים המצויים וכך היה בספר החבור שראה הראב"ד ז"ל ועל כן (רש"י) [כתב] הראב"ד וקראוהו גרגרן וכו' יום אחד עשר שראתה בו עכ"ל: ואני אומר בדקתי בספר המוגה לפני ר"מ ז"ל ובחתימתו והיה מתוקן שאין יום י"ב מצטרף לי"א וכו' ולדעתי לא נתקן כי אם ע"פ ר"מ ז"ל כי מלשון ההלכה סוף נדה כך נראה דגרסינן בברייתא דאמרו להו ב"ה לב"ש לא אם אמרתם בתוך י"א יום שכן יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה תאמרו ביום י"א שאין יום שלאחריו מצטרף עמו לזיבה ע"כ ואע"פ שבפי' המשנה פירש כמו שהיה כתוב בתחלה אין לשון הביאור ראיה אצלי ללשון עיקר ההלכה שכבר כתבתי כמה פעמים שבכל יכלתו שונה לשון התלמוד ולכך קראו משנה תורה ואף כי לענין הדין הכל אחד ומ"ש הראב"ד ז"ל תמה אני אם יצא מפיו שהרי משנה שלימה היא פרק תינוקת ולא נאמר גרגרן על רישא אלא על טבלה ביום שלאחריו כדסיפא וכך היא שנויה שם הרואה דם יום י"א וטבלה לערב ושמשה ב"ש אומרים מטמאין משכב ומושב וחייבין בקרבן וב"ה פוטרין מן הקרבן טבלה ביום שלאחריו ושמשה את ביתה ואח"כ ראתה ב"ש אומרים מטמאין משכב ומושב ופטורים מן הקרבן וב"ה אומרים הרי זה גרגרן ע"כ וה"נ איתא בגמרא:

יח

טבלה ביום י"ב עד מצטרף ליום שלפניו. פרק תינוקת:

יט

ראתה דם בסוף שביעי עד בימי זיבתה. סוף פרק בא סימן (דף נ"ג נ"ד) :

כ

נדה שבדקה עצמה עד ועלו לו ימי ספירה. פרק תינוקת (דף ס"ה ס"ט) :

כא

נדה שבדקה עצמה עד ועלו לו ימי ספירה. פרק תינוקת (דף ס"ה ס"ט) :

כב

נדה שבדקה עצמה עד ועלו לו ימי ספירה. פרק תינוקת (דף ס"ה ס"ט) :

כג

כל אשה שהיא ספק עד סוף הפרק. סוף פרק בא סימן (דף נ"ד) :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.