מאירי/חולין/קכב/א

מאירי חולין קכב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המשנה השניה והכונה לבאר בה ענין החלק השני ואמר על זה ואלו שעורותיהן כבשרם עור האדם ועור החזיר של יישוב ר' יוסי אומר אף עור חזיר של בר ועור חטוטרת גמל הרכה ועור הראש של עגל הרך ועור פרסות ועור בית הבשת ועור השליל ועור שתחת האליה ועור האנקה והכח והלטאה והחומט ר' יהודה אומר הלטאה כחולדה וכלן שעבדן או שהלך בהן כדי עבדן טהורין חוץ מעור האדם ר' יוחנן בן נורי אומר שמנה שרצים יש להם עורות אמר הר"מ פי' חטוטרת ידועה ומה שאמר הרכה ר"ל כל זמן שהן רכות שלא נתקשו עדיין ושיעור זה כל זמן שלא נתן עליו משוי ור' יהודה אומר כמו שהחולדה עורה חלוק מבשרה ולא נאמר שעורותיהן כלן שוים בקושי וברוך וכדי עבודה שילך עליהם ברגלים כשיעור זמן מהלך ארבעה מילין מהלך בינוני ומה שאמר שעור האדם לא יטהר לעולם ואפי' עובד הוא בדרך כבודו של אדם כדי שלא יהנה בעורו ולא ישתמש בשום דבר ור' יוחנן דעתו ששמנה שרצים כלן עורן חלוק מבשרן וחולק על חכמים שאומרין שארבעה מהן עורן כבשרן ואין הלכה כר' יוסי ולא כר' יהודה ולא כר' יוחנן בן נורי:

אמר המאירי אלו שעורותיהן כבשרן ויש לעור אף בפני עצמו טומאת הבשר עור האדם לטומאת מת והשאר לטומאת (נבלת) [נבלה] עור חזיר של יישוב מפני שעורות אלו רכים הם ר' יוסי אומר אף חזיר הבר ואין הלכה כדבריו ועור חטוטרת של גמל הרכה ובגמ' יתבאר איזו היא קרויה רכה לענין זה ועור הראש שעל עגל הרך והוא שיונק ועור הפרסות והוא מארכובה ולמטה כמו שביארנו בפרק אלו טריפות ועור בית הבשת ר"ל בית הרחם של נקבה ועור השליל ועור שתחת האליה כל אלו עורות כבשר של אדם לטומאת מת והשאר לטומאת נבלות בין לצירוף כזית בין לטמא בפני עצמן ולענין שרצים לטמא בכעדשה עור האנקה והכח והלטאה והחמט אבל עור חלד ועכבר וצב ותנשמת עורן טהור ואפי' לא עיבדו או לא הילך בהם כדי עבודה ר' יהודה אומר הלטאה כחולדה ועורה טהור ואין הלכה כדבריו וכלן כלומר כל אלו שאמרנו שעורותיהן כבשרן שעיבד את העור טהורין וכן אפי' לא עיבדן אלא שהילך בהן ברגליו שדרך עורות לשטחן לפני הדורסן והוא תחלת עבודן וכל שהילך בהן בכדי עבודה והוא שיעור ארבעה מילין הרי הפקיעו מדין בשר וטהורין חוץ מעור אדם שהעמידוהו על טומאתו מדברי סופרים לטמא בכזית כבשרו אע"פ שעבדו כדי שלא ירגיל אדם לעבד עורות אדם וישתמש בהם ר' יוחנן בן נורי אומר שכל שמנה שרצים יש להם עורות חלוקין מבשרן ואין הלכה כדבריו:

זהו ביאור המשנה וכלה כסתם משנה הלכה היא חוץ מעור הראש של עגל הרך ומעור בית הפרסות שאין אלו נידונין כבשר ודברים שנכנסו תחת משנה זו בגמ' אלו הן:

חטוטרת של גמל הרכה שאמרנו הוא כל זמן שלא טענה משאוי ולא הגיע זמנה לכך הא אם טיענה והגיע זמנה לכך הרי אינה רכה ויצאה מכלל בשר הגיע זמנה לטעון ולא טיענה או שלא הגיע זמנה לטעון וטיענה הרי זה ספק:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף