מאירי/חולין/צה/ב

מאירי חולין צה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עופות שדחקו ונכנסו במקולין של ישראל וכבד או כליות בפיהם אם היה יום ששוחטין בו הרבה בהמות שנמצא רבן להיתר לדעת המתירים בנתעלם מן העין הרי הם בדין פורש ומותרין ויש אוסרין מטעם נתעלם מן העין לא נודע אם מן המקולין אם ממקומות הרחוקים יש מי שאוסר אף לדעת המתיר בנתעלם מן העין אא"כ כל סביבות המחוז רוב ישראלים ומ"מ בעופות הגדלים בבית ואין לחוש להם לרחוק מקום מותרין:

עמי הארץ ועבדים ושפחות שולחין בידם בשר בלא סימן ואין חוששין להם ומ"מ אם חשודים הם עליה יש לחוש בהו ויש מתירין בעבדים אפי' לא מלו וטבלו הואיל ואימתו עליהו:

מי שהניח בביתו בשר והניח נכרי לשם והוא יוצא ונכנס מותר ואינו חושש שאין המשמר צריך להיות יושב ומשמר אלא אע"פ שיוצא ונכנס מותר ואע"פ שמסור לו לנגעו כמו שביארנו בפרק ראשון ג' א':

ענינים הרבה מתבארים במסכת ע"ז שהם משתלשלים למקומות אלו מענין מפקיד אצל נכרי ואצל חשוד וכולם יתבארו במקומם בע"ה:

כבר ידעת שהתורה אסרה שלא לעשות דבר או להמנע מעשות דבר על פי הנחשים שנאמר לא תנחשו ומ"מ לא כל דרכי הנחש נאסרו אלא יש מהם אסורים ויש מהם מותרים וכבר הארכנו בביאור דבר זה בכדי הצורך בשביעי מסנהדרין:

טביעת עינא גדול הוא מן הסימן שהסימן אדם קרוב לטעות בו מה שאין בטביעות עינא וכבר ידעת שאין הורגין את הנפש בסימן ר"ל אם אמרו שהרגו אדם בחור בקווצות שחורות ובחוטם עקום וכיוצא באלו ואע"פ שמצאו אדם אחד בסימנין אלו ואם אמרו אנו מכירין בזה שזה הוא שהרג אע"פ שלא נתנו בו סימן נהרג ומ"מ לענין אבידה אין מחזירין אותה בטביעות עינא לא מחסרון טביעות עינא אלא מצד שהתורה אמרה דרשהו אם רמאי הוא אם לאו ושמא יאמר הוא טביעות עינא יש לי בו ומשקר בכך מחמת חמדת ממון ומתוך כך אין אנו מאמינים בו בכך עד שיתן סימן הראוי לסמוך עליו שאין בו מקום לשקרות אא"כ הוא צורבא מרבנן שאין לחוש בו שישקר על הדרך שיתבאר במקומו:

יש שואלים אחר שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ומדאוריתא היאך אמרו מדאוריתא חד בתרי בטיל עד שכתבנו בכל תערובת איסור יבש ביבש שבטל ברוב כמו שיתבאר והרי האיסור קבוע ואין לומר שאין דין קבוע נאמר אלא בדבר חשוב שהרי בשרץ וצפרדעים ונגע באחד מהם הוא אמור במסכת כתובות ט"ו א' וכן אין לומר שלא נאמר דין קבוע אלא בשמכירין האיסור כגון תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ואינו יודע איזו לקח וכן תשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהם אבל כל שהאיסור מעורב ואינו ניכר אין אומרים כל קבוע וכו' אי אפשר לומר כן שהרי בשור הנסקל שנתערב בשאר שוורים הוא אמור במסכת זבחים ע"ג ב' אלא שהסכימו חכמי האחרונים לומר שכל שהאיסור ניכר ונודע מקומו יש בו דין קבוע מן התורה לידון כמחצה ואף בדבר שאינו חשוב ואם לא היה האיסור ניכר מן התורה אין בו דין קבוע אלא אחד בשנים בטל אלא שחכמים גזרו ליתן בו דין קבוע בדבר חשוב שאינו בטל לעולם כענין שור הנסקל וחבריו מן הדברים שאין בטלים וזו של שור הנסקל מדרבנן נמצא בדבר שאינו חשוב ואין האיסור ניכר יבש ביבש בטל ברוב אף לדברי חכמים ולמטה יתרחבו הדברים בענין זה בעזר הצור:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף