ליקוטי מוהר"ן/ב/פד
|
< הקודם · הבא > |
לשון רבנו, זכרונו לברכה: דע, שעקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפלה. כי התפלה הוא שער, שדרך שם נכנסין להשם יתברך, ומשם אשתמודעין לה. כי תפלה היא מלכות, כמו שכתוב (תהלים ק"ט) "ואני תפלה"; ותפלה - לשון התחברות, כמו שכתוב (בראשית ל): "נפתולי אלקים נפתלתי", תרגומו: 'לשון התחברות'. ובשביל זה על פירב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות. כי התפלה, הינו בחינת מלכות, בחינת אני, היא בגלות בתוך מלכות הרשעה, כמו שכתוב (יחזקאל א): "ואני בתוך הגולה". וכשהיא רוצה לצאת, אזי מתאחזת בה מלכות הרשעה הינו גדלות, שגדלות היא ממלכות הרשעה, שרוצה להתגדל ולמלך. וזה שמתפללים בכח, בזה נותן כח בתפלה להתחזק כנגד מלכות הרשעה לצאת מגלותא. וזה (תהלים ס"ח): "תנו עז לאלקים על ישראל גאותו". כד הגאוה, הינו מלכות הרשעה, גוברת על ישראל, התקון לזה - שתתפללו בכח ותחזקו את אלקים, הינו בחינת אני. וזה (דברים ח): וזכרת את ה' אלקיך, כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל. פרוש, שעל ידי הכח תתקן את אשת חיל, בחינת מלכות. וזה פרוש: 'למקני נכסין' (הינו תרגום של לעשות חיל - למקני נכסין.) פרוש, כי המלכות כד איהי בגלותא אזי אומרת: "אל תראוני שאני שחרחרת" (שיר השירים א), כי היא מלבשת בלבושין אכמין, בלבושין דקלפין ומכסה בהם. ואזי: "כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד" (משלי כ"ז), כי היא קן דילה. וכד אדם מתפלל בכח ומוציא אותה מגלותא, מכסויין דילה, ונעשית קן להקדוש ברוך הוא. וזה פרוש: 'למקני' - לשון קן נכסין - לשון כסויין. ועקר כונתך יהיה, שתתקן השכינה כדי לזוגה עם בעלה. וזה פרוש: למען הקים את בריתו - הקמת הברית רמז לזווג. כי מתחלה צריך אתערותא דלתתא, הינו תקון השכינה, וכשהשכינה מתלבשת בלבושין נהירין: 'חור סמק ירק', בחינת אבות, והיא בחינת שבועה, בחינת שבעה (ע' זוהר וישב קפא.). ונעשה כאלו עכשו נשבע לאבות וזה: אשר נשבע לאבותיך כיום הזה - כיום הזה דיקא. נמצא על ידי תפלה בכח נתחדש השבועה לאבות: