מאירי/חולין/קי/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א מאירי ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל מה שביארנו בדין כחל אין בו הפרש בין כחל של מיניקה שיש בו חלב הרבה לכחל של קטנה שלא היה לה עובר מעולם אלא הכל אסור מדברי סופרים והכשירו על הצדדין שביארנו שלא חלקו חכמים בכחל וגדולי פורווינצא פירשוה בחבוריהם דוקא בכחל של מיניקה וממה שאמרו בתוספתא כחל של מיניקה קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו ואין זה כלום שלא תפשה בלשון זה אלא לרבותא שאף של מיניקה דיו בקריעה ואם לא קרעו אינו עובר ומ"מ לשון הסוגיא עיקר דקאמר כלישנא בתרא דרב דקאמר דלא קרעו אסור אף בדיעבד בשל מיניקה (מששא) [משמע] דבשאינה מניקה צריך קריעה לכתחלה אף בפני עצמו:
כבר ביארנו בפרק ראשון על מי שיצא ממקומו והלך למקום אחר שאם דעתו להשתקע ושלא לחזור למקומו הרי הוא כבני מקום זה מכל וכל ואין עליו חומרי מקום שיצא כלל ואם דעתו לחזור יש עליו חומרי מקומו אבל חומרי מקום זה אינם עליו מן הדין אלא שיש צדדין שהוא צריך לאחוז בהם והוא שאם בני מקום זה כותיים או עמי הארץ אין להתירם בפניהם אלא שיאכלם בייחוד אבל אם הם בני תורה או שיש להם מנהיגים בני תורה נוהג היתר אף בפניהם במה דברים אמורים בשנודע שהוא מותר אלא שמפני הגדר היו נוהגים איסור אבל אם היו נוהגים איסור בטעות מתירה בפניהם בכל ענין:
יראה לי משמועה שבכאן שאם לא היה זה המיקל מפורסם בחכמה כל כך אינו רשאי להתיר בשום צד ומ"מ כל חוץ לתחום מותר אף למי שאינו מפורסם שאר מפרשים פירשו השמועה באדם מפורסם ופירשו שכל חוץ לתחום מותר אף בפניהם ולא יראה לי כן שהרי מ"מ היה בכאן מנהיג בן תורה והיה לו לומר שאף בעיר היה רשאי לעשות כן אף בפניהם פירשו רבותי שאם דעתו להתעכב כאן שלשים יום ודעתו לחזור צריך לנהוג כחומרי שני המקומות בכל צד כמו שביארנו בפרק ראשון:
תלמיד חכם צריך לדקדק בעניניו שלא להכניס עצמו בספקות אע"פ שאין בהם שרש של איסור לשאר בני אדם:
ספק ערלה יתבאר במסכת קדושין שהוא מותר ומ"מ ראוי לתלמיד חכם שלא לאכול מהם עד שידע בודאי שאינן של ערלה ואם עשה רשאי גדול הימנו לתפשו על כך דרך ויכוח וכן שלא ישתמש בכל מה שיש לחוש לאיסורי הנאה כחרצנים הנמצאים ולא נודע אם הם של יין נסך אם לאו וכן שלא להשתמש בדבר אא"כ נתברר לו שאין לו עליו באותו תשמיש דין גזל וכן כל כיוצא בזה:
כבר ידעת על התפילין שקדושתן חמורה ושצריכין גוף נקי לפיכך חולי מעים וכן כל מי שאין יכול להשהות את נקביו אלא בצער פטור מן התפלין כמו שיתבאר במקומו בע"ה:
טלית שאולה מן התורה פטורה מן הציצית לעולם שנא' כסותך ולא של אחרים ומדברי סופרים לחייבה בציצית אחר שלשים יום מפני שכל הרואה אותו שלבשה שלשים יום סבור שהיא שלו שאין דרך להשאיל ביתר משלשים יום ויביא עצמו בכך לידי חשד:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |