מאירי/חולין/ק/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א מאירי ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
המשנה השמינית והיא מענין החלק הראשון ונתאחרה בכאן שלא כסדר כמשפט המשניות בהרבה מקומות ואמר על זה שגיד הנשה שאמרנו עליו במשנה ראשונה שנוהג בבהמה וחיה דוקא בטהורה אבל לא בטמאה נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה ר' יהודה אומר אף בטמאה אמר ר' יהודה והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדין בהמה טמאה לא נאסר להן אמרו לו בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו אמר הר"מ פי' על דעת ר' יהודה מי שאכל כזית מגיד הנשה של בהמה טמאה חייב מלקות משום בהמה טמאה ומשום גיד הנשה ואין הלכה כר' יהודה ושים לבך על העקר הגדול הזה הנכלל במשנה הזאת והוא מה שאמר מסיני נאסר לפי שאתה הראית לדעת שכל מה שאנו מרחיקין היום אין אנו עושין אלא במצות הקב"ה על יד משה לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו כגון גיד הנשה ואין אנו אוכלין אבר מן החי מפני שהקב"ה אסר אותו לנח אלא לפי שמשה לבדו ע"ה אסר עלינו אבר מן החי ממה שצווה בסיני שיתקיים אבר מן החי אסור וכמו כן מילה מפני שאברהם אבינו מל עצמו ואנשי ביתו אלא שהקב"ה צונו על ידי משה רבינו שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע"ה הלא תראה מה שאמרו תרי"ג מצות נאמרו לו למשה מסיני וכל אלו מכלל המצות:
אמר המאירי פירשו בגמרא הטעם מאיסור הטומאה קדם לאיסור גיד שמתחלה נוצר העובר ואחר כך הגידין כמו שביארנו בראש הפרק ואם כן אין איסור גיד חל על איסור טומאה ור' יהודה סובר שאיסור גיד חל על הטמאה מפני שהגיד כולל באיסורו בני נח שהגיד נאסר להם מה שאין כן בטומאה ומ"מ חכמים סוברים שאין איסור גיד נוהג בבני נח והלכה כחכמים בשתיהן ר"ל שאין גיד הנשה נוהג בבני נח ושאין נוהג בטמאה אף לישראל ומ"מ אם אכל מחלב הגיד הרי הוא כאוכל משאר הבשר:
וזהו ביאור המשנה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן בהמה או חיה טהורה שמתו בלא שחיטה הרי הן נבלה ומטמאות במגע ובמשא כמו שיתבאר במקומו וכן בהמה וחיה הטמאות אפי' נשחטו שאין שחיטה מטהרת את הטמאה מידי נבלה עוף טמא אין נבלתו מטמאה כלל אבל עוף טהור נבלתו מטמאה בגדים ולא במגע ובמשא אלא כשהיא בתוך בית הבליעה מטמאה אף בגדים שעליו ובאיזה שיעור בכזית אע"פ שנבלת בהמה וחיה הטמאות מטמאה אין האוכלן לוקה משום נבלה אלא משום טמא שאין איסור נבלה חל על איסור טומאה הקודם לה:
כבר ידעת שאין בגידין בנותן טעם ואם כן האוכל גיד הנשה של בהמה טמאה פטור מן הכל איסור טומאה אין כאן שהרי לא אכל דבר שהוא בר אכילה ואיסור גיד אין כאן שהרי אינו נוהג בטמאה:
השליל אם איסור גיד נוהג בו אם לאו כבר ביארנוה במשנה ראשונה ובפרק בהמה המקשה וכן שמועת טמאות שהנזיר מגלח ביארנו בראש הפרק:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |