ליקוטי מוהר"ן/קכ
|
< הקודם · הבא > |
- הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה קכ. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה קכ, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/קכ
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
הענין מה שצריכין לנסע להצדיק, ולא די בספרי מוסר,
מפרש בתורה (שמות יז יד): ויאמר ה' אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע; כי אף שאמר לו לכתב בספר, אף על פי כן לא הסתפק בזה, וצוה לו: ושים באזני יהושע – שידבר עמו פה אל פה. כי העקר – מה ששומעין מפה הצדיק,
וכמו שאמרו במדרש (דברים ג כא) על פסוק: שמע ישראל היום אתה עובר את הירדן וכו', וזה לשונו: מה ראה לומר להם כאן "שמע ישראל", רבנין אמרי: למה הדבר דומה, למלך שקדש מטרונה בשני מרגליות, אבדה אחת מהן. אמר לה המלך: אבדת אחת, שמרי את השניה. כך קדש הקדוש־ברוך־הוא את ישראל בנעשה ונשמע, אבדו את נעשה, שעשו את העגל, אמר להן משה: אבדתן נעשה, שמרו נשמע, הוי: שמע ישראל. עד כאן לשון המדרש.
ועל כן כשלומד מתוך הספר, שהוא בחינת עשיה, שהוא בחינת נעשה, אין בזה כח כל כך לעורר אותו, כי ישראל אבדו את הנעשה. אבל כששומע מפה הצדיק, הוא בחינת נשמע, שזה הכתר נשאר להם לישראל כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |