מבוא התלמוד/יז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מבוא התלמוד יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ונשאר לנו לדבר עוד מעניני אגדה. אשר הם חלק גדול מן התלמוד. ומקצוע גדול בתורה. ונמצאו מפוזרים במשנה וברייתות ובשני התלמודים, והגם שאין בהם ענינים הכרחים ונצרכים להלכה ולמעשה. הנה מעלתם גדלה עד מאוד מצד אחר. כי באו להשלים אותנו בדרכי האמונה הטהורה. ובכל העקרים והיסודות, אשר דת משה וישראל הטבעו עליהם, ותכלית מגמתם ומבטם. באו בראשית וראשונה ללמד אותנו. מדע בינה והשכל בידיעות נכונות ובמדות ישרות. כלם אהובים וברורים. וכלם קדושים יצפונו במאמרים קצרים. חכמה רבתי. בדברים העומדים ברומו של עולם. כמו שאמרו חז"ל בספרי פ' עקב, רצונך להכיר מי שאמר והיה העולם. למוד אגדה שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה העולם, ועיין מ"ש רבינו הרמב"ם פירוש המשנה סוף ברכות, בזה הלשון ואין מקום להביא כאן דברי הפילוסיפים, לולי אשר כוונתי כשיבא זכר דבר מענין האמונה לבאר בו מעט. כי יקר בעיני ללמד עקר מעקרי הדת, יותר מכל אשר אלמדהו עכ"ל. ואם הלכות קבועות בהוראה, מלמדות אותנו מעשה המצות בחובות האברים. הנה יבאו האגדות מצדם ללמד אותנו חכמת הדת בטהרה. ואופני עקרי האמונה. היינו יחוד ד'. גמול ועונש. מענין בחירה חפשית אשר ביד האדם, מן המלאכים. ורזי הנבואה. מהשגחת הש"י על כל הברואים. מאיכות הנפש והשארתה, מן האמונה בביאת משיח. ובתחיית המתים וכדומה עוד הרבה. ובפרט באו דברי אגדה ברוב ענין לבאר פסוקי התורה והנביאים הסתומים והחתומים בתחלת ההשקפה. וחז"ל דברו באלו הרזים. פעם בארוכה ובבאור ופעם בקצרה בדרך רמז לבד, וע' מ"ש הרב מורה נבוכים פ' שבעים לראשון שכתב בזה הלשון. והסתכל איך הענינים המופלאים האמתים. אשר עליהם הגיע עיון המעולה שבפלוסיפים מפוזרים במדרש עכ"ל. וע' ג"כ מ"ש הרמב"ם במורה נבוכים פ' כ"ב לשלישי וז"ל ואחרי זכרי מה שזכרתי שמע נא זה המאמר. שזכרו הימנו ז"ל, שראויים להקרא חכמים באמת, אשר באר כל מסופק. וגלה כל מכוסה. והראה רוב סתרי התורה. והוא מאמרם ז"ל. הוא שטן הוא מלאך המות הוא יצר הרע. וכבר באר כל מה שזכרתי ביאור שלא יסופק על בעל שכל ע"ש:

ובפרט מצינו הרבה משניות וברייתות. וברוב דברי שני התלמודים. אשר באו ללמד ולהורות אותנו כשרון המדות הישרות הצרופות והטהורות. איך ינהיג אדם עצמו נגד זולתו ונגד כל אנשי החברה. ובפרט נגד אומה המושלת. וידעו אלו הענינים כלם. קצתם ע"י הנסיון. וקצתם על ידי העמק בחכמת המוסר ובסדר הנהגת המדינה וע' מה שכתב הרמב"ם בשמונה פרקים שהקדים למסכת אבות, על מאמר בן קפרא (ברכות ס"ג ע"א) איזה פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה, זה שנאמר בכל דרכיך דעהו. וכ' בזה"ל וכבר כללו חכמנו ז"ל זה הענין במלות מועטות מורה על זה הענין הוראה שלימה, עד כשאתה תבחון תוכן המלות, איך ספרו זה הענין הגדול והעצום במלות מועטות. תדע שנאמר בכח אלהי בלי ספק. עכ"ל. וראשית דברי חז"ל בלי הפרש, כלם מתוקנים ומיועדים להכשיר העם, במעלות הדיעות והמדות, למען יהי' ראוים להקרא עדת ישורון, יעקב חבל נחלתו. עם ישראל אשר ד' מתפאר בהם (ע' יומא פ"ו ע"א ורמב"ם פ"ה מה' יסה"ת):

ואין ספק אצלנו שכל דבריהם ביסודות האמונה ובעקרי התורה כלם מקובלים היו אצלם מסיני בעל פה. רק לפעמים דרשו חז"ל באלו היסודות דרך המדות הנדרשות, כדרכם בכל עת להסמיך כל הענינים למקרא למען ישתמר אצלם היטב בכח הזוכר, אבל הדבר אמת ונכון בלי שום ספק שהכל בא מקובל בעל פה מאת ד' למשה רבינו ע"ה, כי אם ראינו במעשה המצות וחובות האברים אשר המה כעין פרוזדר לטהרת הדת. הי' להם הלכות מקובלות מסיני איך יתנהגו בהם בכל מצבם ומעמדם, מכל שכן וקל וחומר בן בנו של קל וחומר, בעניני האמונה ויסודי הדת כמו השארת הנפש, וחיי עולם הבא. ורזי הנבואה וכדומה שאר פינות ראשית ביסודי הדת והאמונה אשר לא בא מפורש מזה בתורה שבכתב. שבאה הקבלה נאמנת מה שהורישו מאבות לבנים, להשלים המחסור והשאירו אותנו חז"ל בתלמוד ומדרשות, אלו המקובלות קצתם מבוארים, וקצתם ברמז במלות קצרות ובמקום שאמרו לקצר חשבו למשפט שלא להאריך:

ומפני שאין דרך חכמנו ז"ל במדרשות ואגדות ידוע עוד להמון המעיינים, ונראו בדבריהם בהשקפה ראשונה הרבה זרות, וגוזמות עצומות. וכאן מצא הבעל דין מקום לחלוק עלינו באלו הפינות ולהחליט בחריצת משפטן כי חז"ל הציגו נוכח עינינו ענינים זרים ומבהילים ובלי שום צורך הוציאו המקראות מפשטם לכן שמתי מבטי פה להראות לפני הקורא הנעים דרכי חז"ל באלו הענינים ולבאר הרבה סוגים וגדרים, ואבאר בהמשך המאמר ג"כ כל השמות והמלות אשר השתמשו חז"ל בהם בדברי אגדה. וכל הענינים אשר נופלים תחת שם זה. והסיבות אשר הגיעו לחז"ל להשתדל בדרך זה והכל בדרך קצרה ומובן:

לכתחלה צריך אני להקדים הערה קטנה ויקרה. כי צריכים לדעת ולהבין כי החכמים המדברים השונים אשר באו במשניות ובשני התלמודים וברייתות הן מחכמי א"י והן מחכמי בבל לא השוו כלם בדיעה אחת. ולא השלימו במעלות החכמה והיראה על מדרגה אחת. רק נפרדו זה מזה בכמות ובאיכות. כמו שהוא מונח בטבע הדברים שאין דעתם של בני אדם דומה זה לזה. וכן בשאר המעלות היקרות המעטרות את בעליהן. נפרד איש אחד מחברו ולא נוכל לדמות ולהשוות מעלת הלל הזקן נשיא ישראל, ומעלת האדם הגדול ר' עקיבא, ועוצם בינתו וחסידתו של רבינו הקדוש למעלת אחד מאחרוני התנאים. ע' (ב"ב י"ב ע"ב) תדע דאמר גברא רבה מילתא ומתאמרה משמי' דר' עקיבא כוותי' ופירש"י ול"ל בני חד מזלא דהרי ר"ע חכם ממנו הרבה, וכלל הדבר שהנשיאים מזמן שמעון הצדיק מעת שנפסקה הנבואה עד רבינו הקדוש. שהי' ידם תקופה וממשלתם פרוסה על כל ישראל. וכן ראשי ישיבות בארץ ישראל. כמו ר' יוחנן ור' אמי ור' אסי. וראשי ישיבות בבל. כמו רב ושמואל ור' נחמן ור' יהודה ורבה ור' חסדא ור' הונא ור' אשי. אשר ידענו ונגלה אלינו תוקפם ועוצם ידם בתורה בחכמה. וכל בני הגולה היו נשמעים להם. ונרצים לפקודתם והי' חכמים במקרא ובהלכה ואגדה יחד. ובכל מקום אשר תמצא מאמריהם הן בהלכה והן באגדה. יתנו עדיהן ואותותם, הן על יראתם וחכמתם, והן על רוחב לבבם ועומק תבונתם. בכל ענין ופינה שיש לה יחס למצב בני עמנו ולחכמת הדת. וצריכים לקבל דבריהם באימה וביראה:

אכן תמצא איזה חכמים מובאים בתלמוד, אשר לא עסקו רק בהלכה לבד, ולא היו בקיאים אפילו במקרא. ע' תוס' (ב"ב קי"ז ע"א) דמצינו לפעמים שהאמוראים לא היו בקיאים במקרא, כמו שראינו (ב"ק נ"ה ע"א) מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר כי טוב דהשיב שאלני אם נאמר בהם כי טוב. שאיני יודע, וע' ג"כ (ע"ז ד' ע"א) אע"ג דשבח ר' אבהו לר' ספרא דאדם גדול הוא. ולא ידע להשיב להמינים ואמר להם ר' אבהו כי אמינא דאדם גדול הוא. הני מילי בתנאי אבל לא בקראי, וכן להיפוך תמצא הרבה אמוראי. דלא היו מתעסקין בהלכות כלל. רק באגדה ודרשות המקראות, ונקראו אלו החכמים בלשון חז"ל בשם רבנין דאגדתא, ע' ירושלמי פ"א דמעשרות ר' יונה בעי דלמא מן רבנין דאגדתא שמע לה אחינו המסו את לבבנו פלגין לבבנו, ומצינו ג"כ ירו' פ' החולץ דפליגי רבנן דהלכתא עם רבנן דאגדתא. דרבנן דאגדתא אמרו אשה מתעברת משני בני אדם: ור' לוי ור' שמואל בן נחמני ור' אבין הלוי ור' תנחומא ור' ברכיה, ור' שמעון החסיד ור' פינחס בן יאיר וכדומה. כל עסקיהם הי' רק במדרשות ואגדות, ואין להם זכר ושם בין בעלי הלכות, ועפ"ז יובנו דברי הש"ס (מו"ק טו"ב ע"א) עמד ר' שמואל בר נחמני על רגליו ומה שפחה של בית רבי לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה, אר"ז מאי דקמן דאתי האידנא סבא בבי מדרשא ע"ש. והיינו דר"ש בן נחמני, היה מרבנן דאגדתא. ולא בא למקום הועד של רבנן דהלכתא, ופעם אחד אירע שבא אל רבנן דהלכתא. ושפטו מזה דבלי ספק צריכין להשגיח על דבריו. בענין הלכה זו ולא שרי לי' הנידוי ע"ש:

עוד מצאתי דבר חדש דהרבה חכמים אשר לא בא זכרם רק לפעמים מועטים בשני התלמודים בהלכה אחת או באגדה אחת נקראו בכל עת רק על שם ההלכה כמו ר' יצחק מגדלאה נקרא לדעתי על שם ההלכה שאמר והיא שעשוין כמגדלין (ב"מ כ"ה ע"א). וכן מצינו חכם אחד אשר שמו ר' זוהמאי מפני שאמר הדין כשם שמזוהם פסול לעבודה כך מזוהם פסול לברכה (ברכות נ"ג ע"ב) ונקרא חכם אחד בשם בן רחומי (נזיר י"ג ע"א) מפני דשאל מן אביי הריני נזיר לכשיהיה לי בן, ועוד שאלה אחרת, או דלמא רחימנא לך כוותי'. וכן מצינו בירושלמי פ"ק דמגילה דהקשו ואליהו מקריב באיסור הבמות וא"ר שמלאי דבורא ובדבריך עשיתי, ראינו דנקרא דבורא על שם שדרש על קרא ובדבריך עשיתי, ועוד הרבה ודע כי הוא ענין חדש לא התעורר בו שום אדם וד' היה בעזרי למצוא מציאה זאת:

עוד מצינו בין חכמי התלמוד, חסידים וקדושים ואנשי מעשה, אשר לא נודעו אצלנו בשום מאמר הלכה ואגדה, רק בעלי נסים, ועסקם היה להתפלל עבור העם ולהעתיר בעדם אל ד' בעת צרה, כמו חוני המעגל ור' חנינא בן דוסא ואבא חלקיה וחנן הנחבא, וקצתם היו מפוארים בחכמת הדבור, והי' משתדלים בהצלת עם ישראל, כמו ר' יהושיע בן חנינא. לדעתי אין זה ר"י חברו של ר"ג כמו שחישב בעל סדר הדורות, רק ריב"ח זה חי בזמן אחרון. וגביה בן פסיסא, ור' ראובן בן אצטרובליס, וקצתם היו מהירים במלאכתם להשיב על טענות המינים, והרבה חכמים נזכרים בתלמוד, דלא באו לבית הועד, רק פעם אחד בשנה, ונקראו בר בי רב דחד יומא, (ע' שבת מ"ט ע"ב חגיגה ה' ע"ב): לכן העקר בזה אם תמצא בתלמוד איזה מאמר, צריכים להשגיח מי הוא האומר ולחקור מקודם דרכי האיש בשאר מקומות אשר דבר ואחר מקריו וסיבותיו, וע"י זה נוכל להבין בנקל גם דבריו במקום אחר אשר נראה זר בהשקפה ראשונה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף