מאירי/חולין/קיד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאירי TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png קיד TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
ריטב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המבשל בשר בפסולת הנשאר מן החלב אחר שנתחבץ והוא שנקרא בלשון תלמוד קום של חלב או מי חלב פטור בין על הבשול בין על האכילה ומ"מ כתבו חכמי הצרפתים שמדברי סופרים אסור לאכלו ואע"פ שלא נתבאר דבר זה בכאן כבר התבאר בפסחים שאסור לטבל בשר בכתח הבבלי ואין שם אלא קום החלב והוא שאמרו שם משום נסיובי דאית ביה:

עצמות וגידין וקרנים וטלפים אינן בדין בשר ואם בשלן בחלב פטור בין על האכילה בין על הבשול:

הפגול והנותר והטמא שבשלו בחלב לוקה על הבשול אבל אינו לוקה על האכילה משום בשר בחלב:

אע"פ שביארנו במי החלב שאינן כחלב מ"מ לא פקע שם משקה ממנו לענין הכשר זרעים וכשם שהחלב והשמן קרויים משקה לענין הכשר זרעים שהרי כתוב בחלב ותפתח את נאד החלב ותשקהו שמן כתוב משקה שמנים כך הקום היוצא מן החלב והמיחל היוצא מן הזיתים יש להם דין משקה לענין זה ומכשירים את הזרעים:

אע"פ שאמרה תורה באיסור בשול בחלב אמו לא סוף דבר אמו אלא בין בחלב אמו בין של אחותו בין בשאינו מינו כפרה והיא הנקראת כאן אחותו הגדולה וכיוצא בה בין במינו כגון רחל והיא הנקראת כאן אחותו הקטנה ואין צריך לומר בעז בין שבשל בשר גדייה או פרה בחלב של עצמה הכל אסור מן התורה:

המעשן או המבשל בחמי טבריה וכיוצא בהן כתבו גדולי המחברים שאין לוקין עליו:

ענין מעשר בהמה הוא שהיו מכניסין את הגדיים או את הטלאים או את העגלים לדיר והוא רחבה המוקפת ועושין פתח קטן לדיר שלא יצאו שנים כאחד ומעמידין האמהות מבחוץ שיהיו גועות ויצאו הוולדות לקראתם אחד אחד כמו שיתבאר במקום אחר וכשיוצאין מונה עד שיגיע לעשירי וסוקרו בסיקרא כמו שיתבאר במקומו ואין עגלים נכנסים לדיר עם הטלאים מפני שאין מעשרין מן הבקר על הצאן ומן הצאן על הבקר אבל הטלאים עם הגדיים נכנסים לדיר כאחד ומתעשרין זה על זה שכלם ר"ל בין רחל בין עז נקראין שה:

כבר ידעת שאין מעשרין מן הנולדים בשנה זו על הנולדים בשנה האחרת ושאחד באלול הוא ראש השנה לענין זה כמו שביארנו במסכת ראש השנה מעתה אם ילדו הוולדות בתוך שנתן שהרי הגדייה יולדת בתוך שנתה כמו שהתבאר בבכורות הרי היא נכנסת עם בנה לדיר להתעשר למדת שיש שהבהמה מתעשרת עם אמה ויש שאין מתעשרת עמה וכן יש שמותרת עמה בהרבעה ויש נאסרת כמו שיתבאר בסמוך בפרד בן חמור וסוסיא וכל שהיא טהורה אסורה עם אמה בשחיטת יום אחד ופרי עם פרי מותר בשחיטה כגון שני בני פרה וכן פרי עם פרי אסור בבשול כגון בשר בחלב אחותו וכל שכן פרי עם האם כגון בחלב אמו סוס שהוא בן סוס וסוסיא ויש לאמו בת מן החמור גם כן שמותר באחותו כמו שהתבאר ואסור באמו ויש חולקים בקצת דברים בענין זה כמו שהתבאר בפרק אותו ואת בנו:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף