מאירי/חולין/כה/ב

מאירי חולין כה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אע"פ שביארנו בגולמי כלי מתכות שאין מקבלין טומאה אם נגמר הכלי מכל וכל אלא שהוא חסר כסוי מקבל טומאה שהכסוי דבר אחר הוא ואין הכלי נעשה חסר בשבילו:

כלי עצם הן של עז הן של שאר מיני בהמה וחיה אפי' נעשו מן הקרנים והטלפים מקבלים טומאה ודינם ככלי עץ לענין פשוטיהם ולענין גלמיהם ויש דנין אותן ככלי מתכות לטהר גולמיהם וכלי עצמות העוף אין מקבלין טומאה ובמקום אחר התבאר על העשוי מכנף העזניה שמקבל טומאה:

מה שביארנו בפשוטי כלי עץ שאין מקבלין טומאה אין הדבר מוחלט לומר כן מכל וכל אלא יש מהן שאין מקבלין טומאה כלל ויש מהן שאין מקבלין טומאה מן התורה אבל מדברי סופרים מקבלין טומאה ודוקא בשאר טמאות אבל במדרס הזב ושאר מטמאי משכב ומושב מיטמאין מן התורה ונמצא הענין חלוק לשלשה ענינים ויש חולקים אף במדרס הזב לומר שאינו אלא מדברי סופרים ודבר זה כבר ביארנוהו בתלמוד בבא בתרא בפרק הבית והתבאר במקום אחר על עץ של אשכרוע שאין גולם שלו מקבל טומאה:

המשנה העשירית והכונה בה להתחיל בביאור החלק הששי לבאר בגוף אחד שהדינין מתחלפין עליו לפי זמנו שכל זמן שהוא ראוי לאחד מן הדינין הוא נפקע מן האחר ואמר על זה התמד שלא החמיץ אינו נקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה וכשהחמיץ נקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה אמר הר"מ פי' לפעמים נותנין מים על שמרי יין או על זגי הענבים ומסננין אותן המים והן צבועין אבל אין בהם טעם יין ואותו המסונן הוא הנקרא תמד וכשיזקין זמן ארוך לפעמים הוא מחמיץ ולפיכך גם כן קודם שיהא חומץ הרי הוא חשוב כמים ועל כן אין לוקחין אותו ממעות מעשר שני לפי שהכל נלקח ממעות מעשר שני חוץ מן המים ומן המלח וכבר נתבאר זה במקומו:

אמר המאירי התמד עד שלא החמיץ וכו' פי' כבר ידעת שמעשר שני יש לבעליו להביאו לירושלים ואם הבאתו לירושלים כבדה עליו מחללו על מעות ומביא המעות לירושלים ומוציאן לשם ולא בכל דבר אלא בדומה לענינים שפירש בו הכתוב ר"ל בבקר ובצאן ביין ובשכר וזהו פרי מפרי וגדולי קרקע נמצא שאין מוציאין אותן במים ובכמהין ופטריות וכיוצא באלו וכן ידעת בענין מקוה שכל מקוה שאין בו ארבעים סאה והביא עליו שלשת לוגין מים שאובים והשלימוהו לארבעים פסול עד שאף אם ירדו עליו גשמים בכדי שיעור אותן שלשת לוגין או יותר לא הועיל אבל יין ושאר משקין כגון חלב ודם וכיוצא בהן על דרך זה אינו מעלה ומוריד ואם ירדו עליו גשמים והשלימוהו כשר שאין היין ושאר משקין פוסלין אלא בשנוי מראה הא אם שנה מראיתו אפי' לוג אחד במאה סאה פסלוהו וכן צריך שתדע שהמתמד ר"ל שנתן מים בשמרים לסננן אם הוציא ביתר בכדי מה שנתן הרביע ר"ל שנתן שלשה והוציא ארבעה הרי זה יין גמור ומברכין עליו בורא פרי הגפן ומקדשין עליו אע"פ שלא החמיץ ואם לא הוציא כל כך אלא פחות מזה או כדי מדתו לבד אם החמיץ הרי הוא יין גמור אע"פ שאין כאן מראה יין שאין אחר הטעם כלום ואומרין שנבלעו המים ויצא יין ואם לא החמיץ הרי הוא כמים גמורים מעתה פי' משנה זו כך הוא התמד שלא הוציא ממנו אלא כדי מדתו ולא החמיץ מים בעלמא הם ואינן נקחים בכסף מעשר ופוסלין את המקוה כמים הואיל ויש להם מראה מים וטעם מים משהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואינן פוסלין את המקוה בשלשת לוגין אפי' לא קבל התמד מראה יין שאין אחר הטעם כלום ומ"מ אם נשתנה מראיתו של אותו התמד נפסל הא אם נתן שלשה והוציא ארבעה החמיץ נקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה:

זהו ביאור המשנה וכל מה שפרשנו בה הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף