ליקוטי מוהר"ן/קנה

ליקוטי מוהר"ן קנה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עצבות הוא מדה רעה מאד. ומה שהאדם אינו נוסע להצדיק, הוא מחמת עצבות וכבדות.

וכן מה שאינו מתפלל כראוי, הוא מחמת עצבות ועצלות. הינו מחמת חסרון אמונה, כי בודאי אם היה לו אמונה שלמה, והיה מאמין שהשם יתברך עומד עליו, ושומע כל דבור ודבור שיוצא מפיו, ומאזין לקול תפלתו, בודאי לא היה לו שום עצבות ועצלות וכבדות בתפלתו, ובודאי היה מתפלל כראוי;

אך עקר בלבול התפלה, הוא בא מחמת חסרון אמונה. ועל־כן נופל עליו עצלות ועצבות, ומבלבל את תפלתו. כי עקר העצבות והעצלות, הוא מחמת חסרון אמונה.

כמו למשל, כשמניחין חטה בארץ טובה, אזי הוא גדל וצומח יפה, ואינו מזיק לו שום רוח ולא זיקים ורעמים, וזה מחמת שיש כח הצומח וכח הגודל, על כן אינו מזיק לו שום דבר. אבל כשנותנין החטה בארץ שאינה טובה לזריעה, אזי הוא נרקב בארץ, מחמת שאין לו כח הצומח וכח הגודל.

ואמונה היא בחינת כח הגודל וכח הצומח, כמו שכתוב (אסתר ב ז): ויהי אומן את הדסה – לשון גדול, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת לא): אמונה – זה סדר זרעים. ועל כן כשיש לו אמונה, שהיא בחינת כח הגודל וכח הצומח, אזי אין מזיק לו שום דבר, ואינו ירא משום אדם ושום דבר, ומתפלל בחיות כראוי, ונוסע להצדיק, כי אינו מתירא ומתפחד משום ענין שבעולם.

אבל כשיש חסרון באמונה, אזי אין לו כח הגודל וכח הצומח, ואזי הוא נרקב ממש, כמו החטה הנ"ל, ועל־כן יש לו עצבות ועצלות וכבדות, והוא נרקב ממש.

ב

וזה בחינת ארך אפים, הינו מה שאינו ירא משום דבר, ואינו משגיח על שום בטול ובלבול בעבודתו, רק עושה את שלו, זה בחינת ארך אפים. שאין שום דבר יכול לבלבל אותו, כי לא אכפת לה שום דבר, רק עושה את שלו בעבודתו את השם יתברך.

כי ארך אפים הוא תלוי בבחינת אמונה, כי כל זמן שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם (ספרי פרשת ראה), אבל על־ידי אמונה, שהוא הפך עבודה זרה, נתבטל החרון אף, וזוכין לאריכת אפים, שהוא הפך החרון אף,

הינו שזוכה על־ידי אמונה לאריכת אפים, שיאריך אפו על כל דבר בלבול ומניעה שעובר עליו בתפלתו ועבודתו, שיסבל הכל, ולא יתעצב ולא יתעצל על־ידי־זה כלל, רק יעצר רוחו ולא יכפת לה כלל, ויעשה את שלו בעבודתו, ויעבר על הכל, ולא יחוש על כל הבלבולים והמניעות כלל.

שכל זה הוא בחינת ארך אפים, שזוכין על־ידי אמונה, שהוא בחינת כח הגודל וכח הצומח. כי על־ידי־זה הוא גדל וצומח ומצליח בעבודתו, כי לא יוכל לבלבלו שום מונע להפילו בעצבות ועצלות חס ושלום, ולמנעו על־ידי־זה, חס ושלום, רק יעשה את שלו בזריזות ושמחה, ולא יסתכל על כל הבלבולים כלל, שכל זה הוא בחינת ארך אפים, בחינת אמונה, בחינת כח הגודל וכח הצומח כנ"ל:

ג

ודע, שארך אפים תלוי בארץ־ישראל, כי שם זוכים לבחינת ארך אפים. כי ארץ־ישראל הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב (תהילים לז ג): שכן ארץ ורעה אמונה; וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (כתובות קי:): כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק. נמצא שארץ־ישראל הוא בחינת אמונה, ועל־ידי אמונה זוכין לבחינת אריכת אפים כנ"ל, דהינו שלא יוכל לבלבלו שום מונע ובלבול מעבודתו כנ"ל.

נמצא שעקר עבודת איש הישראלי, זוכין על־ידי ארץ־ישראל, שהוא בחינת אמונה, בחינת אריכת אפים, בחינת כח הגודל וכח הצומח, שעל־ידי־זה זוכין להתחזק בעבודתו, ולבלי להסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל, שאי אפשר לזכות לעבודת השם באמת כי־אם על־ידי־זה וכנ"ל.

ועקר גדל ההשתוקקות וההתלהבות של משה רבנו, עליו השלום, שהיה מתלהב לארץ־ישראל כל־כך, היה רק בשביל מדה זאת של אריכת אפים, מחמת שראה ששם בארץ־ישראל זוכין לבחינת ארך אפים כנ"ל.

וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין קיא): וימהר משה ויקד ארצה וישתחו, מה ראה, ארך אפים ראה. הינו כנ"ל, כי מחמת שראה בחינת ארך אפים, שהוא תלוי בארץ ישראל כנ"ל, על־כן ויקד ארצה, שהיה לבו בוער לארץ ישראל, כדי לזכות לארך אפים כנ"ל.

וזה שאמרו שם: וחד אמר אמת ראה, מר אמר חדא ומר אמר חדא, ולא פליגי. כי ארץ־ישראל הוא בחינת אמת, כמבאר במקום אחר. ומסיק שם בגמרא: שמע מנה ארך אפים ראה, כי עקר הוא בחינת אריכת אפים כנ"ל.

וצריך כל אדם לבקש מהשם יתברך שיהיה לו כסופין וגעגועים לארץ־ישראל, וגם שיהיה געגועים לכל הצדיקים לארץ־ישראל. והוא סגלה להכעס ולעצבות, כי כל הכועס כאלו עובד עכו"ם (שבת קה), אבל ארץ־ישראל הוא בחינת אמונה, בחינת ארך־אפים, הפך הכעס.

וזה שקדם קריאת־שמע, שהוא אמונת היחוד, אנו מבקשים: והוא יוליכנו קוממיות לארצנו, הינו שאנו מבקשים ומתגעגעים לארץ־ישראל, ועל־ידי־זה זוכים לאמונה, הינו קריאת־שמע, שהוא אמונה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף