ליקוטי מוהר"ן/קו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ליקוטי מוהר"ן TriangleArrow-Left.png קו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה קו. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה קו, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/קו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

אשרי משכיל אל דל, ביום רעה ימלטהו יי (תהילים מא ב):

איתא, דאין עניות אלא מן הדעת (נדרים מא), ועל זה צריך רחמנות, כי אין רחמנות גדולה מזה.

ועניות זה בכללות ובפרטות, בכללות – על איש שאין לו שכל בעבודת הבורא, וצריך הבעל שכל להשכילו; ובפרטות – על האיש עצמו, כי יש זמן שאין לו שכל, והוא נקרא קטנות המחין, וצריך לחזק את עצמו לבוא לגדלות המחין. וכשבא לגדלות המחין, נמתקין כל הדינין, וממשיך עליו חסדים ורחמים.

וזה מאמר חכמינו זכרונם לברכה (ברכות לג): גדולה דעה שנתנה בין שני אותיות, שנאמר: כי אל דעות ה'.

פרוש, כשיבוא לגדלות המחין, נתעורר עליו רחמים וחסדים משני אותיות: אל, הוא חסד, על דרך (תהילים נב ג): חסד אל כל היום. וה', הוא רחמים, על דרך (שם קיט): רחמיך רבים ה'.

ב[עריכה]

וזהו פרוש הפסוק: אשרי משכיל אל דל – הינו כשהוא בקטנות המחין, ומשכיל עצמו לגדלות המחין,

אזי: ביום רעה ימלטהו ה' – נמתקין כל הדינין.

ואם לא יכול בעצמו לבוא לגדלות המחין, עצה לזה, שישכיל אחרים, ועל־ידי־זה נתעורר גם אצלו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף