מאירי/חולין/קלו/ב

מאירי חולין קלו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כבר ידעת שבתרומות ומעשרות אין תורמין ומעשרין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה ומ"מ כל שאינו כלאים בחברו תורם ומעשר מזה על זה היו לו שני מיני חטים שחמתית ולבנה תורם מזה על זה וכן תאנים שחורות עם לבנות וכל כיוצא בזה:

היו לו שני מיני גיזה כגון גיזה לבנה וגיזה שחורה או גיזות של זכרים וגיזות של נקבות הרי זה נותן מזו על זו ואינו חושש:

יתבאר במשנה האחרונה שהלוקח גז צאנו של חברו אם שייר המוכר מקצת צאנו להגזז חייב המוכר להפריש ממה ששייר על הכל ואם מכר את כלן הלוקח חייב להפריש ומ"מ אם היו לו שני מיני גיזה ומכר את המין האחד ושייר את המין השני ואע"פ שרשאי ליתן מזו לזו לוקח נותן לעצמו ממין שלקח והמוכר נותן לעצמו ממין ששייר ומ"מ אם רצה למחול בזו ולפרוע בעבורו רשאי שנותנין גיזה משחורות על לבנות ומנקבות על זכרים אע"פ שגזת הנקבות רכה משל זכרים ואע"פ שגיזת הלבנות רכה משל שחורות:

מי שהרבה בתרומות יותר מן הראוי הואיל ושייר מקצת חולין תרומתו תרומה שהרי באומד היא ניטלת ואין שיעורה מן התורה אבל אם אמר כל גרני תרומה או כל הפירות האלו תרומה לא אמר כלום התורה אמרה ראשית אין ראשית אלא ששיריה ניכרין וכן הענין בחלה שהרי אין לה שיעור מן התורה:

במעשרות אינו כן שהרי במדה או במשקל או במנין הוא צריך לעשר ולא באומד ומתוך כך המרבה במעשרות יתר מן הראוי הפירות מתקנין אבל המעשר מקולקל שהרי הטבל מעורב בו הואיל והתורה נתנה בהם שיעור:

ראשית הגז אע"פ שאין לו שיעור מן התורה ואע"פ שכתוב בו ראשית אם אמר כל גזותי ראשית דבריו קיימין:

טבילה שתקן עזרא לבעלי קריין עמדו האחרונים ובטלוה וכבר ביארנו בענין זה הטעם בפרק מי שמתו במסכת ברכות מפני שאין דברי תורה מקבלים טומאה:

אין הזורע כלאים בכרם חייב משום כלאי הכרם עד שיזרע חטה ושעורה בתוך הכרם והוא הדין אם זרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד וכבר ביארנו ענין זה במסכת ברכות:

המשנה השניה והכונה לבאר בה ענין החלק השני ואמר על זה חומר בזרוע ובלחיים ובקיבה מראשית הגז הזרוע והלחיים והקיבה נוהגים בבקר ובצאן במרובה ובמועט ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים ואינו נוהג אלא במרובה וכמה הוא מרובה בית שמאי אומרים שתי רחלות שנ' יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן ובית הלל אומרים חמש שנ' חמש צאן עשויות ר' דוסא בן הורכנוס אומר חמש רחלות גוזזות ופרס חייבות בראשית הגז וחכמים אומרים חמש רחלות גוזזות כל שהן אמר הר"ם פי' ואינו נוהג אלא ברחלים שנ' גז צאנך ונאמר באיוב מגז כבשי יתחמם וצמר אחר זולתי צמר כבשים אינו ראוי למלבוש אצלם מפני שהוא קשה וצמר הכבשים הזכרים והנקבות רך והוא שיהיו לובשים אצלם ואמרו שהוא ניתן לו לצורך מלבוש והראיה הזאת על דרך רמז כמו שידעה בגדר כונתם כפי מה שביארנו בתחלת חבור זה ומה שהן יש לו שיעור והוא משקל ששים סלעים וכבר ביארנו בתחלת קדושין שמשקל הסלע עשרים וארבעה דרכמונים מהדרכמונים שמשקל אחד מהם ששה עשר גרגרי שעור והלכה כחכמים כמו שביארנו:

אמר המאירי חומר במתנות מבראשית הגז שהמתנות נוהגות בבקר וצאן ובכללם עז ותיש כמו שהתבאר במרובה או במועט ר"ל אפי' בבהמה אחת וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים בלבד הן זכרים הן נקבות שהזכרים ונקבותיהם הם הם שצמרו ראוי ללבוש וכבר ביארנו שאין מתנה זו ניתנת אלא כדי ללבוש ואינו נוהג אלא במרובה כמו שהוא מבאר עכשיו וכמה הוא מרובה ר"ל כמה כבשים יהיו לו ויהיו חייבים בראשית הגז בית שמאי אומרים שתים אבל לא אחת שהרי גז צאנך כתוב ואין אחת נקראת צאן ובית הלל אומרים חמש והלכה כדבריהם ור' דוסא מוסיף עוד לומר שאף בחמש אינו חייב אלא אם יש גיזה בכל אחת מהם משקל מנה וחצי שכך שיעורה של פחותה מן הגיזות ופחות מכאן אין קרויה גיזה וחכמים אומרים חמש רחלות גזוזות כל שהו פירשו בגמ' מנה ופרס בין כלם ולא מנה בין עשרים וחמש סלעים כמנה סתם האמור בתלמוד אלא מנה בן ארבעים סלעים שכן מצינו לפעמים במשנה מנה שיש בו ארבעים סלעים כמו שיתבאר בגמ' והלכה כחכמים ונמצא שכל חמש צאן שיש בחמש גזותיהם משקל ששים סלעים חייבות בראשית הגז ופירשו בגמ' דוקא שיהו מחומשות ר"ל שתהא בכל אחת משקל י"ב סלעים הא אם היתה באחת מהו פחות מכן אע"פ שחברתה ממלאה חסרונה או יותר פטורות:

זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שכתבנו הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הם:

ראשית הגז נוהג אף בטרפה אבל לענין מעשר בהמה אין הטרפה נכנסת לדיר להתעשר כלל:

אע"פ שביארנו בראשית הגז שהוא נוהג בטרפה אם גזז את המתה פטור ומ"מ נוהג הוא בכלאים:

הבכור אפי' נולד טרפה קדוש והרי הוא לכהן ונכסי כהן ואם לא נודע טרפותו עד שנשחט אם תם היה העור נשרף והבשר יקבר ואם במומו נשחט יקבר הבשר ויהנו הכהנים בעורו כמו שיתבאר במקומו:

מעשר בהמה נוהג בין בזכרים בין בנקבות וכן ראשית הגז מה שאין כן בבכור:

מעשר בהמה אינו נוהג אלא בבקר וצאן וכן ראשית הגז בכבשים ורחלים ובכור נוהג אף בבהמה טמאה ובלבד בחמור וכן נוהג באדם וכן מעשר בהמה וראשית הגז אין להם מקום אלא בפשוטים אבל לא בבכורות וכן לא הוקדשו אלו אלא לאחר הדבר ר"ל מתן תורה והבכורות הוקדשו במצרים:

היתום והוא שמתה אמו עם לידתו קדוש בבכורה אבל אינו מתעשר כמו שהתבאר ובכורה וראשית הגז נוהגות בו:

הלוקח טלאים שנולדו בשנה זו או ניתנו לו במתנה פטורין מן המעשר עד שיולדו ברשותו וכן שותפין שהביא זה מאה טלאים וזה מאה טלאים ונשתתפו בהן כל אותם המאתים פטורים מן המעשר שכל אחד מהם כמכור או כנתון ובכורה וראשית הגז נוהגין באלו השלש:

בכור בהמה טהורה גדולי המחברים כתבו שאינו נוהג אלא בארץ אף שלא בפני הבית וגדולי האחרונים שבספרד מגיהין עליהן בכך לומר שהוא נוהג אף בחוצה לארץ וזהו שאמרו כאן בפני הבית כלומר שהבכור נוהג אף שלא בפני הבית מה שאין כן במעשר בהמה וראשית הגז ומ"מ לענין פסק מעשר בהמה נוהג בחוצה לארץ מן התורה אלא שחכמים גזרו שלא לעשר בחוצה לארץ ולא אף בארץ אלא בקיום הבית גזרה שמא יאכלוהו בתמימות ואם עבר ועשר הרי זה מעשר ויאכל במומו אבל ראשית הגז כבר ביארנו שאין נוהג בחוצה לארץ אלא בארץ אף שלא בפני הבית:

הבכור נכסי כהן על הדרך שביארנו למעלה וכן ראשית הגז אבל מעשר בהמה הרי הוא שלמים:

בכור אע"פ שמצוה להקדישו בפה ולומר הרי זה קדוש אם לא עשה כן קדוש הוא מאליו:

מעשר אפי' עשר והקדיש בפה אינו מועיל אלא כונס כל הנולדים לשנה זו לדיר ופותח פתח קטן ומעמיד אמותיהן מבחוץ ויוצאין לקראתן אחד אחד ועוברים מאליהם תחת השבט ומונה והיוצא עשירי בין זכר בין נקבה בין תמים בין בעל מום סוקרו בסיקרא ואומר הרי זו מעשר ואם לא אמר הואיל והזכירו עשירי מ"מ הרי זה קדוש וראשית הגז אין בו אלא הפרשתו:

בכור יכול למכרו לכל אדם אם נפל בו מום ואפי' לא נפל בו מום יכול למכרו למי שאוכלו בקדושתו והמעשר אסור למכרו תם לעולם ואף בבעל מום אסור מדברי סופרים:

הבכור וכל קדשי מזבח בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אסורין בגיזה ועבודה שנאמר לא תגוז בכור צאנך ולא תעבוד בבכור שורך אע"פ שלא הזהירה תורה אלא בגזת הצאן ובעבודת השור הוא הדין אם גזז את השור או עבד בבכור צאן שהוא חייב אלא שדבר הכתוב בהווה:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף