לחם משנה/שלוחין ושותפין/ג

לחם משנה ‏ שלוחין ושותפין ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

או שהיו לו מטלטלין פקדון כו'. הרב"י ז"ל בח"מ סימן קכ"ג כתב על דברי הטור שכתב לשון כיוצא בזה דאתא למעוטי מטלטלין דגזילה דלא כתבינן ופסק כלישנא בתרא ודבריו תמוהים דלישנא קמא ובתרא ל"פ אלא במטלטלין דגזילה דללישנא בתרא כתבינן היכא דלא כפריה ולקמא לא כתבינן אבל במטלטלין דפקדון אפילו ללישנא קמא כתבינן דאדם יכול להקדיש וכדכתבו התוספות והכריחו התוספות הדבר בראיות פשוטות וכיון דקי"ל כלישנא בתרא ודאי דאפילו אמטלטלין דגזילה כתבינן ולא אתו הטור ורבינו ז"ל במ"ש פקדון למעוטי גזילה אלא מלוה דוקא וכדכתבו בסוף דבריהם ולא כדכתב הר"א ז"ל שסוברים אפילו מדין הגמרא כותבין ואע"ג דלא שייך ביה הקנאה מהני מטעם שליחות וכמו שהאריכו התוס' והרא"ש ז"ל שם אבל הטור ז"ל סובר דאע"ג דלענין מטלטלין דגזילה מהני מטעם שליחות דמשום טעם הקנאה ודאי לא מהני דהלכה כר"י דאמר גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש וכדכתב רבינו ז"ל בפ"ו מהלכות ערכין מ"מ לא מהני הך טעמא דשליחות אפילו למלוה דאינה בעולם כלל דלהוצאה נתנה אלא לגזילה לחוד דאיתא בעולם ואע"ג דבגמ' פרק מרובה לא חלקו גבי פקדון לענין הקדש בין היכא דכפריה ללא כפריה מ"מ כתב רבינו ז"ל בפ"ו מהלכות ערכין דפקדון ביד אחר וכפר אינו יכול להקדיש משום דמשמע ליה דכיון דכפר בו נעשה גזלן וחזר הדין לגזל ולא נתייאשו הבעלים דשניהם אינם יכולים להקדיש:

ג

אחד מן האחין וכו'. הר"ן ז"ל כתב בפרק מי שהיה נשוי גבי האי עובדא ויש לו לדון עמו על חלק חבירו ולפיכך אפילו נתחייב שותף זה יש לחבירו לקבל דינו דהא בהא תליא וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות שלוחין וכו' ע"כ. כוונתו לומר לאפוקי מהרא"ש ז"ל דאית ליה דלאו הא בהא תליא דהיכא דליתיה במתא ידין עמו על הכל דמאי איכפת ליה ומ"מ אחר שדן יכול השותף לומר איני מקבל מה שחייבו לחבירו לכך אמר דרבינו ז"ל אינו סובר כן אלא דכד איתיה במתא ידין על הכל וחייב השותף לקבל והיכא דליתיה במתא דאין חייב השותף לקבל לא ידון אלא על חלקו אבל הא דהיכא דאיתיה במתא דחייב השותף לקבל דינו מוכרח הוא בגמרא וליכא בהא פלוגתא כלל ולא הוצרך הר"ן ז"ל לכתוב דעת הרמב"ם ז"ל אלא להודיענו דהיכא דליתיה במתא לא ידון אלא על חלקו לבד דלא כהרא"ש ז"ל וכתבתי זה מפני שהרב בעל כ"מ כתב כל דברי הר"ן ז"ל והוסיף בו דברים ואמר ולמד רבינו ז"ל שכיון שאינו יכול לומר לאו בעל דברים דידי את אפילו נתחייב וכו' וזה ודאי אין צריך ללמוד דפשט ההלכה היא:

ז

ואין לו דרך שיקנה אדם חוב בה וכו'. קשה קצת דבפ"ז מהלכות מכירה כתב רבינו ז"ל דאגב מהני גבי שטר במקום כתיבה ומסירה וכאן לא הזכיר מ"ש לעיל דין האגב גבי מעות פקדון ולמה סתם ואמר שאין דרך אחר זולת כתיבה ומסירה והניח הדרך הנזכר ואולי סמך על מ"ש שם:

או בהקניית שטר בכתיבה ומסירה. נראה שהטור ז"ל שכתב בסימן קנ"ג דמלוה בשטר מהני הרשאה ודוקא שכתב קני בהאי שטרא וכו' מודה לרבינו ז"ל ולא פליג עליה דהיינו כתיבה ומסירה וא"כ יש לתמוה על הרב ב"י ז"ל שכתב שם שפליג על רבינו ז"ל ואינו דהיכא דכתב ליה קני בהאי שטרא ודאי דרבינו ז"ל מודה והוא פשוט וכדכתב הוא בתר הכי. והר"א ז"ל בהשגות שלא הזכיר אלא מסירת השטר נראה דאית ליה דבהרשאה לחודא ומסירת השטר סגי אע"ג דלא כתב ליה קני בהאי שטרא וכו':

ודברים אלו קלים הן עד מאד. כתב הרב בעל כ"מ ז"ל דלא קאי אלא אמאי דתקנו שאם לא היה למקנה קרקע וכו' אבל מה שתקנו שכותבין הרשאה על מלוה תקנה טובה היא כאן חזר ממ"ש בח"מ סימן קכ"ב שכתב שם ומעתה דברי הרמ"א והראב"ד ז"ל שפטרו הנתבע אע"ג דשכיב מרשה אליבא דר"ת איתנהו אפילו במלוה אבל לדברי הרמב"ם ז"ל שכתב שאין הבא בהרשאה זו רעועה פחות משליח שעשאו בעדים וכו' משמע דכי היכי דבשליח שעשאו בעדים וכו' משמע דאית ליה במ"ש הרמב"ם ז"ל שאין זו תקנה טובה הוי אפילו במלוה ואפילו לפי מה שפירש שם דקאי אתקנה שתקנו במלוה מ"מ פליגי על רבינו ז"ל ר"ת והרא"ש ז"ל דאית להו דמדין הגמרא כותבין הרשאה על מלוה דודאי הוי הרשאה גמורה וע"כ של נתבע ידון בהרשאה ודלא כהרב מוהר"י בי רב ז"ל שכתב בפסקיו סימן שע"ה דאין שום חולק על הרמב"ם ז"ל דודאי ר"ת והרא"ש ז"ל חולקים על הרמב"ם ז"ל ובעיקר הדין שכתב שם דבשטרות דידן היכא שבא בהרשאה יכול הנתבע לומר איני רוצה לדון בהרשאה לא סבירא לי הכי דאע"ג דהרמב"ם ז"ל ס"ל הכי והיה נראה דיכול לומר קים לי כהרמב"ם ז"ל מ"מ מודה בנדון דידן דכתבי בשטרות או לכל מוציא שטר זה בעדו ובשמו ואפילו דלא ליהוי אלא שליח שעשאו בעדים הרי מחוייב הלוה מן הדין לפרוע לו דהא בתחלת ההלואה נתחייב לפרוע למי שמוציא השטר בעד זה וכיון שעשאו שליח הרי זה בא בעדו וא"כ ודאי דמדינא חייב לשלם לו ולא מתקנת הגאונים ודברים פשוטים הם בעיני:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף