לחם משנה/שלוחין ושותפין/ו

לחם משנה ‏ שלוחין ושותפין ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אף ע"פ שהממון משל שניהם וכו'. נראה דמכאן דקדק הרב ב"י ז"ל בטור י"ד סימן קע"ז דסובר רבינו דשנים שנשתתפו במעות והאחד לבדו מתעסק בהם דינו של המתעסק בחצי של חבירו חציו מלוה וחציו פקדון דכן כתב כאן שאע"פ שהמעות של שניהם כיון שהאחד מתעסק נקרא זה עסק ומדקאמר שנקרא עסק משמע דהיינו לענין שיהיה החצי של חלק חבירו מלוה והחצי האחר פקדון וצריכים לחלק ריוח והפסד ודלא כסמ"ג ז"ל דכתב בהיפך במצות עשה סימן פ"ב ולדברי רבינו ז"ל עובדא דר"א מהגרוניא הכי מיפרשא השתא שותפי אנן וכיון דאית לך חלק בגוף הבהמה אין צריך לתת לך שכר מהרביע אשר לי בה שהיא פקדון מאי אמרת מ"מ טרחנא טפי פורתא מפני הרביע של פקדון אמרי אינשי סתם אריסא וכו' ולא הוי רבית ההיא דטרח טפי פורתא דכן דרך אריס ואיירי דאין לו עסק אחר וכדכתב הרב בעל כ"מ דאי אית ליה עסק אחר אפילו דאינו שותף הוי כשותף ואין צריך ליתן לאריס כלום וזה הפירוש העלו התוספות בדעתם בתחילה ומשום הכי קא מקשו דמה היתה סבורה דביתהו של אריס דכיון דהיה נוטל כל הראש כשיהיה חצי הבהמה מלוה והיה השכר לר"א בחציה שהיא פקדון עתה שנשתתף עמו האריס אין לו בה לר"א אלא הרביע שהוא פקדון אצל האריס ומאותו הרביע נוטל הריוח ומפני כן יטול חצי הראש ועוד הקשו התוספות ז"ל שם דמאי קאמר השתא שותפי אנן והלא גם עתה חלקו של ר"א פלגא מלוה מפני דלפי פירוש זה שהעלו בדעתם בתחלה והוא פירוש רבינו ז"ל החצי של ר"א הוי פלגא מלוה ופלגא פקדון ותירצו התוספות ז"ל לאלו הקושיות וז"ל וי"ל דכשנשתתף היה טורח בחצי של ר"א בחנם וכו' כלומר חידשו לנו בתירוצם הפירוש האחר שהוא כדברי סמ"ג ז"ל דאחר השיתוף היה החצי פקדון והריוח של חציה היה לרבי אלעזר וליכא שום מלוה כלל בחלקו של ר"א ומאי דאמר מאי אמרת טרחנא טפי כלומר מאי אמרת דאיכא גזל משום דטרחת טפי לסלק מעות הגזל אמרו סתם אריסא למארי ארעא וכו' אבל יותר מרווח לפירוש רבינו ז"ל דטעמא דמאי אמרת אתי לסלק איסור הריבית דבהא קא עסיק בגמרא עד השתא ומ"מ קשה על רבינו ז"ל מקושיא הראשונה שהקשו בתוספות ז"ל דמה היתה סבורה דביתהו דאריס דבשלמא הקושיא השניה היא מתורצת לפירושו דמאי דקאמר השתא שותפי אנן ר"ל וכיון שיש לך חלק בה אין צריך להעלות לך שכר כדפירשתי אבל הקושיא הראשונה קשיא טובא לפירושו. ואולי נאמר דדביתהו היתה טועה שהחצי של ר"א היה הכל פקדון ושכר החצי הוי של ר"א והוא מה שמפרש סמ"ג לפי האמת ובהא היתה טועה דביתהו דאריס לפירוש רבינו ז"ל ולפי האמת אינו כן. ולפירוש סמ"ג ז"ל קשה מה תועלת היה לה שהיה נותן לו האליתא והיה מפסיד חצי השכר מחלק ר' אלעזר שמחלקו לא היה נותן לו שכר כלל יותר טוב היה לו מתחלה שהחציה שהיה הריוח שלו מפני שהיה חצי מלוה עליו וגם לפירוש רבינו ז"ל קשה למה לא אמרה לו שיתן לה אליתא ועוד יוסיפו לה חצי רביע עוד מהריוח ויהיו לו שלשה רביעים וי"ל דלא היתה חוששת אשתו אלא בדבר שהוא בודאי ולא יחסר הקרן אבל הריוח אפשר שיהיה ואפשר שיפסיד ג"כ. אך אכתי קשה לפירוש רבינו ז"ל דמאי טעמא אמרינן כשיש לו שותפות בגוה דדי לו בכל שהו אי משום דכיון דטרח בדידיה טרח נמי לבעל העיסקא וגביל לתורא גביל לתורי כשהיה פלגא מלוה ופלגא פקדון נמי נימא גביל לתורא גביל לתורי וכיון שהוא עוסק בחצי של מלוה שהריוח שלו עוסק נמי בחצי של פקדון. והתוספות ז"ל שם הקשו קושיא זו ותירצו דבהמה של שותפות אין צריך לטרוח בכל יום אלא כל אחד יטרח ביומו א"כ אפילו נשתתף במעות נמי איכא להך טעמא דליכא למימר גביל לתורא גביל לתורי דכיון דהיא בהמה של שותפות כל אחד יטרח ביומו ואיך חלק רבינו ז"ל בין היכא דאית ליה בה שותפות להיכא דלית ליה בה שותפות. וי"ל דסובר רבינו ז"ל דהיכא דאית ליה קנין בגוף הבהמה ודאי דניחא ליה למיטרח בכל יום כי הוא ידע לעסוק בה שפיר והקרן אשר לו בה ירווח אבל כשאין לו בה קרן אלא הריוח אז ודאי יאמר אני אטרח יום אחד ואתה תטרח יום אחר זה נראה לדעת רבינו ז"ל:

ב

כפועל בטל מאותה מלאכה שבטל ממנה וכו'. רש"י ז"ל פירוש כפועל בטל היינו שאם היה עושה מתחילה מלאכה כבדה והרויח הרבה וזו היא קלה אומרים כמה יניח משכרו לעשות מלאכה זאת ומדברי סמ"ג ז"ל נראה שזו דעת הרי"ף ז"ל. וקשה דלרש"י הוי מתניתין כר"ש והרי"ף מפרש דמתניתין כר"מ וי"ל דרש"י ז"ל מפרש דברי ר"מ דאמר בין מרובה בין מועט ר"ל רב או מעט כל שכר שיקצוב לו די ולכך מתניתין לא מיפרשא כר"מ והרי"ף ז"ל מפרש דבין מרובה בין מועט דקאמר ר"מ ר"ל בין שהיה השכר מרובה בין מועט כפי המלאכה שהיה ראוי לעשות משערין לו ואין לו שכר קצוב. וא"ת לפירוש הרי"ף ז"ל שמואל דקאמר לקמן קוצץ לו דינר וכן רב דאמר ריש עגלא לתירוצא קמא דלא איירי דאית ליה בהמה לדידיה כמאן סברי אי כר"ש הא אית ליה נותן לו שכרו משלם ואי כרבי יהודה טובל בציר סגי ואי כר"מ הא הוא אית ליה כפועל בטל בשלמא לפירוש רש"י ז"ל שמפרש דלר"מ כל שכר שיקצוב בין רב בין מעט ניחא וכן פירש סמ"ג ז"ל דאתי כר"מ אלא להרי"ף ז"ל קשה וי"ל דכר"מ אתי וס"ל דשאני הכא שקצץ וכי אמר ר"מ כפועל בטל היינו דלא קצץ והתנה מתחלה. ודברי רבינו ז"ל סתומים ואפשר לפרשם כדברי רבו הרי"ף ז"ל:

אלא אפילו העלה לו דינר וכו' אם אמר לו כל הריוח וכו'. כתב הרב כ"מ דקאמר הכא דבדינר או מותר שליש בעינן עסק אחר היינו בלא התנה אבל בהתנה מתחלה לא בעינן עסק אחר וכדכתב רבינו ז"ל לקמן וא"ת מאי מקשה בגמרא מההיא דריש עגלא לפטומא להא דמותר שליש אמאי לא מחלק בהאי ולימא הא דקאמר ריש עגלא היינו בלא התנה והא דקאמר מותר שליש דמהני היינו בהתנה מעיקרא וי"ל דהוה מצי לשנויי הכי אלא בעי לאוקמי כולהו בלא התנה ולכך מוקים הא דמותר שליש דאית ליה בהמה לדידיה והא דקאמר ריש עגלא דלית ליה בהמה לדידיה ואע"ג דלא התנה סגי וכ"כ רבינו ז"ל לקמן בפרק שמיני דאע"ג דאין לו עסק אחר אם אמר לו הראש והאליה שלך סגי והאי דקאמר והאליה ר"ל או האליה דמדקאמר בגמרא יהיב לך אליתא משמע ליה דהראש והאליה שוים. וא"ת כיון דההיא דכתב רבינו ז"ל לקמן דראש או האליה סגי אפילו באין לו עסק אחר איירי בלא התנה כדכתיבנן דבהכי אמר רב ריש עגלא לפטומא א"כ כמאן דלא כרבי יהודה דלדידיה אפילו טובל בציר סגי ואי כר"ש שכרו משלם בעי ואי כר"מ הא בעי כפועל בטל לדעת הרי"ף ז"ל וי"ל דרצו חכמים לתת שיעור שוה אפילו למי שאין לו מלאכה אחרת כדי שנאמר לו כפועל בטל אלא דרכו לגדל בהמות ונתנו חכמים שיעור שוה לכל שהוא ריש עגלא ודומה לזה קצת כתב סמ"ג ז"ל במ"ע סימן פ"ב. וא"ת רבינו ז"ל שכתב שיעלה לו דינר בימי השותפות ויש לו עסק אחר מנא ליה הא אי משמואל הא שמואל אפילו באין לו עסק אחר מיירי לתירוץ קמא ולתירוצא בתרא דאי בעית אימא וכו' לא אמר דבעינן בהמה לדידיה אלא משום רב אבל שמואל כדקאי קאי תדע דשמואל קוצץ לו דינר קאמר וכיון דקצץ אית ליה לרבינו ז"ל דאפילו אין לו עסק אחר סגי וי"ל דסובר רבינו ז"ל דודאי בדינר בעינן קציצה היכא דאין לו עסק אחר אבל היכא דאית ליה עסק אחר משמע דלא גרע ממותר שליש דמהני בלא תנאי כלל וה"ה מותר דינר דמהני וזה שלא כדברי הרב בעל כ"מ שכתב בהא דאם יעלה לו דינר היכא דיש לו עסק אחר דנפקא ליה מדשמואל:

ד

ורבותי הורו שאין התנאי זה מועיל וכו'. נראה דטעם רבותיו הוא משום דקשיא להו היכי אמרינן דמותר שליש בשכרך לא מהני אלא היכא דאיכא עסק אחר אבל היכא דליכא עסקא אחרינא לא הא אמרינן אי פלגא באגר תרי תלתי בהפסד ומשמע אפילו אין לו עסק אחר לכך תירצו דהיכא דאיכא שתות בשכר יותר מההפסד דהוי הריוח טובא התירו אפילו דאין לו עסק אחר אבל פחות מהא בעינן עסק אחר והיינו הא דמותר שליש ורבינו ז"ל מתרץ לקושיא דשאני גבי מותר שליש דלא התנה וכיון דלא התנה בעינן עסק אחר אבל אם התנה אפילו במותר שליש לחוד סגי אבל הא דפלגא באגר וכו' אע"ג דאין לו עסק אחר ולא התנה כיון דהשכר הוא רב סגי. והא דכתב רבינו ז"ל לעיל מכל הריוח יהיה לך שלישיתו או עשיריתו בשכרך דבעינן עסק אחר היינו משום דלא התנה ולא ידעתי מ"ש הרב בעל כ"מ שלמד רבינו ז"ל הדין ההוא מהתוספתא דלא אמרה התוספתא אלא מאי דקאמר גמרא פלגא בהפסד תלתא באגר וא"ת לדעת רבותיו אמאי מקני ריש עגלא לפטומא הא אפשר דהוי פחות משתות וכן קציצת דינר לשמואל י"ל דשאני קציצת דינר או ריש עגלא דהוי ודאי שלא יחסר אבל ריוח דספק שלא יהיה בעינן שיהיה ריוח רב כגון שתות כי היכי דליהני:

ה

הורו רבותי וכו'. כל דברי הרב בעל כ"מ נכונים בטעמם ומה שנתן טעם לרבינו ז"ל דגבי ריוח אזלינן בתר פקדון דלקתה מדת הדין דזימנין החלק המלוה מועט ונמצא שטרח בפקדון מרובה בשכר מועט הוא הדין דהוה מצי למימר דזימנין דחלק המלוה מרובה וחלק הפקדון מועט ואם הריוח כנגד המלוה יצטרך ליטול מהקרן המתעסק להשלים הריוח וכדכתב לעיל לתת טעם למה אינו סובר רבינו ז"ל כהרמב"ן דאזלינן בתר המלוה לענין הריוח:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף