לחם משנה/שבועות/י

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

לחם משנהTriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

חידושים ומקורים מנחת חינוך
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד[edit]

או פתה בתו המאורסה. במשנה שם (דף ל"ג:) אמרו שאנס איש פלוני את בתו ופירש רש"י ז"ל שני פירושים בתו של פלוני הנז"ל והטעם שהוא פטור משום דבעינן שישמע מפי התובע, ופירוש שני דר"ל שאנס פלוני את בתו של עצמו דאיכא חיוב מיתה. אבל רבינו ז"ל כתב שאנס איש פלוני את בתו המאורסה ולא הוי כחד פירושא ולפירושו הוה ליה לומר גם כן בסיפא שאנס איש פלוני את בתו כמו ברישא ועוד דעיקר החילוק שהוא דבסיפא היא מאורסה לא הוזכר במשנה ואולי דלאו דינא דמתני' נקט אלא מילתא אחריתי קאמר רבינו ז"ל מנפשיה דומה לדינא דמתני':

יא[edit]

האשה שהשביעה ע"א שיעיד לה במיתת בעלה וכפר בה וכו'. בגמ' אמרו שם (דף ל"ב:) הכל מודים בעד מיתה שהוא פטור דאמר לה לדידה ולא אמר להו לב"ד דתנן האשה שאמרה מת בעלי תנשא וכו' ופירש"י ז"ל כגון דאמר לה לדידה חוץ לב"ד מת בעליך ולא אמר עדות בב"ד כשהשביעתו לפי שהיא יכולה לילך לבית דין ולומר מת בעלי ולא תהא צריכה לשום עד ולא הזכיר זה רבינו ז"ל ולא ידעתי למה:

יב[edit]

במה דברים אמורים כשהיה לה לגבות כתובתה כו'. הוא הדין דקאי אמאי דקאמר לעיל דהשביע לאחד שזינתה שהיא מפסדת כתובתה שחייב דהיינו דוקא כשתפסה מטלטלי וכן כתבו שם התוספות ז"ל כשאמר בגמרא ש"מ משביע עדי קרקע חייב קאי נמי אהכל מודים בעד סוטה ע"כ. וא"ת הא כבר תקנו הגאונים עתה לגבות כתובה אפילו ממטלטלי כדכתב רבינו ז"ל בהלכות אישות. וי"ל דדין זה הוא לפי דין הגמרא שרבינו ז"ל כותב דינא דגמרא לכשיבנה בית המקדש בעז"ה יתברך. וכיוצא בזה השיג הר"א ז"ל על רבינו ז"ל בסוף פי"א והרב כ"מ ז"ל תירץ כדברי. ועוד אותה התקנה אין לה כח כל כך לחייב המשביע לעדות דכבר כתב רבינו ז"ל שם דלא אלימא התקנה ההיא ולכך הנהיגו לכתוב בכתובות מטלטלי אגב מקרקעי:

טו[edit]

הראשונה פטורה משבועת העדות. וא"ת הא לא אוקמוה בפ' שבועת פקדון (שבועות דף ל"ז ע"א ב') רק דהיתה שניה קרובין בנשותיהן וגוססות אלא לרבה דאמר הכופר בממון שיש עליו עדים פטור וכיון דאנן קי"ל חייב אידחיא לה ההיא אוקימתא. וי"ל דסתמא הביאוה בפרק שבועת העדות על מתניתין וכבר הוקשה לבעלי התוס' ז"ל קושיא זאת ותירצו דאע"ג דלא קי"ל כרבה מ"מ היכא דאיתנהו עדים קמן ס"ל לגמרא דהוי כפירת דברים בעלמא וכו'. נראה כוונתם דכיון דאיתנהו קמן ליכא טעמא דמייתי עדים. וא"ת לדעת רבינו ז"ל אכתי איכא טעמא דאפילו יעידו שמא לא תתקיים עדותן ויפסלו כמו שכתבתי בפ' שביעי והוא כתבו בסוף פרק שמיני. וי"ל דאיירי רבינו ז"ל דידענו שהכת השניה היו כשרים לגמרי והיו יודעים העדות בלי שום פקפוק והיכא שיהיה כן הוא דאמר רבינו ז"ל דהראשונה פטורה:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף