ליקוטי מוהר"ן/נח

ליקוטי מוהר"ן נח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה נח. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה נח, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/נח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לשון רבנו זכרונו לברכה איתא בזהר בראשית (דף לב:): תלת נפקין מחד. חד בתלת קימא. חד עאל בין תרין. תרין ינקין לחד. חד יניק לכמה סטרין:

א הינו, כי באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (תענית ט): ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד – וכי בירח אחד מתו, ותרצו, כי בהסתלקותם של אהרן ומרים נסתלקו ענן ובאר, וחזרו בזכות משה. וכשנסתלק משה בירח אדר, אזי נסתלקו באר וענן ומן, והוי כאלו מתו כל השלש בירח אחד. וזהו: תלת נפקי מחד; הינו באר וענן ומן, היו בשביל חד, בשביל משה:

ב

ב ומשה, היה נשמתו כלול משלשה אבות, והיה לו כח להמשיך אלו השלשה השפעות. באר מים חיים זה בחינת אברהם, מימי החסד, ואברהם התחיל לחפר בארות; וענן זה בחינת יצחק, בחינת חשך ענן וערפל, בחינת (בראשית כז א): ותכהין עיניו מראות; ומן זה בחינת יעקב, בחינת (תהילים עח עא): לרעות ביעקב עמו.

ומשה, שהיה כלול מאבות, נאמר בו (שמות ב טו): וישב משה על הבאר, וכתיב בה (שם כד): ויבא משה בתוך הענן; וכתיב בה (שם טז): ויאמר משה אליהם הוא הלחם. הוא דיקא, קאי על משה בעצמו, שבזכותו אכלו המן.

ולעתיד, בשעת התחיה, יקום משה כלול משלשה אבות כמקדם, בחינת (קהלת א ט): מה שהיה הוא שיהיה; בחינת (דברים לא טז): הנך שוכב עם אבותיך וקם – שיקום בתחיה כלול משלשתן. וזה: חד בתלת קימא:

ג

ג ובכח שהיה כלול מאבות היה לוחם כנגד עמלק, בבחינת (ויקרא כו): חרב נקמת נקם ברית; כי האבות הן ברית, בחינת (שם): וזכרתי את בריתי יעקב וכו'; ועמלק טמא בריתם, בבחינת (דברים כה): אשר קרך בדרך. וזהו: וחד על בין תרין – זהו מלחמת עמלק, שנאמר בו (שמות יז): ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד:

ד

ד ובזה שהכניע קלפת עמלק ותקן הברית זכה לבחינת (שמות טז ה): והיה לחם משנה על אשר ילקטו יום יום. ויוסף, שזכה לברית, כתיב בה (בראשית מא מג): וירכב אותו במרכבת המשנה; הינו משנה על אשר ילקטו יום יום, שעל־ידי ברית זוכה לשפע כפולה.

וזה תרין ינקין לחד, שבחינת שבת מקבל מיוסף לחם משנה, הינו משנה תורה, בחינת (משלי ח ל): ואהיה שעשועים יום יום. ובחינת שבת משפיע לשאר העולמות, בבחינת (ויקרא כח): והיתה שבת הארץ לכם לאכלה. וזה: חד יניק לכמה סטרין:

ה

ה וזהו, כי על־ידי הדעת באים תלת הנ"ל, שהם: אכילה ושתיה ומלבושים, כי בו כלולים, בבחינת (משלי ט ה): לכו לחמו בלחמי; בחינת אכילה, בחינת מן הכלול בדעת התורה. שתיה כלול בדעת, בבחינת (ישעיה נה א): הוי כל צמא לכו למים; שהיא באר, בחינת (משלי ה טו): ונוזלים מתוך בארך. מלבושים – בבחינת (ישעיה ג ו): שמלה לכה, קצין תהיה לנו; בחינת ענן, בחינת לבוש, בחינת (איוב לח ט): בשומי ענן לבושו. וזהו: תלת נפקי מחד:

ועקר קיומו של הדעת – על־ידי האבות, שהם: חסד, גבורה, תפארת.

חסד, הינו בחינת אברהם, הינו שצריך ללמד חכמתו לאחרים, ולקרבם תחת כנפי השכינה, בבחינת (משלי לא כו): ותורת חסד על לשונה, ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוכה מט:): זה הלומד על מנת ללמדה; וזה בחינת (בראשית יב ה): ואת הנפש אשר עשו בחרן.

גבורה, זה בחינת שמקדים יראת חטאו לחכמתו (אבות פ"ג).

תפארת, זהו שמדקדק איך להוציא חכמתו, שלא יהיו נבזים, בבחינת (קהלת י יב): דברי פי חכם חן. וזהו: חד בתלת קימא.

וכשהחכמה בקיומה ובשלמותה, אזי הוא בבחינת: חד על בין תרין, שיכול ללחם מלחמות ה', בבחינת (שם ט): טובה חכמה מכלי קרב.

ואז, כשמכניע כל הצרים הרודפים אחר חלושי כח שבישראל ומכניס אותם לעבודת השם יתברך, על־ידי־זה זוכה לחדש חדושין דאוריתא בשבת על חד תרין, בבחינת לחם משנה, בחינת משנה תורה, בחינת מגלה עפה (זכריה ה א), בבחינת תרין ינקין לחד כנ"ל, בחינת חרב פיפיות (תהילים קמט ו). על־ידי החרב נוקמת כנ"ל זוכה לפי שנים, בחינת לחם משנה.

ושבת משלח הארותיו לכל המדרגות, בבחינת חד יניק לכמה סטרין, ומרפא רפואות הנפש ורפואות הגוף, בבחינת (שמות כא יט): רק שבתו יתן ורפא ירפא – שתי רפואות על־ידי שבת:

ו

ו וזה שהחכם משפיע לחם משנה הנ"ל, כי על־ידי זכותו זכה גם כן לחלק חברו, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (חגיגה טו): זכה – נוטל חלקו וחלק חברו. וכשבא יום השבת, ונפשו נכללת בשבת, בבחינת: כי בו שבת וינפש (שמות לא יז), אזי נותן לחם משנה ליום השבת כנ"ל:

ז

ז ועל־ידי הארת שבת נתעורר העולם לתשובה מאהבה, כי שבת בחינת תשובה, בחינת (דברים ל): ושבת עד ה' אלקיך; והתשובה היא מאהבה, בחינת: אהבה בתענוגים (שיר השירים ז ז); כי אהבה בא מתענוג שבת, בחינת (ישעיה נח יג): וקראת לשבת ענג,

ותשובה מאהבה זה בחינת לחם משנה, כמאמר חכמינו זכרונם לברכה: כאן מאהבה כאן מיראה (סוטה לא. איתא שם: גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה, שזה תלוי לאלף דור וזה תלוי לאלפים דור) – על־ידי תשובה מאהבה עושה חסד לשני אלפים:

ח

ח ואז כל הכשרים שבדור נתרפאים, בבחינת (ישעיה ו י): ושב ורפא לו; כי קדם סבלו יסורים, בבחינת (שם נג): אכן חלינו הוא נשא.

גם נעשים מכבדים בעיני הבריות, בבחינת (שיר השירים ז ז): מה יפית ומה נעמת, על־ידי אהבה בתענוגים כנ"ל, כי מקדם היו בבחינת (ישעיה נג ב): לא תואר ולא הדר לו:

ט

ט וכשהכשרי דור נתיפים ונתכבדים בעיני כל, אזי כל אחד לפי כשרותו יכול להבין, שכבר השפיע חכם הדור ביום השבת לחם משנה הנ"ל, כי כל אחד ואחד לפי כשרותו, כן מקבל יפי והדר ונתגדל כן בעיני הבריות.

והיפי והגדלה היא ציון וסימן ורשימה על משנה תורה הנ"ל, בבחינת (תהילים מח ג): הר ציון ירכתי צפון. הר זה בחינת גדלה, כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (סנהדרין קז): על נודי הרכם צפור – זה מלכות וגדלה, שהגדלה הוא ציון וסימן על ירכתי צפון, על חמוקי ירכיך, תורה הצפונה.

וזהו (ישעיה נח יג): אם תשוב משבת רגלך; על־ידי תשובה הבאה מבחינת שבת, נמשך ירכתי צפון, וזהו: רגלך.

וכל אחד לפי כשרותו, כן נתצין ונתסמן אצלו, כדי לקבל אחר־כך בתוך הציונים של הגדלה, את ירכתי צפון הנ"ל, כי הגדלה של הכשרי דור, היא בחינת כלי אל התחדשות התורה, בבחינת*)*:

י

י ואלו הכשרי הדור, צריך להם להתבונן מאד בההוד והדר והגדלה הבאה להם, שלא יכשלו בגאוה. כי לפעמים, כשהדור אינם שומרים את פיהם, אזי אין יכלת בידם לקבל בחינת שבת הנ"ל, כי שבת תלוי בשמירת הדבור, בבחינת: ודבר דבר – שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חל (שבת קיג:),

ואז, כשאינם שומרים את פיהם, אזי אף־על־פי שפקחי הדור משפיעים את השבת, את התשובה הנ"ל, נתקלקל אצלם הארת התשובה, ואז נתקלקל ההוד והדר והגדלה הבאה לכשרי הדור, ונתגאים. וזהו בחינת (תהילים נט יג): חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם – על־ידי חטא הדבור נלכדים בעון גאוה.

וזהו גלות השכינה, הינו הגדלה, שהוא בחינת מלכות, בחינת שכינה, נפגם ונעשה גאוה:

יא

וזהו פרוש (שבת לא): מפני מה ראשיהם של בבליים סגלגלות, מפני שאין להם חיות פקחות.

בבליים, הינו הדור הפוגמים בהדבור, בחינת (בראשית יא ט): כי שם בלל ה' שפת כל הארץ.

וראשיהם – הן כשרי הדור

– סגלגלות, הינו סגל גלות. סגל זה בחינת ההוד והמלכות, בחינת סגלת מלכים (קהלת ב ח), גלות השכינה כנ"ל, שנפגם אצלם ההוד ונלכדים בגאות.

וזה שהשיב להם: מפני שאין להם חיות פקחות.

חיות זה בחינת שבת הנ"ל, בחינת: טועמיה חיים זכו, בחינת תשובה הנ"ל, בחינת (יחזקאל יח): שובו וחיו, בחינת רפואה, כמו שכתוב (ישעיה לח): ותחלימני ותחייני –

שאין מקבלין חיות, בחינת שבת הנ"ל, מפקחי הדור, מחכמי הדור הנ"ל, מבחינת משה הנ"ל, כי אי אפשר להם לקבל שבת, בחינת תשובה, מחכם הנ"ל, אלא על־ידי שמירת הדבור כנ"ל.

אבל הדור שהם בחינת בבליים כנ"ל, שאין מקבלין חיות שבת כנ"ל, על־ידי־זה, ראשיהם, שהם כשרי הדור, סגל גלות; ההוד והגדלה אצלם בגלות, הינו שנפגם בחינת מלכות, וזהו גלות השכינה, שנופלים בגדלות, חס ושלום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף