לחם משנה/שכירות/ו

לחם משנה ‏ שכירות ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

ולפתוח לו חלונות שנתקלקלו וכו'. עיין בהרב נמוקי יוסף ז"ל:

ד

המשכיר עלייה לחבירו וכו'. כתב ה"ה ז"ל פי' בשאמר לו עלייה סתם וכן נראה מן ההלכות וכו'. קשה דהא גמרא ערוכה היא בריש פרק הבית והעלייה דאמרו שם גבי נפחתה היכי דמי אי דאמר ליה עלייה זו אזדא כלומר ואינו חייב לתקנה וא"כ פשוט הוא שאין דין זה בעלייה זו ולמה לנו לאתויי ראיה מן ההלכות והרי ה"ה ז"ל עצמו כתב לעיל גבי אמר לו עלייה זו וכו' וכן מפורש שם שאין דין זה חל אלא בשביל שאמר על גבי בית זה וכו' ועוד מאי מייתי מן ההלכות יותר מן הגמרא. וי"ל דבגמרא אפשר לפרשה דלא הוצרכו לאוקומי בגמרא הכי אלא משום רב דקאמר נפחתה ברובה ולהכי מקשה דכיון דנפחתה ברובה הוי כאילו נפלה ואזדא אבל לשמואל דנפחתה בד' כיון דאינה מחוסר אלא תיקון בעלמא לא אמרינן אזדא ואע"ג דאיתמר הך אוקימתא אליבא דרב ולית הלכתא כוותיה מ"מ פסקינן כוותיה דקושטא הוא דלא פליג שמואל עליה וא"כ לפי זה לדידן דקי"ל כשמואל אפשר דמתני' בכל גוונא הוי להכי מייתי ראיה מן ההלכות שפסקו כשמואל ומפרשים מתני' דאמר עלייה שעל גבי בית זה משמע דאית להו דהך אוקימתא צריכא לשמואל דאי לא אמר אלא עליה זו אינו חייב לתקן:

ה

הזבל שבחצר וכו'. קשה לפירוש רבינו ז"ל חדא מאי מקשה בגמרא אי בחצר דאגירא לשוכר ותורי דשוכר אמאי של בע"ה הא כיון דגללים אפקורי מפקר להו והחצר הוא של המשכיר דאע"פ שהוא מושכר הוא קונה לו לדעת רבינו ז"ל משום הכי קנה הגללים של בהמות השוכר שהוא מפקירן ותו קשיא אמאי אמרי אי בחצר דלא אגירא לשוכר ותורי דמשכיר פשיטא אמאי לא אמר אפילו דאגירא לשוכר נמי דלפי דעת רבינו ז"ל קנוי הוא למשכיר דהוי כחצרו ופשיטא וכדמסייע ליה ה"ה ז"ל מדקאמר לעיל תורי דשוכר לותיב ליה מהא ותו דתירצו לא צריכא מחצר דמשכיר ולמה לא אמר בחצר דאגירא ליה לשוכר כמו דפתח אי בחצר דאגירא לשוכר ואדמסיים ליה ה"ה ז"ל מדלא אמר דלא אגירא לשוכר לותיב ליה מדלא אמר דאגירא לשוכר כדפתח בגמרא ותו מנ"ל סייעתא לר"י בר חנינא לימא דאיירי בחצר דאגירא לשוכר ותורי דמשכיר וקמ"ל דאע"ג דהוא שכור ביד אחרים לא אמרינן דשכירות מכירה ליומיה וקנה השוכר אלא המשכיר קנה. ועם קושיא זאת יש לתרץ קושיא השניה אמאי לא קאמר בגמרא אי דאגירא לשוכר ותורי דמשכיר דבהא לא הוה מצי לאקשויי פשיטא דטובא אשמעינן כדכתיבנא אבל מ"מ קשיא קושיא זאת. וי"ל דמ"מ איכא סייעתא דמשכיר ודאי דמפקיר לגללים של בהמותיו כיון שהחצר היא מושכרת ביד אחרים ואם אין חצרו קונה לו שלא מדעתו א"כ אמאי הזבל שלו אע"פ שיש לחלק דמ"מ כיון שהוא זבל בהמותיו והוא כחצרו לכך קנאו אין נראה לגמרא לחלק בשביל כך. ולקושיא הראשונה י"ל דאין השוכר מפקיר הגללים כיון שהוא בחצרו המושכר לו דהוי כאילו הם בתוך ביתו ולכך פריך אמאי הוי של בע"ה דודאי אין השוכר מפקירם מטעמא דכתיבנא. ולשלישית י"ל דבשלמא לרבינו ז"ל לא הזכיר בחצר דאגירא לשוכר משום דהוי כולל בין אגירא בין לא אגירא אבל לשאר המפרשים דפירשו דוקא לא אגירא דאי אגירא לא קני היל"ל בחצר דלא אגירא. ועוד דרבינו ז"ל לא הזכיר אגירא לשוכר מפני שאינו טעם מאי דאגירא לשוכר כדי שיקנה המשכיר אבל לרש"י ז"ל הוא טעם מה דלא אגירא לשוכר לקנות המשכיר ומפני כך הוא קונה וא"כ היה לו להזכיר. וא"ת לרבינו ז"ל רב אשי דאמר התם זאת אומרת המשכיר החצר לא השכיר הרפת שבה ומש"ה הוי רפת של בעל הבית אבל של חצר שהוא מושכר הוי של שוכר ואמאי אע"פ שהוא שכור ביד אחרים הוא קונה למשכיר. וי"ל דלרבינו ז"ל לרב אשי איירי ברייתא בתורי דשוכר לכך בחצר דאגירא ליה דהוי תורי דשוכר הוו דשוכר כדאמרינן לעיל אי בחצר דאגירא ותורי דשוכר אמאי של בע"ה אבל רפת דלא השכירו אע"ג דהוו תורי דשוכר הוי של בע"ה דאפקורי מפקר להו כיון שאינם ברשותו וכי פריך בגמרא תרתי ל"ל אליבא דרבינו ז"ל היה סבור דאיירי בדלא השכירם ותורי דשוכר או דהשכירם ותורי דעלמא ומקשה תרתי למה לי לימא חד מינייהו:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף