מאירי/חולין/קלט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאירי TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png קלט TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מוקדשין אלו שביארנו עליהם שהוא פטור מלשלח צריך אתה לשאול על איזה צד נאמר כן שאם היה קן זה בביתו ובביצים שלו תרנגולים ותרנגולת או יונים ושאר עופות שקננו בבית הרי אף בחלין אין כאן שלוח שאין דין שלוח אלא בעוף טהור ושאינו מזומן כמו שיתבאר כגון ייני שובך ועליה ועופות שקננו בפרדס ואם תאמר שנזדמן קן זה בחצרו ואין זה מזומן הואיל ואין הביצים שלו שלא קנאן על ידי חצר המשתמרת אע"פ שבשאר דברים קונה לאדם שלא מדעתו מפני שאסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליה ולפיכך אפי' היתה רובצת על הביצים או על האפרוחים בביתו מזומנים ולא קנתה לו חצרו והרי הוא אצלו שאין מזומן כמו שיתבאר וחייב לשלח אם היתה של חלין הרי מ"מ הואיל ואי אפשר לזכות בה אי אפשר לו להקדישה וכל שכן אם ראה קן במקום שאין קנוי לו ואין ביצים שלו שאי אפשר לו להקדישו שנאמר איש כי יקדיש את ביתו קדש מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו ואם שהגביה את הביצים או את האפרוחים וזכה בהם מ"מ שהרי אין כאן מזומן והרי בידו להקדישן הואיל וקנאם בהגבהה שלא אמרו שהאיסור מפקיע את הקנין אלא בחצרו שלא זכתה לו אבל בהגבהה מ"מ קנה ואחר שהגביהן הקדישן והחזירם למקומם ובאה האם עליהם והוא נוטל את הבנים ולימדנו על זו שפטור מלשלח את האם הרי אף בחולין כיוצא בזו פטור כמו שיתבאר ואם שהגביה את האם תחלה וזכה בה והקדישה והחזירה ואחר כך בא ליטול את הבנים ואתה אומר על זו שפטור מלשלח והלא כשתפש בה בתחלה נתחייב בשלוח ואין ההקדש מפקיע מצות השלוח שהיא קודמת לו שהרי כיוצא בזו אנו דנין בכסוי הדם שאינו נוהג במוקדשין שאם הקדיש תחלה ואחר כך שחט פטור מלכסות הא אם שחט תחלה ואחר כך הקדיש חייב לכסות הואיל ומצות הכסוי חלה עליו אין הקדש הבא אחריה מפקיעה הא כיצד אמרו במוקדשין שאין שלוח הקן נוהג בהם ושכיוצא בה בחולין חייב כגון שהיה לו שובך והקדיש אפרוחים שבו למזבח שהאמהות אינן ראויות מפני גדלן והיה בהן שגדלו ופרחו וקננו במקום שאין מזומן לו ומצאו על הקן והכינו נוטל את הבנים ופטור מלשלח את האם וכן כשהקדיש אף הגדולים או איזה עוף אף שאינו ממין הכשרים לקרבן והקדישו לבדק הבית ופרח לו וקנן במקום שאינו מזומן ונמצא והוכר ונוטל את הבנים ופטור מלשלח שהרי צריך להביאו לגזבר ומדברי גדולי המחברים יראה שהכל צריך להביא לידי גזבר:

מי שהקדיש מנה לבדק הבית ונגנב או נאבד עד שלא הגיע ליד גזבר אם אמרה בלשון הרי עלי חייב באחריותה ואם אמרה בלשון הרי זה פטור וכן בקדשי מזבח כמו שהתבאר במסכת ראש השנה:

מי שאמר בית זה עלי קרבן הואיל ואין הבית דבר הראוי ליקרב הרי זה לבדק הבית שמלת קרבן כוללת היא אף קדשי בדק הבית שנאמר ונקרב את קרבן י"י וגו' אצעדה וצמיד ואם אמר למזבח יראה שימכר ויביאו בדמיה עולות על הדרך שאמרוה במקדיש שדה אחוזתו למזבח כמו שיתבאר במקומו וכן המקדיש עצים ואבנים למזבח או טומטום ואנדרוגינוס ויוצא דופן הואיל ואין במינן קדש ימכרו בלא פדיון ויביא בדמיהן כל קרבן שירצה ואין זה כבעל מום שהבעל מום יש במינו קרבן מה שאין כן באלו ויש מי שפירש ענין זה ר"ל בית זה קרבן באומר דמי בית זה עלי קרבן וכן כתבוה גדולי המחברים:

נפל הבית אם אמר בלשון הרי עלי חייב באחריותו ואם אמר זה פטור אמר זה ואמר עלי כגון שאמר בית זה עלי חייב:

מי שהעריך או נדר את דמיו והפריש ערכו או דמיו ונגנבו או נאבדו הרי זה חייב באחריותן עד שיבואו לידי גזבר ואפי' לא אמר עלי מה שאין כן בשאר נדרים וכיצד אדם מעריך שלא יאמר עלי כגון שיאמר הריני בערכי או בערך פלוני:

הקדש ומעשר שחללם על מעות יצאו ההקדש והמעשר לחולין ואפי' לא הגיעו מעות הפדיון ליד גזבר וגנבו או נאבדו אין זה חייב באחריותן:

המשנה השניה והכונה לבאר בה החלק השני ר"ל שלוח הקן באיזה מין נוהג ובאיזה שבאותו מין ואמר על זה חומר בכסוי הדם מבשלוח הקן שכסוי הדם נוהג בחיה ובעוף מזומן ושאינו מזומן ושלוח הקן אינו נוהג אלא בעוף ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן [איזהו שאינו מזומן] כגון אווזין ותרנגולין שקננו בפרדס קננו בתוך הבית וכן יוני הדרסיאות פטור מלשלח אמר הר"מ פי' הדרסיות מיוחסים אל הודורוס המלך והוא התחיל לגדל יונים בבתים:

אמר המאירי חומר בכסוי הדם משלוח הקן שכסוי הדם נוהג בחיה ועוף בין מזומן בין שאינו מזומן כמו שהתבאר ושלוח הקן אינו נוהג אלא בעוף ובשאינו מזומן כגון יוני שובך ויוני עליה או אפי' אווזים ותרנגולים שהם גדלים בבית והם מזומנים אם מרדו ויצאו מן הבית וברחו וקננו בפרדס מקום שאין משתמר ואין נצודין אלא בטורח גדול כעין טורח שבמדברים ומתוך כך חייב לשלח אבל כל שקננו בתוך הבית אפי' מין שאינו מזומן כגון יוני הדרסיאות והם הגדלים בבתים פטור מלשלח שהרי גדולם בבית עושה אותם מזומן:

זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף