מאירי/חולין/עו/ב

מאירי חולין עו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואחר כך בא אמימר ואמר תלתא חוטי הוו והוא שהענין ידוע שכל שאנו אוסרין את הבהמה מחשש צומת הגידין הכל תלוי בבדיקת הצומת שאם אנו מוצאים את כולם שלמים ודאי כשר ואמר שבבהמה שלשה גידין וכל שנפסק הגדול כלו שהוא רוב בנין או השנים הדקים שהם רוב מנין טרפה ומר בר רב אשי מיקל לומר שאין טרפה אלא בשנפסק הגדול ואחד מן הדקים וכן הלכה ובעוף הם ששה עשר וכל שנפסק אחד מהם טרפה ובדיקתם קשה הרבה עד שקצת רבני צרפת כתבו שאין סומכין בהם בבדיקה:

ואחר כך בא רב יהודה לפרש שצומת הגידין ברובן ופרשו בו ברוב אחד מהן ואקשי ליה שמואל ואפי' מיפסיק חד הא אכתי איכא תרי והיאך אתה אוסר ברוב אחד ולשמואל מיהא אפי' נפסק רוב כל אחד ואחד ולא נשתייר מכל אחד מהם אלא כחוט הסרבל כשרה ויש גורסים אפי' כחוט הסרבל והכל אחד כלומר כל שנשתייר מהם כלום וחזרו ופירשו דבריו של רב ברוב כל אחד ואחד וכן הלכה דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי ומיהו כלישנא בתרא ולקולא וכל שלא נפסקו מכל וכל אין הבהמה מיטרפת אלא ברוב כל אחד ואחד אע"פ שבכל מקום רבו ככלו והיה לנו לאסור ברוב אלימא ורוב חד מן קטיני בהדיא מ"מ בטרפות אין מדמין מזו לזו וכל שכן מדוכתי אחריני לדידהו והכי קים להו לרבנן שכל שלא נפסקו מכל וכל אפי' נפסקו שנים ברובן כל שהאחד נשאר רובו שלם כשרה ובעוף יראה גם כן שכל שנשאר אחד שלם או רובו שלם אפי' נפסקו החמשה עשר ברובן כשר ומ"מ יש לפקפק בה הואיל ובששה עשר חוטין אמרו שפסיקת אחד מהם אוסרת אף ברוב אחד טרפה וכן כתבוה גדולי המחברים ואחר כך חזרו במה שאמרו במשנה בנשבר העצם במקום סאין עושה אותה טרפה שאם רוב בשר קיים כשר אף האבר ואם אין רוב בשר קיים אבר אסור ובהמה מותרת ועכשיו נחלקו בנשבר במקום שעושה אותה טרפה והוא שאמרו אמר רב למעלה מן הארכובה אם רוב בשר קיים זה וזה מותר ואם לאו זה וזה אסור ולפי שטתנו שנשבר בעצם שלישי שאם נחתך אסור לדברי הכל ובנשבר אם רוב בשר קיים זה וזה מותר שאין השבירה במקום שרוב בשר קיים כלום ופירושה בלא יצא לחוץ ומתוך כך דיו ברוב בשר קיים ואם יצא לחוץ אף היא כשרה ובלבד בשיהא עור ובשר חופין את רובו כמו שנבאר ואם אין רוב בשר קיים הוה ליה כנחתך וזה וזה אסור ולמטה מן הארכובה ר"ל לשטתנו אף בעצם אמצעי כל שאינו במקום צומת הגידין אם רוב בשר קיים זה וזה מותר ואם אין רוב בשר קיים בהמה מותרת שאף בנחתך כן ואבר מיהא אסור כאלו נחתך ושמואל אמר אף למעלה כל שלא נחתך בהמה מותרת דשני ליה בין חתוכה לשבורה והלכתא כרב ומה שאמרו אחר כן תנו רבנן נשבר העצם ויצא לחוץ אם עור ובשר חופין את רובו מותר אינו חדוש אחר אלא שהראשונה בלא יצא לחוץ ודיה ברוב בשר קיים ובאה בריתא זו ללמד שאם יצא לחוץ צריך לעור ובשר חופין את רובו וכן הדין במקום שאין עושה אותה טרפה ולענין האבר וכמו שפירשנו:

ולדעת הפוסקים כלישנא קמא דרב יהודה ונחתך עצם אמצעי טרפה מפרשים מחלקת זו בלמעלה מארכובה התחתונה ר"ל שנשברה בעצם אמצעי וטעם איסור האבר הוא משום אבר המדולדל מפני שדנו בו שכל שהוא כן אינו יכול לחזור ולחיות ומה שהקשו יאמרו אבר שחיה ממנה מוטל באשפה וכו' כבר פרשנוהו וכן מה שאמרו שאבר עצמו מטמא במשא כלומר שהשחיטה עושה נפול ומה שהקשו בה ממה שאמרו ששחיטת טרפה טהרה אותו ואת האבר המדולדל בה ומה שאמר בו על שהיה מחזר להקשות מניגרי בריאתא והיה לו להקשות ממתניתין דקאמר הוכשרו בדמיה כלומר לקבל טומאה אלמא דטומאת עצמה מיהא אין בה ומה שהשיבו הוא דאיכא לדחויי כדדחינן לעיל ר"ל דהוכשרו קאי אבשר ולא אאבר הא אבר מיהא אפשר שאף טומאת עצמו יש לו כבר ביררנו הכל למעלה ואין הכונה עכשיו אלא לברר דין חתיכת הרגלים ושבירתם ושמיטתם וענין צומת הגידין:

זהו מה שביררנו בענין השמועה מתוך דברי המפרשים עם מה שנתחדש לטובה להוסיף על דבריהם או לגרוע מהם מעתה נשוב לסדר הענין כלו על הסדר כמו שייעדנו ונאמר:

שלש עצמות יש ברגלי הבהמה וכנגדן בעוף הראשון הוא הירך וראשו מחובר לגוף ועומד בעצם חלול שבגוף כבוכנא באסיתא וראשו זה הוא הנקרא בוקא דאטמא וראשו התחתון מחובר עם העצם השני שאנו מזכירין עכשיו העצם השני הוא הנקרא שוק וראשו העליון מחובר עם ראש התחתון של ירך וראשו זה הוא הנקרא רכובה שכנגדו בגמל ניכר וראשו התחתון מחובר עם ראש העצם השלישי שאנו מזכירין עכשיו העצם השלישי הוא הנקרא רגל והוא הנמכר עם הראש ראשו העליון מחובר עם ראש תחתון של שוק וראשו זה הוא נקרא רכובה הנמכרת עם הראש ועליו אנו אומרים ארכובה סתם וראשו התחתון מחובר עם פרסות הרגל נמצאו שלשה שמות אלו הירך והשוק והרגל ושמות ראשיהן העליונים בוקא דאטמא רכובה שכנגדה בגמל ניכר ורכובה הנמכרת עם הראש או ארכובה סתם ויש בין ראש תחתון של עצם שני לראש עליון של עצם שלישי הנמכר עם הראש עצם קטן שמחבר שני הראשים והוא נקרא בלשון תלמוד ערקום ובלע"ז בורינקיק ולמעלה מאותו הערקום והוא סוף העצם השני שבו תולין הטבחים את הבהמה צומתין ומתחברין בבהמה שלשה גידין אחד גס ושנים דקים והם כלפי צד פנים הרואה גוף הבהמה ומתפשטין משם למעלה בעצם האמצעי והוא השוק עד שמתחילין ליבלע בתוך הבשר ומתרככים שם וחוזרין כעין בשר ואין להם משם ואילך דין גידים ושיעורם ממקום יציאתם עד מקום שנתרככו ולא נקראו עוד גידין בבהמה גסה עד ארבע אצבעות ויש אומרים שש עשרה אצבעות ואין הדברים נראין ובבהמה דקה לא נתפרש בו שיעור על צד הכמות אלא על צד איכות והוא לפי מראיהן ומשמושם כל שהם עומדים בקשים והם לבנים הם נקראים גידים משהתחילו להתרכך ולהצטבע אין נקראין גידין וסוף הדברים הכל חוזר לדעתנו לכניסתם בבשר שמכיון שמתחילים ליכנס בבשר הם מתחילים להתרכך ולהצטבע ויש בין שני אלו השיעורים שיעור אחד שהם לבנים קצת ועינם מזהיר כעין הזכוכית אלא שאינו לובן גמור ונקרא בלשון תלמוד זיגי והוא בתחלת כניסתם בבשר ולשיטתנו אינו בכלל הצומת כלל וכן יש גידין במקום זה בבהמה כלפי חוץ בצד שהזנב שוקף עליו ואינו בדין האמור בגידין כלל וכן יש בשלשה גידין אלו גידים אחרים נבלעים בתוכם ואותם הנבלעים אינן בכלל גידין כלל:

ובעוף יש בו גם כן שלש עצמות שהזכרנו ויש בו גידים גם כן צומתין במקום שכנגדו צומתין בבהמה בסוף העצם השני ויש עופות שיש בם אותו ערקום שהזכרנו אלא שבעוף יש בו גידין הרבה והם ששה עשר וכלם דקים ואין בהם דקדוק אם לצד פנימי אם לצד חיצון וכולם נקראים גידים אלא שיש מהם נבלעים באחרים ואין נקראים גידים לא להשלמת מנין ולא לדין איסור שבגידין ומתפשטין על הדרך שביארנו בבהמה ושיעור תחום שלהם עד היכן נקראין גידין לא נתפרש אלא שנראה לשער בהם כשיעור מה ששערנו בבהמה דקה לפי מה שאנו כוללים בה ר"ל להיות סוף הדברים עד שיתחילו ליכנס בבשר שכל התחומין והסימנין תלויים בה:

הרי שביארנו וציירנו עכשיו מנין העצמות והגידין ותכונתם והרי אנו מתחילים עכשיו לבאר דין השמטת ראשי העצמות זה מזה ודין נשבר איזה עצם שבהם אלא שהוא לשם עדין ודין נחתך איזה עצם מאלו מכל וכל ודין פסיקת הגידין או קצתם:

כל שידוע בגידין שנטלו כלם או נפסקו במקום שהם צומתים והוא מראש התחתון של עצם שני עד שמתחילין להכנס בבשר אע"פ שהעצמות קיימים טרפה ניטלו או נפסקו קצתם מכל וכל אם בעוף טרפה אפי' באחד מהם אם בבהמה אינה טרפה אא"כ נפסק רוב מנינם ורוב בנינם והוא האחד הגס עם אחד מן השנים הדקים הא אם נפסקו שנים הדקים הרי נשאר רוב בנין ואם נפסק הגס הרי נשאר רוב מנין:

נפסקו הגידין במקצת אם בבהמה אפילו נפסק רוב שנים ואפי' רוב הגדול ורוב אחד מן הדקים כשרה עד שיפסק רוב כל אחד מהם:

בעוף גדולי המחברים מורים לאיסור ברוב אחד מהם ויש מי שמורה שלא לאסור אלא ברוב כולם על הדרך שבארנו בבהמה:

נשמט ראש עצם הירך ממקומו והוא בוקא דאטמא כבר התבאר שאם נפסקו גידין המחברין ונתאכלו עד שאם אדם מותחן נפרכים טרפה ואם לא כשרה נחתך עצם הירך באיזה מקום שבכלה והוטל לאשפה טרפה ואפי' נשארו שוק ורגל על ידי בשר וגידין שנשארו לשם הכל טרפה נשבר עצם זה ולא יצא לחוץ אם אין רוב בשר שעל העצם קיים הכל טרפה ואם רוב בשר קיים כשרה ואין אנו צריכים בה לעור ובשר חופין את רובו וכדעת שניה שהזכרנו במשנה והיא עקר:

נשבר עצם זה ויצא לחוץ אע"פ שרוב בשר קיים אם אין עור ובשר חופין רוב השבר טרפה ואם עור ובשר חופין את רובו כשרה שכל נשבר העצם ולא יצא לחוץ ברוב בשר קיים או יצא לחוץ ועור ובשר חופין את רובו ולא יצא אלא מיעוטו חוזר הוא ומתרפא הא כל שנשבר ואין רוב בשר קיים או יצא מקצתו ואין עור ובשר חופין את רובו הרי הוא כנחתך ויש מפרשים שדין יצא לחוץ ולא יצא הכל שוה ושניהם צריכים עור ובשר חופין את רובו ואין נראה כן שהרי משנתנו לא הוזכר בה יצא לחוץ ומתוך כך לא הצריכה אלא לרוב בשר קיים ובריתא הזכירה יצא לחוץ והצריכה לעור ובשר חופין את רובו וכן עקר וזו היא שנחלקו עליה רב ושמואל והלכה כרב:

נשמט ראש עצם אמצעי והיא רכובה שכנגדה בגמל ניכר ממקום חבורו בסוף עצם עליון ויש אומרים שזו נקראת שמוטת ירך ואסורה אע"פ שלא נפסקו ולא נתאכלו גידין המחברין אותן ויש אומרים שאין זו שמוטת ירך ששמוטת ירך הוא בוקא דאטמא שפירשנו ענינה אבל זו כשרה אע"פ שנפסקו ונתאכלו גידין המחברין אותן נחתך עצם זה האמצעי למעלה מצומת הגידין והרי הוא באשפה עם כל הגידין שתחתיו ועם הצומת עצמו לשטתנו כשרה ותמה על עצמך שאם נחתכה למטה מזה במקום צומת הגידין טרפה וזהו שאמרו בדברים המחודשים שבטרפות אל תתמה שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיה כדרך האמור כאן וכדרך האמור בטחול דאי אינקיב בקולשיה כשרה ובסומכיה טרפה ובכבד מקום מרה טרפה ושאר מקומות כשרה ומ"מ גדולי הרבנים אסרוה כמו שביארנו וקצת חכמי הדורות מסכימים בזו:

נשבר עצם זה למעלה מצומת הגידים אם יצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו לדעת המתיר בנחתך וכשיטתנו מתיר בזו ומשליך את האבר ולדעת האוסר וכשטת גדולי הרבנים אסור את כלה:

לא יצא לחוץ ורוב בשר קיים או שיצא מעט ועור ובשר חופין את רובו הכל מותר:

נחתך במקום צומת הגידין באיזה מקום שמתחלת הצומת עד מקום שמתחילין ליכנס בבשר והוטל לאשפה טרפה שהרי ניטל צומת הגידין שמא תאמר יחתכנה קודם שחיטה למעלה לדעת המתיר בה אומר אני שכיון שנחתכה במקום צומת הגידין כבר נתפשט הכאב עד שאינה יכולה לחיות ואין לה תקון וגדולי האחרונים מקילין בכך ואין נראה כן:

נשבר במקום צומת הגידין עצמו לדעתנו צריך בדיקה שהרי אי אתה חושש בו מצד העצם אלא מצד חשש הגידין וכל שאתה מוצאם שלמים מותר והעצם אם יצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו או שלא יצא ואין רוב בשר קיים משליכו ומ"מ גדולי המפרשים אסרוה אע"פ שהגידין קיימין מפני שמכיון שנשבר העצם במקום הצומת אין לצומת עוד במה להשען אלא דרך חולשה ועל כל פנים עתידים הם להתפרק והרי הם כמי שנתפרקו כבר וזהו לדעתם מה שאמרו בכאן הנהו גידין הרכין דאתו לקמיה דרבא שנשבר העצם במקום צומת הגידין כמו שנבאר בסמוך והיה רבא סבור להיותם משלימין לרוב הואיל וגידין אלו עם הבשר היו מצטרפין להיות חופין רוב העצם הנשבר שאע"פ שסופן להתקשות הואיל ועכשיו רכים הם הרי הם כבשר ובדרך שאמר ר' יוחנן עליהם שנמנין עליהם בפסח וזו ודאי בעצם אמצעי היה שגידין אלו אינן אלא באמצעי ונראה שנשבר שם במקום הצומת והיו גידין אלו הנבלעים בתוך האחרים משלימים לרוב והיה סבור רבא להכשירה אלמא הגידין היו קיימין ואסרוה אחר כן מפני שאין אותם הגידין מגינים אלמא כל שנשבר במקום צומת הגדין אפי' גידין קיימים טרפה ואי אפשר לפרש שלא נאמרה אלא להיתר האבר או לאיסורו הא הבהמה כל שהגידים קיימים מותרת חדא דמשום אבר לא קאמר התורה חסה ועוד דהא אותבו ליה לריש לקיש ואיסורא דאוריתא כלומר ריש לקיש דקאמר לענין פסח דלאו בשר הוא ואיסורא דאוריתא ואת אמרת התורה חסה וכו' ואי באבר הרי איסור אבר המדולדל אינו מן התורה כמו שביארנו למעלה וכן אין לפרשה בלמעלה מצומת הגידין שהרי לשיטתנו אין מיטרפת בה בחתיכה ושבירה ומ"מ יש מי שמפרשה לאיסור אבר ואע"פ שאמרו כאן איסורא דאוריתא ואבר מדולדל אין בו אלא איסור חכמים שמא הם היו סבורים כן או שמא כשאמרו שאין איסורו מן התורה ביש שם מיהא מיעוט בשר אבל זה לא היה שם בשר כלל אלא אותם הגידים ואינן כלום והרי הוא כנחתך לגמרי ומ"מ יש מפרשים אותה בעצם הירך ומגידין של גיד הנשה קאמר ואף תלמידיהם של גדולי המפרשים כתבוה כן ונמצא לדעתנו שזו כשרה ובבדיקה כמו שכתבנו ויש מתירין אף בלא בדיקה שאין שבירת עצם מזיק בעצם זה מצד עצמו וכן אין הגידים עשויים להתפרק לשבירת עצם הסמוך להם ולעולם אין בעצם אמצעי שום טרפות אא"כ נתבררה פסיקת הגידין כגון נחתך או שראינום שנפסקו הא נשבר ולא ראינו שנפסק גיד מהם אין אנו צריכין לבדיקה:

ויראה לי כדעת שכתבנו לשיטתנו ממה שאמרו בפרק אלו טרפות ההוא בר טביא דהוה מפסקן כרעיה בתריאתא ובדקוה בצומת הגידין אלמא אף בשבירה מצאו להם צורך בדיקה אלא שאפשר שנחתכו במקום הפרק וצריכות בדיקה אבל כל שלמעלה מן הפרק אע"פ שלא נכנסו עדין בבשר אף לבדיקה אין צורך והדברים נראין לי כן שחשש זה אינו אלא במקום התחלת הצומת שהגידין מתחברין ומשתרשים שם ואם בתחלת הפרק כל שנשבר ראש העצם השני ודאי מתפרקים הם לעין ואם נשאר ראש העצם שהם מחוברים שם אע"פ שהוא נשבר סמוך להם אין מקום לחשש פירוק כלל:

נשמט ראש עצם תחתון למעלה מן הערקום ממקום חבורו בסוף עצם שני ששם מתחילין צומת הגידין צריך בדיקה בצומת הגידין כדין נשבר לשם לדעתנו ואם נמצאו קיימים כשרה לא נמצאו קיימים טרפה על הצדדין שביארנו ומ"מ הרבה מפרשים מסכימים שלא לסמוך על בדיקה בגידי העוף ועל דרך האמת בדיקה קשה היא אלא שמ"מ ראינו לרבותינו נ"ע שהיו עסוקים בה ולמדנוה מהם:

נשבר הערקום עצמו ויצא לחוץ הבהמה מותרת אפי' נפסקו גידין שלו ומשליכין ממנו ולמטה נשמט ראש עצם התחתון מן הערקום כשרה נשבר עצם התחתון באיזה מקום שבו הבהמה מותרת ואבר עצמו אם יצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו אסור ואם לא יצא ורוב בשר קיים או שיצא ועור ובשר חופין את רובו מותר:

כל שאנו אוסרין את האבר ומתירין את הבהמה יש אומרים שצריך לחתוך מקום השבר מן העצם הנשאר בהיתר וכמו שאמרו למעלה באבר של עובר לא נצרכה אלא למקום חתך ואיני מודה בכך שאם אמרו באבר של עובר ודין הוא מפני שאין מקום החתך בכלל כל שבבהמה תאכלו הואיל ופיה כלפי חוץ אבל באבר המדולדל אין צריך בכך:

רגלי הבהמה הראשונים אינם בכלל זה לענין איסור הבהמה אלא אף אם נשבר עליון שבה או נשמט ממקום חבורו בגוף הבהמה כשרה ואין חוששין לריאה כלל כדרך גף שבעוף אבל לענין עצמות עצמן כל שנשבר איזה עצם באיזה מקום שבו אם יצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו או לא יצא ואין רוב בשר קיים האבר אסור כדין האבר המדולדל ואם לא יצא לחוץ ורוב בשר קיים או שיצא ועור ובשר חופין את רובו מותר אף האבר וכן הדין באגפי העוף אלא שבגף אם נשמט ממקום חבורו בגוף טרפה מחשש הריאה או תבדק כמו שהתבאר:

מה שביארנו לענין איסור אבר שאם יצא לחוץ צריך שיהא עור ובשר חופין את רובו צריך שיהא מחופה ברוב עביו ורוב הקפו והכונה ברוב עביו שלא יצא רוב חלל העצם בחוץ אלא שיהא מיעוט החלל נגלה ורובו נכסה אבל אם רוב החלל בחוץ אפי' יצא דרך נקב קטן ורוב בשר שבסביבות השבר קיים אסור ורוב הקפו הוא שצריך שיהא רוב הקף העצם נכסה שאם היה רוב היקף העצם מגולה אע"פ שחללו נדחק לצד העור והבשר ולא נגלה כלל אסור:

ויש מי שמפרש רוב חללה ורוב הקפה הכל בחלל העצם וכעין רוב חלל ורוב היקף האמור בגרגרת שפעמים שהעצם עב מצד אחד ודק מנגדו של אותו צד ולפעמים מחופה רוב הקפו ולא רוב חללו כשהשבירה מצד העב ולפעמים רוב הקפו ולא רוב חללו כשהשבירה באה מצד הדק על הדרך שפירשנו בגרגרת:

עור לבדו אע"פ שהיה מקיף רוב חללו ורוב הקפו אינו מציל אא"כ יש עמו בשר ומגדולי המחברים חולקים בזו היה העור חופה חצי השבר ובשר חופה את הנשאר אינו מציל עד שיהא הרוב מחופה בבשר אבל אם היה הרוב מחופה בבשר והעור לבדו משלים לרובו כשרה ובשר שאמרנו יש אומרים דוקא בעור על גביו ויש אומרים אף בשר לבד:

דברים אלו בבהמה נאמרו אבל עופות הואיל ורכים הם הרי עור שלהם רך ודי לנו במחצה עור ובמחצה בשר אבל עור לבדו אינו מציל אלא בראש התחתון של שוק וכן כל שלמטה מזה שכך דרכו שלא להיות שם אלא העור לבד והוא דבק שם ומגין כבשר והרי החזיק העור בשלו ויש אומרים שבעופות הגסים צריכים אנו לחפיית רוב בשר במקומות שיש שם בשר:

היה שם עור לבדו בלא בשר אלא שנתחדשו רירים בין עור לבשר יש אומרים שאותם רירים ממלאים מקום הבשר וכשרה והם גורסים על זה בתלמוד דקנא משכא ריריה ואנו גורסים דידיה כלומר החזיק העור בשלו על הדרך שביארנו:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף